פיזור גלובלי במחיר מינימלי

>> בעיתונות הכלכלית חוזרות לעתים קרובות שתי המלצות בענייני חיסכון. לפי הראשונה כדאי להתחיל לחסוך בגיל צעיר. לפי השנייה, לצעירים כדאי לכלול רכיב גדול של מניות בחיסכון שמיועד לטווח הארוך.



הנימוק להמלצה השנייה הוא שבטווח הארוך, עודף התשואה של מניות ביחס לאג"ח (פרמיית הסיכון) מקזז את התנודתיות של שוק המניות. ואולם השקעה במניות מצריכה פיזור רחב של התיק - הן בין מדינות והן בין ענפים - ואילו לצעירים לרוב אין חסכונות גדולים, מה שמקשה על פיזור התיק.

פתרון אפשרי לבעיה זו הוא השימוש בתעודות סל שמאפשרות לעקוב אחר מדד מניות כלל עולמי. באמצעות מדדי מניות כאלה ניתן להשיג פיזור רחב גם כשהתיק קטן.



המדד המקובל לשוק המניות העולמי הוא msci acwi (all countries world index). המדד כולל מניות של כ-1,000 חברות, שמשקלן בו משוקלל לפי שווי השוק שלהן, ומציע פיזור גיאוגרפי רחב. חברות אמריקאיות תופסות כמחצית מהמדד, והשווקים המפותחים (ארה"ב, מערב אירופה ויפן) תופסים יחד כ-80% ממנו.



בישראל יש שתי תעודות סל שעוקבות אחר המדד העולמי של msci: תכלית - שגובה דמי ניהול של 1% - וקסם, שגובה דמי ניהול של 0.95% (לקסם יש תעודת סל נוספת שעוקבת אחר מדד עולמי אחר של msci, שכולל רק את המניות של המדינות המפותחות).



משקיעים שמעוניינים לחסוך בדמי הניהול יכולים לרכוש במקום תעודת סל ישראלית את קרן הסל הזרה acwi, שעוקבת אחר מדד זה ושגובה דמי ניהול נמוכים יותר, 0.35%.



מדד נוסף שמאפשר להשקיע בכל שוקי המניות בעולם הוא s&p global 100 index, שכולל את המניות של 100 החברות בעלות שווי השוק הגדול בעולם. ניתן להשקיע בו באמצעות קרן הסל ioo. הפיזור הגיאוגרפי של מדד זה קטן משל המדד של msci, והוא נותן ייצוג קטן לשווקים המתפתחים - פחות מ-5%.



השוואה בין ביצועי קרנות הסל ioo ו-acwi במשך הזמן שבין 2004 ל-2010 מראה שהמדד בעל הפיזור הרחב יותר היה עדיף מבחינת המשקיעים. קרן הסל acwi היתה אמנם תנודתית יותר מ-ioo בשבע השנים האחרונות, אך הניבה גם תשואה גבוהה יותר. התשואה השנתית הממוצעת של acwi היתה 5.1%, לעומת תשואה שנתית מקבילה של 3.5% לקרן ioo.



מדד הדיווידנדים: תשואה גבוהה יותר



אלטרנטיבה לתעודת סל שעוקבת אחר מדד מניות עולמי כללי היא תעודת סל שעוקבת אחר מדד עולמי מוטה דיווידנדים. במדדים כאלה נבחרות המניות לפי תשואת הדיווידנד, ולא לפי שווי השוק.



ההיגיון הכלכלי הוא שהמדד כולל רק מניות ערך, כלומר מניות שמחירן נמוך ביחס לערכן הכלכלי (שנמדד במקרה זה באמצעות תשלומי הדיווידנדים).



מחקרים רבים שנערכו בעולם העלו כי מדדי מניות שנבנים לפי יחסי ערך (כמו תשואות דיווידנד ומכפילי רווח) מעניקים למשקיעים תשואות גבוהות יותר ממדדי מניות רגילים לאורך זמן.



בישראל יש שתי תעודות סל, של קסם ופסגות, שעוקבות אחר מדד הדיווידנדים העולמי dow jones global select dividend.



המדד כולל את 100 המניות של החברות הגדולות בעולם, שמשוקללות לפי תשואת הדיווידנד שלהן. שתי תעודות הסל גובות דמי ניהול של 1%, אך ניתן להשקיע באותו המדד באמצעות קרן הסל fgd, שדמי הניהול שלה הם 0.4% בלבד.



