גולף נתנה לבתה של המנכ"לית בונוס של 100 אלף שקל - אך לא דיווחה על הקרבה המשפחתית

>> הענקת בונוסים שמנים למנהלי חברות למרות ביצועים שלאו דווקא מצדיקים זאת היא תופעה מוכרת בשוק ההון הישראלי, וכך גם העסקתם של ילדים וקרובי משפחה של בכירים בחברות ציבוריות. המקרה הנוכחי של חברת גולף משלב בתוכו את שתי התופעות.

יצרנית הטקסטיל המנוהלת על ידי אילנה קאופמן דיווחה על תוצאותיה השנתיות, וסמוך לדיווח פירסמה גם הודעות בדבר הענקת בונוסים לשתי נושאות משרה בחברה. הבונוס הראשון, בסך 700 אלף שקל - בתוספת פדיון של ימי חופשה - ניתן למנכ"לית קאופמן, לאור ביצועי החברה ב-2010. בנימוקי הדירקטוריון להענקת הבונוס נכתב כי "בניהולה של קאופמן הסתיימה 2010 בהכנסות וברווחים הגבוהים ביותר ביחס לחברות אחרות הפועלות בתחומים דומים". כמו כן צוין כי "ב-2010 הובילה קאופמן את החברה להרחבת עסקים בתחומים נוספים, בהם רכישת רשת בלובירד". מלבד הבונוס הגיעה עלות שכרה של קאופמן ב-2010 ל-2.02 מיליון שקל, ובנוסף קיבלה אופציות בשווי 624 אלף שקל.



הבונוס השני עליו מדווחת החברה, על סך 100 אלף שקל, נועד לענת בוגנר, בתה של המנכ"לית, שמכהנת כמנהלת רשתות האופנה. בוגנר הגיעה לחברה לאחר שכיהנה בתפקיד בכיר במשביר לצרכן, ולאחר שאמה סיימה את תקופת העסקתה הראשונה בגולף. בדיווח לא נכלל גילוי נאות בדבר קירבתה של בוגנר למנכ"לית.



מי שהביא את שתיהן לחברה היה צביקה לבנת, מנכ"ל כלל תעשיות ושותפו של נוחי דנקנר, שמחזיק ברשת גולף כחלק מקונגלומרט איי.די.בי.



כחלק מהחלטת הדירקטוריון נקבע שבנוסף לבונוס, תקבל בוגנר גם שכר חודשי של 26 אלף שקל החל ב-1 בינואר 2011. בנימוקים לבונוס צוינו בין היתר "תרומתה של בוגנר לתוצאות פעילות החברה ולניהול רשתות האופנה שבתחום אחריותה" ו"תרומתה לפתיחת חנויות חדשות ולקליטת ומיזוג מבחינה אופרטיבית של רשת בלובירד בחברה". ב-2010 הסתכמה עלות השכר של בוגנר ב-506 אלף שקל, ובנוסף קיבלה אופציות בשווי 262 אלף שקל. החברה העניקה לעוד חמישה מנהלים בונוסים שעליהם לא דיווחה, מאחר שלא חלה עליהם חובת דיווח.



בגולף סירבו להגיב.