מדיניות הפייסבוק והטוויטר של ביבי

ראש הממשלה בנימין נתניהו נוכח לדעת השבוע, ולא בפעם הראשונה, שהתקשורת בישראל לא מוכנה לקנות ממנו דבר: לא נאום מדיני מתהווה, לא רפורמה לפתרון בעיית הדיור. מן הסתם, גם לא מכונית משומשת, אם הוא היה רוצה למכור. במצבו הנוכחי, בתום שנתיים לכהונתו, הוא חדל פירעון תקשורתי. כלשונו של ראש הממשלה לוי אשכול, לפני שנות דור, נתניהו אינו מקבל "אשראי" על שום דבר: ספקנות, ביטול, קטילה, לעתים בצורה מוגזמת, הם מנת חלקו בכל אשר יפנה.




נתניהו משוכנע שרוב כלי התקשורת הישראליים, חוץ מעיתון הבית שלו "ישראל היום", סתמו עליו את הגולל. הם נחושים להפילו. ועד שזה יקרה - להשפילו ולבזותו, מדי יום. הוא מאמין כי לנטייה הפוליטית השמאלנית השולטת בתקשורת, בעיקר בשני העיתונים שפעם כונו "הגדולים", נוסף הפעם חטא הקמת "ישראל היום". על זה לא ייסלח לו, ולא יישכח.



קבלת הפנים שליוותה את תוכנית ה"ווד"לים" (ועדות דיור לאומיות) שלו, היא מבחינתו עוד דוגמה אחת מני רבות: שבועות ארוכים הוא עמל על התוכנית, יחד עם שר האוצר, שר המשפטים, שר הפנים ושר השיכון. כשהוא מציג אותה, מיד מייחסים לו תרגיל שקשור ליחסיו עם ש"ס, שלא לדבר על כך שהתוכנית עצמה נשטפה במקלחת צוננת ומעופשת של כינויי גנאי וגידופים מכל הבא ליד.



מכל בחינה מעשית נתניהו ויתר. הוא הרים ידיים. הוא מיישם את אמירתו של אריאל שרון: "אין לי אכזבות, כי אין לי ציפיות". אין זה אומר שנתניהו יפסיק כליל להתנהל מול התקשורת. הוא יעשה את המינימום הנדרש, כולל פה ושם ראיונות, אך ללא אשליות. בזמן האחרון הוא עמל יחד עם צוות של יועצים אסטרטגיים, על סלילת כבישים עוקפי המדיה המסורתית. על חציבת נתיבים מהירים ללבו ולאוזניו של הציבור, נטולי מסננות, פרשנים מרושעים ועריכה מגמתית.



הוא מוצא את כל אלה ברשת: בפייסבוק ובטוויטר. זוהי, מבחינת נתניהו, התקשורת של שנות האלפיים. זו עומדת להיות ישועתו, ונחמתו. בתחילת השבוע נערך בלשכתו "פיילוט": נתניהו התחבר בפייסבוק לקבוצה של גולשים שנבחרה מראש. הם שאלו שאלות והוא השיב. ראש הממשלה והגולשים זרמו כמעט שעתיים, באווירה סבבה. הפיילוט הצליח.



נתניהו נהנה עד מאוד. הוא דיבר ואיש לא הפריע לו. איש לא קטע אותו, איש לא פירשן אותו, איש לא הגחיך אותו. אחר כך התפתח ברשת דיון בין הגולשים על דבריו. גם לכך הוא נחשף ורווה נחת.



בסביבתו של ראש הממשלה ראו כי טוב ומתכוונים להרבות בכך. התוכנית היא לקיים שורה של דיונים מהסוג הזה, ואחר כך לתת לתקשורת ללקט מה שברצונה, ולהפוך את הדברים לכותרות. הצוות של נתניהו מתכנן לשדרג מאוד את החיבור של ראש הממשלה ושל לשכתו לאינטרנט, ולהרחיבו גם אל מחוץ לישראל. להרחיק אל מחוזות היו-טיוב. הכוונה היא לחקות את נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי.



נתניהו מתייחס לפרויקט הזה במלוא הרצינות. לא פחות מאשר ל"נאום בר-אילן 2" - מושג שהיה לזרא עוד לפני שהנאום נכתב, לפני שנתניהו יודע מה יהיה בו, לפני שהוא יעבור אלף שינויים ותיקונים, כולל במכונית, בדרך לאירוע.



לטור המלא של יוסי ורטר באתר "הארץ"