>> 2003. משלוח גדול שבו קופסאות פח המכילות פורמולת מזון לתינוקות עושה את דרכו מגרמניה לישראל. הקופסאות, תחת המותג רמדיה, יעלו על המדפים באותה שנה ויביאו מאוחר יותר למותם של שלושה תינוקות ולנזקים קשים בילדים נוספים, בשל המחסור בוויטמין החיוני b1 (תיאמין).
חקירה משטרתית שתבוא בעקבות הפרשה תגלה כי יצרן הפורמולה הגרמני, מפעל הומאנה, ידע על המחסור בוויטמין - ובכל זאת לא עצר את המשלוח הקטלני. למרות זאת, במשפט שהסתיים בגרמניה לפני שנתיים קיבלו בכירי הומאנה עונשי קנס קלים בלבד.
ל-themarker נודע כעת כי הסיבה לסגירת תיק הומאנה בצורה כה מינורית בגרמניה נעוצה בסיבה טריוויאלית ובלתי נתפשת: ביורוקרטיה וסחבת. מי אשם בה? לא ברור. הרשויות בישראל מגלגלות את האחריות אחת על רעותה.
השאלה מי צריך לשלם את המחיר על הטרגדיה של מה שנודע כפרשת רמדיה - ואם מישהו בכלל ישלם את המחיר - מתחדדת לנוכח הגילויים החדשים, וצפויה להתבהר בחודשים הקרובים במשפט רמדיה, שעדיין מתנהל בישראל.
תקלה בקו המיועד לישראל בלבד
בשבוע שעבר הגיעה הפרקליטות להסדרי טיעון מקילים עם עובדי משרד הבריאות שהואשמו בעבירה של עשיית "מעשה העלול להפיץ מחלה". אם יקבל בית המשפט את הסדר הטיעון, יבצעו אנשי משרד הבריאות עבודות שירות ללא הרשעה פלילית. ההחלטה הסופית צפויה באפריל. בפרקליטות סבורים שאנשי משרד הבריאות אמנם לא פעלו כנדרש, אך הם אינם האחראים הישירים למות התינוקות שצרכו את המזון.
כעת מתמקד משפט רמדיה בבית משפט השלום בפתח תקוה בבכירי חברת רמדיה בעת התקלה: משה מילר, מנכ"ל חברת-האם היינץ ישראל; גידי לנדסברגר, מנכ"ל רמדיה, ופרדריק בלק, טכנולוג המזון שהיה אחראי על תקני הבטיחות. השלושה נאשמים בשורת עבירות שהחמורה שבהן היא גרימת מוות ברשלנות.
פרשת התביעה במשפט הסתיימה, וכעת הגיע זמנם של בכירי רמדיה להציג את קו ההגנה. בראיון ל-themarker לפני כשנה אמר עו"ד ישראל לשם, המייצג את לנדסברגר יחד עם עו"ד נדב ויסמן, כי מדינת ישראל כשלה בכך שלא נקטה הליכים פליליים נגד החברה הגרמנית שייצרה את פורמולות המזון לתינוקות. אחד מטיעוני ההגנה במשפט רמדיה יהיה כנראה כי יצרן המזון הגרמני הענק הומאנה הוא האשם העיקרי בפרשה, וכי הניסיון לתלות את האשם בבכירי רמדיה נובע מהצורך של המשטרה והפרקליטות לרצות את משפחות הקורבנות בישראל.
מפעל הומאנה הוא תאגיד רב-מוניטין בגרמניה. פרשת רמדיה, ב-2003, גרמה מבוכה עצומה לתאגיד. לפרשה נלווה מימד מיוחד עקב היחסים בין גרמניה לישראל, ועוד יותר מכך בגלל העובדה שהתקלה נגרמה בקו ייצור של פורמולות לתינוקות שיועד לישראל בלבד, מטעמי כשרות.
חקירת משטרת ישראל עם שלטונות גרמניה במפעל הומאנה נערכה תוך שיתוף פעולה מלא של החברה הגרמנית, וחשפה את הסיבה לתקלה שגרמה להשמטת הוויטמין החיוני. התברר כי האחראים על רכיבי המזון סברו כי בפורמולות קיימים רכיבים טבעיים הכוללים ויטמין b1 בכמות מספקת, ולכן לא נדרש להוסיף את הוויטמין בצורה מלאכותית.
