לפני שנתיים, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, החליטה ונסה לעלות מארגנטינה לספרד והשתקעה במדריד. "שנתיים חיפשתי עבודה ולא מצאתי, הייתי מיואשת לגמרי", מספרת הצעירה בת ה-27. "אבל היה לי מזל, ולפני יומיים דברים סוף סוף הסתדרו". ונסה עובדת כיום כמוכרת בחנות בגדים ברחוב היוקרתי סראנו (serrano), האזור שבו שוכנים בתי המלון המפוארים ביותר במדריד.
אלא שמצבה התעסוקתי של ונסה לא משקף את מצבם של מרבית צעירי ספרד. "רבים מחבריי עדיין מחפשים עבודה", היא אומרת. "הם מקבלים 400 יורו בחודש מהממשלה ועוברים קורסים של הכשרה מקצועית חינם. זה לא עוזר להם". שכר המינימום בספרד הוא 600 יורו לחודש וההפרש הזעום בינו לבין דמי האבטלה מוביל, לתפישת רבים, לכך שהספרדים לא ממש מתאמצים למצוא עבודה. אותם חברים מובטלים של ונסה מצטרפים לסטטיסטיקה של 10% אבטלה במדריד. בספרד כולה שיעורי האבטלה הם עדיין 20% בממוצע, ובאנדלוסיה שבדרום המדינה הם אף טיפסו זה מכבר ל-30%.
"הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית, אנחנו איש מת מהלך", אמר הכלכלן הליברלי אלברטו ריקארט, מהכלכלנים הידועים בספרד, ל-markerweek במאי. "ספרד מתקרבת לאסון, ועל אף שהוא יתרחש בעוד שלוש-חמש שנים, אין דבר שעומד להיעשות כדי למנוע זאת". האם כמעט שנה מאוחר יותר ספרד כבר אינה ספינה שוקעת? תושבי מדריד - למרות הנתונים הכלכליים המבשרים על התאוששות מסוימת - עדיין מתקשים להאמין.
כוחו של השמאל יורד
ברחוב סראנו שוכנים סניפים רחבי ידיים של מותגים דוגמת פראדה, מקס מארה, טומי הילפיגר, מרינה רינלדי ואיב סאן לורן. חנות אחת, שמעליה שלט של אמפוריו ארמאני, עומדת אמנם בשיממונה, מרוקנת וסגורה - אך גורל דומה לא נגזר על כל חנויות היוקרה. פסיעה אחת לתוך הסניף הראשי של פראדה בעיר, והרגל שוקעת בתוך שטיח בהיר ורך. ניחוח בושם יוקרתי מרחף באוויר ובאזור הקופה נפרדת אחת המוכרות מלקוחה מרוצה.
מארשה, מקומית העובדת באחת מחנויות התכשיטים בעיר, מספרת כי העסקים חוזרים אט אט למסלולם. החנות שבה היא עובדת נפתחה לפני שנה, עת נראו - לפחות ברחוב היוקרתי - סימנים ראשונים להתאוששות מהמשבר. העלייה במכירות מיוחסת גם למתיחת הפנים שעבר הרחוב בהשקעת הרשויות. "יש לנו 20-30 לקוחות קבועים מהשכונה, יש כאן בנייני משרדים כך שגם אנשי עסקים מגיעים לכאן, ושאר הלקוחות הם תיירים מרוסיה, מיפן, מבריטניה ומפורטוגל. הפורטוגלים קונים הכי הרבה. לצעירים קל יחסית למצוא עבודה - אני לדוגמה מצאתי עבודה כי אני דוברת כמה שפות. למבוגרים הרבה יותר קשה".
על הדשא בכניסה למוזיאון דל פראדו שרועים כמה זוגות צעירים, ערבוב של מקומיים שוחרי תרבות ותיירים. זרם המבקרים במוזיאון דליל, ופה ושם אפשר להיתקל בכיתת תלמידים צועדת בלוויית מורתם כדי לקבל הסבר על אמנות הרנסנס. במוזיאון ריינה סופיה לאמנות מודרנית המצב דומה.
"מי שבאמת רוצה עבודה, מוצא עבודה", אומר חואן, מלצר במסעדה השוכנת באזור המוזיאונים. מסעדות מדריד כבר אינן נטושות כפי שהיו בשנה שעברה. "מעולם לא נתקלתי במצב שבו רציתי לעבוד ולא מצאתי". עם זאת, חואן, 34, עובד קרוב לעשר שנים באותה מסעדה, כך שלא נדרש לחיפוש עבודה בשנתיים שחלפו מאז שפרץ המשבר הכלכלי. הוא לא מרגיש כל שיפור בעסקים בחודשים שחלפו. "אומרים שמתחילה התאוששות? אז אומרים", הוא אומר בחיוך עגום, וממהר לפרוש למטבח. כשארוחה עסקית הכוללת שלוש מנות עולה 10 יורו, נראה שגם המקומיים יכולים להרשות לעצמם אחת כזו, אפילו אם הם מובטלים.
