מיכאל שראל: הביקוש לנזילות ביפן יאלץ את הממשלה להדפיס כסף ולהחליש את הין

מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, סבור כי למרות התחזקותו של הין ביום שישי האחרון בעקבות סדרת אסונות הטבע שפקדו את יפן, צפוי המטבע היפני להיחלש בהמשך. כל זאת על רקע הביקושים הצפויים לנזילות - ומענה אפשרי להם באמצעות הדפסת הכסף.



"כאשר יש משבר בשווקים העולמיים יש לין נטייה להתחזק, בעיקר בשל סגירת פוזיציות של carry-trade ובשל מכירת נכסים מחוץ ליפן על ידי הציבור והפירמות היפניות. בנוסף, נראה שהתחזקות הין ביום שישי נבעה גם מהערכות שחברות ביטוח יפניות תמכורנה נכסים בחו"ל על מנת לשלם לנפגעים הרבים. מצד שני, עקב הפגיעה המשמעותית בפעילות הכלכלית, צפויה להערכתנו הרחבה כמותית על ידי הבנק המרכזי היפני באמצעות קניית מטבע חוץ או איגרות חוב ממשלתיות, מה שצפוי להחליש את המטבע היפני בהמשך", מסביר שראל.



שראל סבור כי ההרחבה הכמותית תהיה הכרחית גם מכיוון שהממשלה תצטרך להוציא סכומים גדולים מאוד לשיקום האזור, אך לאור הבעיות הפיסקליות הנוכחיות וחוב העבר העצום, נראה כי אין מנוס מתוכנית בה תנפיק הממשלה היפנית איגרות חוב אשר תירכשנה על ידי הבנק המרכזי באמצעות הדפסת כסף.



יחד עם זאת, בהתייחסותו להשפעת רעידת האדמה ביפן על כלכלתה ועל התמונה הכלכלית העולמית, מציין שראל כי עדיין מוקדם מלהסיק באשר להשלכות המלאות. במיוחד לא ברור בשלב זה היקף הנזק בכורים הגרעיניים ומידת הסכנה לדליפת קרינה רדיואקטיבית, ועקב כך - אם קיים פוטנציאל לגידול עצום במימדי האסון.



"ההשפעה על הכלכלה היפנית צפויה להיות משמעותית בשבועות הקרובים כתוצאה מירידה בפעילות הכלכלית של המפעלים באזור האסון ומירידה בכושר ייצור החשמל בכורים הגרעינים, בבתי הזיקוק ובתחנות הכוח שנפגעו, אולם בטווח של השנה הקרובה תהיה השפעה חיובית מקזזת כתוצאה מהגדלת הוצאות הממשלה ומההשקעות הרבות בבנייה הדרושות לשיקום הבניינים והתשתיות. מנגד, ההשפעה על הכלכלה העולמית לא צפויה להיות משמעותית, מאחר שגודלו של התוצר היפני הוא פחות מ-6% מהתוצר העולמי ובמונחי כוח קנייה, וכי יפן היא יבואנית של חומרי גלם ולא יצואנית", מסביר שראל.