עם זאת, הפורמולה המעודכנת נשלחה לבדיקה במעבדת מכון התקנים הגרמני lufa. אף שטופס הבדיקה ששלחה הומאנה למכון כלל גם בקשה לבדיקת כמות הוויטמין b1 בפורמולה, לא ערך המכון את הבדיקה המלאה כנדרש. כתוצאה מתקלה זו שלח המכון להומאנה מסמך תוצאות שבו רשימת בדיקות ללא התוצאה הנדרשת. השמטה זו היתה תחילתו של האסון, אבל היא לא היתה הטעות היחידה.
במפעל הומאנה נערכה בקרה על תוצאות הבדיקה של lufa. כיום ידוע כי בקרה זו לא גילתה את ההשמטה. זה הכשל הראשון של הומאנה. נוהלי הבטיחות של הומאנה כללו גם נוהל בקרה חוזרת ואכן, בביקורת חוזרת גילתה העובדת האחראית על הנושא כי לא נערכה בדיקת ויטמין b1 והעירה את תשומת לבו של הממונה עליה. הממונה הודיע לעובדת כי משלוח הפורמולות הראשון כבר יצא לישראל, ולכן החליט כי אין טעם לשלוח את הפורמולות לבדיקה חוזרת במעבדה. זה היה הכשל השני - והפטאלי - של התאגיד הגרמני.
ומה קרה לבכירי הומאנה? לפני כשנתיים הסתיים משפטם הפלילי של ארבעה בכירים בהומאנה שהואשמו בהתרשלות שגרמה לאסון. הארבעה הורשעו בהסדרי טיעון ונידונו לעונשי קנס קלים.
ארבעת הנאשמים בגרמניה היו ד"ר אקרט, מנהל פורמולות המזון בהומאנה; ד"ר אלברכט, מנהלת מחלקת פיתוח מוצרים בחברה; ד"ר יינטס, אחראי תחום אבטחת איכות וד"ר פון-ויזה, אחראי על ניהול האיכות בהומאנה.
טלפון שבור
כעת מתברר ממסמכים שהגיעו לידי themarker, שהענישה הקלה והמדהימה הזאת נבעה מביורוקרטיה פשוטה: בתיק רמדיה נמצא מכתב של פרקליטות העיר בילפלד, שבתחומה ממוקם מפעל הומאנה, שבו קובל התובע המטפל בתיק על אטיות שיתוף הפעולה של הפרקליטות בישראל עם הגרמנים.
מהמכתב עולה כי הגרמנים פנו לישראל בבקשה לעזרה משפטית בינואר 2005 כדי לקבל את חומר הראיות הנחוץ לצורך ביסוס הקשר הסיבתי בין השמטת הוויטמין בפורמולה למותם של התינוקות. במכתב החתום על ידי הפרקליט סימונסן נכתב כי "מכיוון שהרשויות הישראליות עדיין לא השיבו לבקשה גם בדצמבר 2006 (שנה לאחר הפנייה - ע"ב), יצר פרקליט בכיר הומלר קשר טלפוני עם שאול אבינור מפרקליטות מחוז מרכז (כיום אבינור מכהן כשופט - ע"ב). האחרון עידכן את הומלר ב-18 בינואר 2007 כי הבקשה לקבלת סיוע משפטי הגיעה לידיו רק באותו מועד".
לאחר הפנייה השנייה, באיחור של שנה, העביר אבינור את חומר הראיות לידי הגרמנים. עם זאת, איש בפרקליטות בישראל אינו יודע להסביר גם כיום היכן ומדוע התעכבו הבקשות הגרמניות לקבלת חומר הראיות עד תחילת 2007. ממשטרת ישראל לא נתקבלה תגובה בעניין.
ואולם בכך לא הסתיימה הסחבת. שלטונות גרמניה התקשו להתמודד עם כמות החומר שהועברה להם וביקשו מהפרקליטות בישראל לסנן אותו ולהעביר רק חומר שנחוץ למשפט בגרמניה. חלפה עוד חצי שנה עד שסופק דיסק עם חומר זה. גם לעיכוב הזה אין הסבר בפרקליטות, שמסרה בתגובה כי כל הבקשות שהגיעו מגרמניה נענו במהירות רבה, לכל היותר תוך שבועות ספורים.