"התנאים הסוציאליים בספרד מעודדים אבטלה", מסכים ישראלי החי במדריד. "לפטר עובד בספרד זה דבר קשה מאוד, קשה יותר אפילו מתהליך גירושים. חוקי העבודה הם לטובת העובד ובתי המשפט פוסקים ב-90% מהמקרים לטובתו. מה שהעובד רוצה הוא מקבל".
במצב כזה, ובמיוחד כשהמצב הכלכלי קשה, הוא מסביר, מעסיקים אינם ששים להעסיק עובדים חדשים. "ממשלת השמאל הספרדית ניסתה לטפל באבטלה הגדולה באמצעות שינוי חוקי העבודה, אך נתקלה בהתנגדות עזה מצד ועדי העובדים", הוא מוסיף. "מכיוון שהיא נבחרה בזכות קולות הוועדים, היא למעשה אינה עושה דבר. התוצאה היא שכוחו של השמאל יורד, ולא מן הנמנע שבבחירות לקונגרס, שייערכו בעוד שנה, תעלה לשלטון מפלגת הימין".
למה לא רואים את אותם מאות אלפי מובטלים ברחובות?
"ההערכה היא שהם מתפרנסים מכלכלה שחורה, מעבודות שאינן מדווחות לרשויות".
שתי הבעיות המקרו-כלכליות הכואבות של ספרד הן האבטלה הגואה והגירעון התקציבי. אך לא תמיד נראו כך הדברים. עד לא מזמן נחשבה ספרד להצלחה כלכלית גדולה, עם צמיחה ממוצעת של 3% בשנה ותיירים רבים ששטפו את חופי איביזה. בין 2004 ל-2007 ספרד אף נהנתה מעודף תקציבי.
לא רק התיירות שיגשגה: ספרד נהנתה מתעשיות רכב וכימיקלים פורחות ומתעשיית בנייה שצמחה בקצב דו-ספרתי מדי שנה ועד מהרה התנפחה לכדי 20% מהתמ"ג. בשנותיה הטובות - מספר בכיר במשרד כלכלי מוביל במדריד - ביצעה ספרד השקעות בהיקף של יותר מ-30% מהתמ"ג.
לדברי הבכיר, השילוב בין השקעות הענק למשבר הכלכלי הוליד את המצב הקטטוני הנוכחי. ב-2007 הבינו בממשלה שההשקעה בנדל"ן צריכה להיות בהיקף של 4.5% בלבד מהתמ"ג, וניסו לצמצם אותה בהדרגה. אלא שאז הופיע המשבר הכלכלי, שאחד מקורבנותיו העיקריים היה ענף הנדל"ן, ומדיניות צמצום ההשקעות בענף הסתיימה בקריסה במקום בנחיתה רכה. כיום יש בספרד 200 אלף התחלות בנייה לעומת 700 אלף ערב המשבר הכלכלי.
המדיניות הכלכלית הנוכחית של ממשלת ספרד, שנועדה להתמודד עם המשבר, מסביר הבכיר, מתבססת על שלושה אלמנטים: צמצום הגירעון הפיסקלי, שינוי מבנה המגזר הפיננסי ויישום רפורמות מבניות, שמטרתן להפנות פעילות למגזרים יצרניים יותר מנדל"ן ומבנקים - כמו תעשיות היצוא והשירותים.
בתחום הגירעון הכריזה הממשלה על צמצומו מ-11.1% מהתמ"ג ב-2009 ל-6% ב-2011 ול-3% ב-2013. הצעדים שננקטים לשם השגת היעדים כוללים העלאת מסים על מוצרים שונים, כמו אלכוהול ודלק, לצד קיצוצים בתקציבי משרדי ממשלה וצמצום הוצאות הממשלה על תשתיות ונדל"ן, בהתאם לשיעורים מקובלים במדינות האיחוד האירופי. השכר במגזר הציבורי קוצץ ב-5%, מענקי לידה הוגבלו וגיל הפרישה לפנסיה עלה מ-65 ל-67. 2010 הסתיימה ככל הנראה כשהיא עומדת ביעד הגירעון - 9.3%.
"שוק השירותים הוא קריטי"
בשבוע שעבר הגיע נשיא המדינה שמעון פרס לביקור ממלכתי בספרד במלאת 25 שנים לכינון היחסים המדיניים בין המדינות. פרס התקבל על ידי המלך חואן קרלוס הראשון וראש הממשלה חוסה לואיס ספטרו וקיים שיחות מדיניות וכלכליות. המשלחת לספרד התארגנה לא רק למטרות כלכליות-מסחריות, אלא גם כדי להוביל לשינוי בתדמיתה של ישראל בעיני הספרדים. "לא קל להיות יהודי בספרד", מודה אחד מאנשי הקהילה היהודית הקטנה שנשארה במדינה, המונה כ-40 אלף איש. "הספרדים רואים את ישראל רק דרך הפריזמה של הסכסוך עם הפלסטינאים. מבחינתם אנחנו כובשים שמסרבים להתפשר ולהגיע לשלום".
