>> חז"ל כבר קבעו כי "אדם ניכר בכיסו, כוסו וכעסו". אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, עומד למשפט על כעסו. בשעת כעס אי שם בדצמבר 2008, רוזנהויז ככל הנראה שבר את הכלים והפר את הכללים הנהוגים בשוק המזון בישראל - והקים עליו את הספקים כולם.
איש בשוק המזון לא רצה במשפט הזה. גם לא המנכ"לים של חברות המזון, שיעלו זה אחר זה לדוכן העדים. הסטטוס קוו היה נוח לכולם. אבל המודעה שגרמה לרוזנהויז, כלשונו, "להיראות כמו אידיוט", גרמה לו לאבד את שיקול דעתו, לחצות את קווי הכוחנות המותרת - ולכולם להצטייד בעורכי דין.
כתב האישום מפברואר 2010, שבו התחיל אתמול שלב ההוכחות, עוסק בעבירות של הפרת תנאי המיזוג בין שופרסל לקלאבמרקט וניסיון להגיע להסדר כובל. לפי הפרוטוקולים של חקירת רוזנהויז ברשות להגבלים עסקיים, שנחשפו אתמול ב-themarker, טוענים ספקי שופרסל כי רוזנהויז - שכעס על מודעת מבצעים שפורסמה על ידי רבוע כחול - דרש מהם להפסיק את המבצעים עם הרשת המתחרה. כאשר לא נענו לו, פגע בהם באמצעות הורדת מוצרים ממדפי הרשת. מנגד, רוזנהויז טוען שהרשות להגבלים עסקיים חוקרת את הצד הלא נכון, וצריכה להתמקד בחקירתה בכוחנות של הספקים ובתיאום ביניהם, ולא בשופרסל.
דצמבר 2008 לא היה החודש הראשון שבו הוציאה רשת מזון בישראל מוצרים מהמגוון. אבל נראה שראשי שופרסל בחרו את המוצרים שהוצאתם הכי מכאיבה לספקים, והתמקדו בהם. הסיבה לכך, טוענים הספקים, היא מודעות המבצעים להשקת מגה בול של רבוע כחול. בצמידות למודעות קיבלה החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל) הודעה על זריקה מהמדף של קרטוני הנקטר של פריגת ושל מארזי שישיות המים של נביעות - דווקא המוצרים שבהם יש לה תחרות קשה ומרה מול יפאורה תבורי ומי עדן בהתאמה; אסם קיבלה הודעה על הוצאת קפה רד מאג מהמדפים - דווקא המוצר שקצת יותר קשה לו מול הפחית של עלית; שטראוס, שחולשת על מקרר המעדנים ועל מדפי השוקולד, הבינה שהדבש מכוורת יד מרדכי צריך להילחם על חייו; וויסוצקי, שמושלת בכוס התה הישראלית, חטפה בגזרת התה הקר שבה היתה לה חולשה יחסית.
עורכי דינו של רוזנהויז ינסו להסביר לבית המשפט כי ההחלטות על הוצאת המוצרים היו ענייניות, וכי כפי שטען רוזנהויז בחקירתו - מדובר במוצרים שנתח השוק שלהם קטן יחסית למתחרים ועל המדף אין מקום להכל. הם גם ינסו לומר שהבעיה של שוק המזון היא הספקים שכוחם רב, ולא שופרסל.
את הטענות שלהם - גם אם הן צודקות בחלקן - יהיה קצת קשה להוכיח, משום שבכעסו שבר רוזנהויז את הכללים הלא כתובים הנהוגים בשוק. כפי שהספקים מספקים לכל סניפי שופרסל, קטנים כגדולים וטובים כגרועים, כך גם משופרסל מצופה לתת במה גם למוצרים החלשים יותר שלהם.
בשוק המזון הישראלי ישנו מאזן אימה. כל ספק יודע שבלי שופרסל, המחזיקה אחרי המיזוג עם קלאבמרקט יותר מ-38% מהשוק, לא ניתן להחדיר מוצר ולבסס מותג. מנגד, שופרסל, כמו רשתות אחרות, תלויה בספקים הגדולים - תנובה מחזיקה כ-16% מהשוק כולו, שטראוס כ-10%, אסם כ-9% והחברה המרכזית למשקאות קלים כ-6%. לכל אחד מהם כמה מותגים מנצחים, וכמעט כל אחד מהם גם מונופול בתחום כזה או אחר.
באופן מעט אירוני, הטעות הגדולה של רוזנהויז היתה שברוגזו הקים עליו את הספקים הגדולים. כאשר מוחצים ספק פיצוחים קטן בדרך כלל איש אינו יודע. כאשר מוצעים מהמגוון מחלבה קטנה, האדמה אינה רועדת. אבל כאשר מרגיזים את מלכי המילקי והבמבה, הקרב מגיע לעיתונים ולבתי המשפט.
החשש הגדול הוא שדווקא אלה שיותר מכל זקוקים להגנה, אותם ספקים קטנים שמנהלים קרב על המדף מול יצרני המותגים הגדולים, דווקא הם - שאינם יכולים להעסיק את עורכי הדין הטובים ביותר - לרוב לא זוכים לעזרה.
יד מוחצת יד
סיון קלינגבייל
11.3.2011 / 7:44