דבר אחד בטוח: חלוף הזמן שימש נימוק מרכזי מבחינת הפרקליטות הגרמנית כדי להקל עם נאשמי הומאנה. בחוות הדעת של התביעה הגרמנית צוין כי היקף החומר הרפואי שהועבר מישראל בתחילת 2007 כלל שבעה תקליטורים ומסד נתונים שתרגומו מעברית לגרמנית "היה כרוך בזמן ובהוצאה כספית שהיו נהפכים לבלתי מתקבלים על הדעת". עקב זאת פנו הגרמנים לישראל שוב, וביקשו למיין את חומר הראיות כך שיקבלו רק את החומר הנחוץ לצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין השמטת הוויטמין לבין הפגיעה בתינוקות.
לפי חוות הדעת של הפרקליטות הגרמנית, ישראל העבירה את החומר בקיץ 2007. חוות הדעת של הפרקליטות הגרמנית מציינת כי "בקיץ 2007 עמד לרשותנו התקליטור החדש מישראל, שהדפסתו הביאה לכ-10,000 עמודים בשפה העברית. עקב כך עלה הצורך לגייס משרד תרגומים... על פי הניסיון המצטבר, יש מקום להעריך את העלויות בסכום של חמש ספרות ואת פרק הזמן בכמה חודשים".
הפרקליטות הגרמנית העריכה כי גיבוש חומר הראיות שבידה וחוות הדעת הרפואיות והמשפטיות יגרמו לכך שהמשפט בגרמניה לא יתחיל להתנהל לפני 2010. החוק הגרמני קובע התיישנות על עבירות פליליות: משפט פלילי בגרמניה חייב להסתיים בתוך עשר שנים ממועד העבירה. מכיוון שפרשת רמדיה אירעה במארס 2003, הגיעה התביעה הגרמנית למסקנה כי יש חשש שהתיק הפלילי לא יגיע לסיומו בבית המשפט לפני תום מועד ההתיישנות - מארס 2013. במקרה כזה היו הנאשמים מזוכים. בנסיבות אלה החליטה הפרקליטות הגרמנית כי "נראה מוצדק ומתאים לשאוף כעת לסיום ההליך כנגד קנסות כספיים גבוהים". ארבעת הנאשמים הגרמנים נחלצו בקנסות שנעו בין כמה אלפי יורו ועד 25 אלף יורו.
"לאן הלך הכסף?"
ההליך המשפטי בגרמניה התנהל ללא שנוצר קשר בין הפרקליטות הגרמנית לבין הורי התינוקות שנפגעו. חלק מההורים של קורבנות רמדיה שמעו על הסדרי הטיעון בגרמניה מהתקשורת כבר ב-2009, אך לא כולם. "לא היה לי מושג מה קרה לגרמנים. אף אחד לא סיפר לנו על זה", הגיב השבוע בפליאה אמיר נטי, אביה של נטע הסובלת עד היום מפגיעה עקב צריכת הפורמולה של רמדיה, ואחד ההורים העוקבים באופן שוטף אחר משפט רמדיה בישראל.
כאשר שמע על עונשי הקנסות שהוטלו על הנאשמים בגרמניה אמר נטי: "ברור שאלה עונשים מגוחכים לעומת העונש שנאלצים ההורים לשלם מדי יום. זה מגוחך כפי שהעונש שקיבלו אנשי משרד הבריאות הוא מגוחך. אני גם שואל - אם הגרמנים שילמו קנסות, אז למי הלך הכסף?"
לגבי הסחבת של הפרקליטות בישראל בקשריה עם התביעה הגרמנית אמר נטי: "זה חמור מאוד. זה נשמע לי כמו עוד רצון של מישהו לטייח את המחדל בישראל. אולי היה למישהו אינטרס לא להוליד פה עוד הר".
האם ניתן היה להעמיד את הגרמנים לדין בישראל? האפשרות מעולם לא נשקלה, מתוך הנחה שגרמניה תעמיד בעצמה את האחראים לדין. גורמים ישראלים המעורים בפרשה רומזים כי צריך היה לצפות שטיפול הפרקליטות הגרמנית בנאשמי הומאנה יסתיים באופן המקל שבו הסתיים. כיום - לאחר שכבר נסתיים משפטם של נאשמי הומאנה - לא ניתן להעמידם לדין שוב בישראל בגלל עיקרון בסיסי במשפט הפלילי, הקובע כי אין להעמיד נאשם ב"סיכון כפול".