המשבר הכלכלי נתן את אותותיו על אופי הביקור: לתעשיות הביטחוניות הובהר כי ספרד תרכוש רק את מה שהיא חייבת, ואת ההצטיידות שאינה חיונית תשאיר לעתיד, מכיוון שתקציב משרד הביטחון קוצץ יחד עם תקציבי משרדים אחרים. כך, לדוגמה, משרד הביטחון הספרדי ירכוש מל"טים מהתעשייה האווירית, מכיוון שהוא חייב זאת לנאט"ו, אבל מערכות טילים חדשות יצטרכו לחכות לימים טובים יותר.
כדי להאיץ את קצב יצירתם של מקומות עבודה חדשים בספרד, מסירה הממשלה חסמים להקמת חברות, מקומיות וזרות, ומתכננת לכבוש נתח משמעותי משוק השירותים באיחוד האירופי. "ספרד רוצה להתחרות ולהוביל בשוק השירותים באיחוד האירופי", מציין הבכיר. "זה שוק קריטי, כי 60% מהכלכלה מבוססת על שירותים, וכאן עיקר התעסוקה".
הרפורמה לא פוסחת על תנאי העבודה בשוק, אבל שם נאלצת הממשלה להתמודד עם ועדי עובדים חזקים. "ספרד מאופיינת בשוק עבודה מפוצל בין עובדים זמניים לקבועים", מסביר הבכיר. "זה פוגע בכלכלה כי יעילותה של כלל המערכת פוחתת. לחברות אין תמריץ להשקיע בהון אנושי של עובדים זמניים, כי לא ברור אם הם יישארו בחברה".
מסיבה זו, בספטמבר 2010 העבירה הממשלה רפורמה שנועדה לצמצם את הפער בין שני סוגי העובדים. ההגנה על העובד הזמני גדלה, ונקבעו כללים ברורים יותר לפיטורי עובדים קבועים משיקולים כלכליים.
במסגרת הרפורמה הותרה לראשונה פעילות של חברות השמה פרטיות, לצד הממשלתיות. כן הוקלו התנאים לשינוי תנאי עבודה בהסכמה בין העובד למעסיק, כולל הפחתת שכר העובד, או צמצום שעות עבודה. "יש צורך ביתר גמישות. היעדר גמישות מותיר פתח לפיטורים בלבד", אומר הבכיר. "אנחנו סבורים שפיטורים צריכים להיות החלופה האחרונה, ולכן בשבוע שעבר אישרנו עוד שינוי ברגולציה. אנחנו מתמקדים יותר מבעבר בהסטת משאבים כספיים מעובדים למובטלים".
התוצאה של תהליכים אלה היא שאם בעבר היו יכולים עובדים להשתתף בקורסים מקצועיים במימון הממשלה, כעת מוקדש המימון למובטלים בלבד. ועדי העובדים לא היו מרוצים מהרפורמות, ובספטמבר הוכרזה שביתה כללית על רקע הניסיון לצמצם את הפערים בין העובדים הזמניים לקבועים. בסופו של דבר, הממשלה שנבחרה בקולות הוועדים החליטה לאשר את הרפורמות, חרף המחאה.
הליך שתואם ובוצע בהסכמה עם העובדים היה העלאת גיל הפרישה מ-65 ל-67. "זה קריטי למימון הציבורי בעתיד", מסביר הבכיר.
האם הסיוע למובטלים מעודד אבטלה?
"הסיוע למובטלים דומה לזה שניתן במדינות אחרות. אפשר לקבל דמי אבטלה למשך שנתיים לכל היותר. מדובר בדמי אבטלה של 80% מהשכר האחרון, ואחרי תקופה קבועה הם יורדים ל-60%. בעקבות המשבר החליטה הממשלה להעניק למובטלים 400 יורו לחודש - לאחר שנתיים של אבטלה - למשך חצי שנה. זהו סיוע חד פעמי ואי אפשר לקבלו שוב. תוכנית הסיוע מותנית בכך שאתה מחפש עבודה באופן אקטיבי ומשתתף בקורסים".
הממשלה אף אישרה הסדרים עם חברות, שלפיהם יוכלו להעסיק חלקית עובדים חדשים ולקבל הקלות, או לקבל פטור מלא מתשלומים לביטוח לאומי ולפנסיה. בנוסף יכולה חברה לשלם לעובד פחות משכר המינימום, אם היא מאפשרת לו הכשרה מקצועית על חשבון שעות העבודה.
על פי נתונים שמפרסמת ממשלת ספרד, המשק החל לחזור לצמיחה ברבעון הראשון של 2010. למעשה, ב-2010 נרשם גידול של 16% ביצוא - תחום שטיפוחו נתפש כקריטי בשיקום המדינה. הספרדים מקווים כעת שעד השנה הבאה ספרד כבר תוכל להיפטר מהכינוי הלא ממש מחמיא: "המדינה עם אחוזי האבטלה הגבוהים באיחוד האירופי".
ספרד במשבר: "מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית - אנחנו איש מת מהלך"
אורה קורן
10.3.2011 / 13:38