מי הבוס - הגאדג'טים או אתם?

ניו יורק טיימס

עם התפשטות השימוש בסמארטפונים, בהודעות sms, בשיחות וידאו ובמדיה חברתית, המקצוענים של ימינו יודעים למה הם מתכוונים כשהם מתגאים בהיותם מחוברים לעבודתם מסביב לשעון.



הטכנולוגיה איפשרה לקארן ריילי-גרנט, מנהלת בלוי שטראוס בסן פרנסיסקו, להמשיך לעבוד עם איש יחסי הציבור שלה בניו יורק בזמן שכרעה ללדת בבית חולים בנובמבר. "היה לי זמן פנוי", היא אומרת, "ובטריה מלאה בטלפון - חמישה קווים".



הטכנולוגיה איפשרה לקרייג ווילסון, מנהל באוויה בטורונטו, לקחת את ילדיו להופעה של לינקין פארק ובמקביל לסיים מטלה עבור לקוח באוסטרליה, "בלי הפרעה למחויבויות שלי למשפחה או לעבודה".



אך התפוקה המוגברת מלווה בתחושת חוסר נוחות הולכת וגדלה. לעתים קרובות מדי, אנשים מתקשים למצוא זמן להתרכז בעבודתם, או להיות נוכחים באמת כשהם מבלים עם חבריהם ועם בני משפחתם. יש תחושה ברורה "שהבית פלש לעבודה והעבודה פלשה לבית והגבול בין השניים נעלם", אומר לי רייני, מנהל פרויקט האינטרנט והחיים בארה"ב של מכון המחקר פו. "הגאדג'טים החדשים הפכו זאת לסוגיה בולטת".



התופעה החלה עם עליית הבלאקברי וצברה תאוצה עם התרחבות השימוש בסמארטפונים, במדיה חברתית ובטאבלטים. הוסיפו לכך את השפעת המיתון האחרון: עקב המחסור במשרות ובהזדמנויות לקידום, עובדים רבים חוששים שעובד מעודכן וזמין יותר יתפוס את מקומם בסולם התאגידי. "גם אם הקריירה שלכם יציבה למדי", אומרת פגי קלאוס, מאמנת עסקית, "יש תחושה שכדי להשיג קידום צריך להיות מחוברים כל הזמן".



ריילי-גרנט, מנהלת מחלקת השיווק הבינלאומית במותג דוקרס, חשה את הלחץ להישאר מחוברת ללא הפסקה - לא בגלל לחצים מצד הבוסים שלה, לדבריה, אלא בגלל הפחד שלה עצמה. "אני אוהבת את העבודה שלי", היא אומרת. "ההחלטה להתחבר או לא להתחבר היא החלטה אישית. המשרה שלי תובענית ומתנהלת בקצב מהיר. אם איני מקדישה לה תשומת לב בשעות שבהן איני בעבודה, דברים עלולים להשתבש".



כשריילי-גרנט הכירה בצורך להציב גבולות כדי לאזן בין העבודה לחיים, היא ערכה תוכנית שהורכבה מצעדים קטנים: היא הודיעה לעמיתיה היכן היא כדי שתוכל להשתיק את האייפון שלה לכמה שעות בערבים ובסופי השבוע, ולכבותו לחלוטין בערבי שבת. היא הסבירה את חשיבות האיזון גם לעובדים תחתיה.



השיח בנוגע לציפיות מהעובדים בשעות שאחרי העבודה חיוני לצורך ניהול ציפיות, סבורים חוקרים ומומחים לעבודה. ווילסון, מנהל מחלקת הייעוץ האסטרטגי בספקית מערכות המידע העסקיות אוויה, אומר כי הוא מגלה הבנה כלפי עמיתים העובדים במדינות שונות ובאזורי זמן שונים. "אם אני שולח מייל ב-19:00", הוא אומר, "לא לגיטימי מצדי לצפות לתשובה באותו ערב או למחרת בבוקר".



במידה מסוימת, האופן שבו העובדים משלבים את הגאדג'טים בשגרת חייהם תלוי בהם. יש המתעקשים לשמור על הגבולות בין העבודה לחיים, בעוד שאחרים משלבים מרכיבים משני העולמות ומנהלים אותם יחד. סטפני מרצ'סי מחברת השיווק פליישמן-הילארד בניו יורק פיתחה מערכת הדורשת שימוש בארבעה מכשירים במקביל: אייפון ואייפד למשפחה ולחיים החברתיים ובלאקברי ומחשב נייד לצורכי העבודה. "אני יכולה לפתוח מכשיר אחד ואז עוד אחד ולהתעדכן בכל היבטי החיים שלי".



אלן אטוול, מומחה לאומי לתהליכי מס וטכנולוגיה ב-rsm מקגלדרי, מנסה להיות נגיש גם מחוץ לשעות העבודה - אך מציב גבולות. לפני כמה שבועות, לדוגמה, הוא קיבל הודעת sms חשובה בזמן שסייע לאמן את נבחרת הבייסבול של בנו. לדבריו, הצליח לענות עליה במהירות מבלי לפגוע באימון.



"אם צץ משהו חשוב, אם אני צריך להתפנות, אני יכול", הוא אומר. "אבל אם אני עם המשפחה או עסוק בהתחייבויות אחרות אני משתדל לדחות זאת. באופן כללי, אני משתדל לא לבהות כל היום בטלפון".



אחד היתרונות של הטכנולוגיה, כמובן, הוא שהיא מאפשרת לאנשים להיות נוכחים גם כשאינם נמצאים באותו חדר. אנה דוטרה, מחברת השמת הבכירים קורן/פרי, סייעה לבתה המתבגרת בבית לבחור שמלה לנשף דרך סקייפ, הודעות sms ותמונות. היא מתקשרת באופן זה גם עם שתי בנותיה האחרות. "זה פשוט נפלא", אומרת דוטרה, "לראות אותן אף שאני רחוקה".



בלילות מעבירה דוטרה את הטלפון הסלולרי למצב רטט - ומקבלת עשרות שיחות. "זה מטורף", היא אומרת. "במקום לשפר את איכות החיים, הטכנולוגיה הורסת את איכות החיים". הטכנולוגיה איפשרה לה חופש רב יותר, אומרת דורטה, "אך יש גם תחושה של עבדות. אם אתם זמינים בכל רגע, מה זה אומר?"



ג'ון לילי, לשעבר מנכ"ל מוזילה, יצרנית דפדפן פיירפוקס, תהה באחרונה בפומבי מהי המשמעות של החיים המחוברים. בזמן שנערך לתפקידו החדש כשותף בחברת ההשקעות גריילוק פרטנרס, הוא הכריז בבלוג שלו כי הוא לוקח את הזמן "להיות נדיב יותר, לחשוב מחשבות גדולות ומקוריות יותר". הוא כיבה את גוגל רידר, את טוויטר ואת פייסבוק. "אני נרגש מכך שיש לי זמן להאט, לנסות לחשוב על הטווח הארוך יותר, ולקחת את הזמן יותר לאט", הוא כתב. "כמשקיע, היזמים הם המרכז", הוא אומר. "אני רוצה להתמקד בהם, להיות נוכח ולהאזין ולשמוע מה שיש להם להגיד". מאז שהאט את הקצב, לדבריו, "אני מרגיש פחות עצבני - אני לא מרגיש צורך לבדוק את המייל ואת הטוויטר כל חמש דקות".