עמדת ההגנה: הגרמנים אשמים
האתגר העומד כיום בפני סניגוריהם של בכירי רמדיה הוא לשכנע את בית המשפט בפתח תקוה כי הגרמנים היו האחראים הבלעדיים לאסון. בכירי רמדיה טוענים כי לא רק שלא התרשלו בתפקידם, אלא דווקא פעלו בזהירות יתרה בכך שבחרו לייבא את פורמולות המזון לתינוקות מיצרן גרמני מוביל בעל מוניטין בינלאומיים.
ההגנה טוענת כי הפרקליטות לא הוכיחה כלל כיצד התרשלו בכירי רמדיה, משום שלא בחנה כיצד נהגו יבואני מזון לתינוקות אחרים. בפרקליטות חולקים על כך. באחרונה אישרה השופטת ליה לבאון את בקשת בכירי רמדיה לקיים חיקור דין בגרמניה לשורה של עדי הגנה בתיק, בהם עובדי הומאנה. מדובר בעדים שלא ניתן להביאם לישראל.
זהו אירוע נדיר יחסית, משום שבדרך כלל התביעה היא זו שמבקשת לחקור עדים בחו"ל ולא ההגנה. אישור הבקשה משמעו גביית עדויות של עדים גרמנים על חשבון ההגנה בגרמניה. פרקליטות המדינה פנתה בשם ההגנה לשלטונות גרמניה כדי לאפשר את ההליך.
פרקליטות מחוז מרכז משקיעה משאבים רבים בתיק רמדיה. ארבעה פרקליטים ליוו את התיק בשלבים שונים, וכיום מוביל את התיק התובע עו"ד אור ממון, יחד עם שמעון לוי ואורי רינצקי. בעבר ליווה את התיק גם עו"ד יניב ואקי, שמונה באחרונה לסגנה של פרקליטת המחוז.
לדברי נטי, הפרקליטות עומדת בקשר מתמיד עם הורי התינוקות ומעדכנת אותם. עו"ד ממון עידכן את ההורים לפני הסדרי טיעון עם עובדי משרד הבריאות. ההורים השתכנעו כי הסדר הטיעון הזה יגדיל את הסיכוי להרשיע את ראשי רמדיה. "לכן שיתפנו עם זה פעולה", אומר נטי. "רק ביקשנו שעבודות השירות של עובדי משרד הבריאות יהיו מול ילדים".
לדעת הפרקליטות, אין כל חשיבות לשרשרת האירועים בגרמניה. התביעה טוענת כי הצרכנים הישראלים לא הכירו כלל את הומאנה, אלא סמכו על רמדיה ששיווקה את המוצר תחת שמה, ולכן חובה עליה לשאת באחריות. התזה של התביעה גורסת כי רשלנותם של בכירי רמדיה היא בכך שלא וידאו בישראל כי פורמולות המזון המיובאות אכן כוללות את הוויטמין שהופיע ברשימת התכולה שעל האריזה.
לטענת הפרקליטות, עריכת בדיקות אלה למוצרי מזון מיובאים לא היתה מייקרת באופן משמעותי את מחיר המזון לתינוקות. כדי להרשיע את בכירי רמדיה יהיה על בית המשפט לקבוע כי חובתו של יבואן מזון היודע כי תינוקות בני אפס עד שנה אינם צורכים כל מזון אחר, לבדוק בעצמו את תכולת הפורמולה ולא לסמוך על היצרן.
ההחלטה של בית המשפט בפתח תקוה לאשר את קיומו של חיקור דין בגרמניה עשויה להיות מכה לפרקליטות. ניתן לפרש את ההחלטה כהכרה של בית המשפט בישראל בכך שיש חשיבות להתרשלותם של עובדי הומאנה, וכי יש לעובדה זו השלכה על אחריותם של בכירי רמדיה. האמנם כך? בפרקליטות מטילים ספק בפרשנות זו, ומאמינים כי בית המשפט מעוניין לאפשר לסניגוריה בתיק להציג תזה משפטית חלופית ותו לא.
איך יצאו הגרמנים בזול מפרשת רמדיה
מאת עידו באום
11.3.2011 / 7:12