הרכבו הגיאוגרפי של מדד הדיווידנדים העולמי של דאו ג'ונס שונה מהרכבו של המדד העולמי הכללי של msci. משקלן של החברות האמריקאיות במדד הדיווידנדים הוא כמחצית ממשקלן במדד הכללי.



לעומת זאת, משקלן של החברות האירופיות כמעט כפול ממשקלן במדד הכללי. בנוסף, מדד הדיווידנדים מעניק ייצוג גדול בהרבה לשווקים המתפתחים באסיה לעומת המדד הרגיל.



קרן סל נוספת שמאפשרת להשקיע במדד דיווידנדים עולמי היא dew של חברת wisdom tree, המתמחה במדדי יסוד המשוקללים לפי תשואת דיווידנד. המדד של wisdom tree כולל כ-460 חברות, ודמי הניהול שגובה dew הם 0.58%.



הפיזור הגיאוגרפי במדד הדיווידנדים של wisdom tree רחב יותר מבמדד של דאו ג'ונס, והוא נותן ייצוג גם לשווקים מתפתחים נוספים. עם זאת, המשקל של מניות אמריקאיות ומניות אירופיות כמעט זהה בשני המדדים.



האם מדדי הדיווידנדים הביאו תועלת למשקיעים? ראשית נבחן את הביצועים של שני מדדי הדיווידנדים ביחס למדד המניות העולמי בין 2007 ל-2010.



ארבע השנים האחרונות לא היו טובות למשקיעים במניות, וההשקעה בכל מדדי המניות הניבה תשואות שליליות. ואולם, שני מדדי הדיווידנדים פיגרו אחר הביצועים של מדד המניות הכללי.



התשואה השנתית הממוצעת של המדד העולמי של msci בארבע השנים האחרונות היתה 1.9%-, לעומת תשואה שלילית מקבילה של 4.3% למדד הדיווידנדים של wisdom tree ו-5.5% למדד הדיווידנדים של דאו ג'ונס. הפיגור של מדדי הדיווידנדים אחר מדד המניות הכללי נבע מהחשיפה המוגדלת שלהם למגזרי הפיננסים והנדל"ן, שנפגעו קשות במשבר הכלכלי.



עם זאת, כשמרחיבים את תקופת המדידה מתקבלת תמונה שונה לחלוטין. בין 2000 ל-2010 (המדד של wisdom tree חדש, ולכן אין נתונים לגביו לתקופה זו) ההשקעה במדד הדיווידנדים השתלמה במידה רבה. התשואה השנתית הממוצעת של מדד הדיווידנדים היתה 10.6%, לעומת תשואה מקבילה של כ-1% למדד הכללי.



שוק המניות העולמי סבל בעשור האחרון משני משברים: משבר מניות הטכנולוגיה ב-1999-2002 והמשבר הפיננסי ב-2007-2008. ואולם חברות הערך, שמרכיבות את מדד הדיווידנדים, לא הושפעו ממשבר הטכנולוגיה, ומחיריהן אף עלו בתקופת המשבר. אף שמדד הדיווידנדים ירד בתקופת המשבר הפיננסי יותר מהמדד הכללי, הוא עדיין הצליח להניב בעשור האחרון תשואה גבוהה מאוד.



המסקנות למשקיעים



1. מדדי מניות כלל עולמיים מאפשרים לבנות תיק מניות מפוזר גם בהשקעה של סכומים קטנים, ובכך נותנים פתרון טוב למשקיעים שרוצים לנהל חיסכון צנוע.



2. תעודות סל ישראליות גובות באופן עקבי דמי ניהול גבוהים יותר מקרנות הסל המקבילות בחו"ל. יתרה מזאת, קרנות הסל הזרות בטוחות יותר, מכיוון שכספם של המשקיעים נמצא בנאמנות, בעוד שבתעודות הסל הישראליות קיים סיכון מנפיק.



3. משקיעים יכולים לבחור בין מדד מניות עולמי כללי למדד מניות עולמי מוטה דיווידנדים. הניסיון ההיסטורי מראה שבהשקעה לטווח ארוך מדדים מוטי דיווידנדים הניבו תשואות גבוהות יותר.



-



הכותב הוא יועץ כלכלי ועורך האתר inbest. אין לראות בכתוב המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך או ייעוץ השקעות כלשהו



-



מניות ערך



מניות של חברות ותיקות בעלות היסטוריה של רווחים ודיווידנדים ומודל עסקי מוכח. חברות כאלה צומחות לאט יחסים ונסחרות במכפילים נמוכים