חסרה לנו כותרת. יש לכם רעיון?

>> מי שראה חדשות בשבוע שעבר, פתח עיתונים, עבר על אתרי האינטרנט או האזין לרדיו, נחשף בוודאי לסיפורה המרגש של יעל גרינשפן, צעירה בת 18. פוסט שכתבה בפייסבוק על התאונה הקשה שעברה אחותה שחר, ועל היחס שלו זכתה משפחתה בבית המשפט, לצד העונש הקל שקיבל הנהג - נהפך לסיפור המרכזי של מרבית מהדורות החדשות בישראל.



את מכתבה סיימה גרינשפן בתחינה: "אני לא יכולה לשתוק, אני לא יכולה לתת לזה לעבור ולהתעלם ולהמשיך הלאה, אז אני מבקשת - תפיצו את זה. אני רוצה שכמה שיותר אנשים ידעו מה קרה לשחר. אם המכתב הזה יגיע למישהו שיש בידו את הכוח לעשות משהו, אפילו לפרסם עבורנו כתבה קטנה, אשמח אם תיצרו קשר".

קודם שהגיע למהדורות החדשות ולאתרי החדשות באינטרנט, עבר הפוסט של דרך קירות הפייסבוק של מאות אלפי גולשים. "לא האמנתי שזה מה שיקרה, אבל הנה זה קרה", אמרה בראיון ל"מעריב", כשנשאלה על התהודה לה זכה המכתב שלה.



סביר להניח שאלמלא התהודה הרחבה שלה זכה המכתב בפייסבוק, הוא לא היה מגיע למרכז מהדורות החדשות. אך האם דוגמה זו מלמדת כי בכוחם של גולשים להשפיע על מהדורות החדשות, שעליהן מנסים להשפיע מספר רב של גופים, חברות, ובעלי אינטרסים מדי יום?



"יוטיוב הרבה יותר דומיננטי עבורנו"



מי שייכנס לעמודי הפייסבוק של התוכניות השונות, חברות החדשות, אתרי החדשות והעיתונים יכול להתרשם כי יש לו יכולת בלתי מבוטלת להשפיע על תכני החדשות: מעבר לפרסום ידיעות חמות ופרומואים לקראת המשדרים, עמודים אלה מצטיינים בדרכים ליצירת אינטראקציה בין הגולשים לתוכניות. "ידיעות אחרונות", למשל, מבקש מהגולשים עזרה בקביעת כותרות וכיתובי תמונה של תמונות שיופיעו למחרת בעיתון; בחדשות ערוץ 2 דוחקים בגולשים לסייע לחברי המערכת לחשוב על שאלות שיפנו העיתונאים למרואיינים בתוכניות; וגם בחדשות 10 מתאמצים מאוד לתת לגולשים תחושה שעמדתם ורמת המעורבות שלהם חשובה לעורכים.



בפועל, אומר אחד העורכים הבכירים בישראל, המצב מעט שונה: "הפעילות של הגופים האלה במדיה החברתית והניסיון לחבר בין מה שקורה בפייסבוק למה שקורה על המסך, בעיתון או באתר החדשות היא פעילות שיווקית נטו. מדובר במותגים שמנסים לעשות שיווק דיגיטלי - ולא בפעילות מערכתית חדשותית אמיתית. בהתאם לכך, אין לה באמת השפעה על מה שישודר לאחר מכן במהדורות החדשות". העורך הבכיר מעדיף שלא להיחשף בשמו מאחר שגם למערכת שאותה הוא מנהל יש פעילות רחבה בפייסבוק מול הגולשים.



מצד שני, הוא מסביר, לפעילות במדיה החברתית ולא בעמודים השיווקיים של אמצעי התקשורת, לרבות פייסבוק ויוטיוב, יש השפעה רבה על מה שנכנס למהדורות החדשות. "פעמים רבות אנחנו מוצאים ביוטיוב חומרים שצילמו גולשים, שהם טובים הרבה יותר מהחומרים של הרשתות הזרות. כולנו כבר נהפכנו למומחים לחיפוש החומרים האלה. במהומות האחרונות במצרים ואיראן השתמשו כל אמצעי התקשורת הגדולים בישראל בחומרים שעלו ליוטיוב על ידי גולשים. באופן כללי, יוטיוב הרבה יותר חזק ודומיננטי עבור חברות החדשות מאשר פייסבוק, כמקור לסיפורים חדשותיים, גם מישראל וגם מהעולם".



"אין לגולשים שום השפעה על המהדורה"



למרות דבריו של העורך הבכיר על חשיבותו הגדולה יותר של יוטיוב לעומת פייסבוק עבור מערכות החדשות, משקיעים כל אמצעי התקשורת מאמצים רבים בפעילות מול גולשים דווקא שם. כך למשל תוכלו למצוא את כל חברות החדשות והעיתונים הגדולים מבצעים דרך קבע תחרויות "לייקים" על תוכן חדשותי בין הגולשים, מזמינים אותם להגיב בנושא מסוים תוך הבטחה שכמה מהתגובות יוקראו בתוכנית. בעמוד הפייסבוק של "ידיעות אחרונות", למשל, מבטיחים לגולשים: "המליצו על בילוי לסופשבוע, וההמלצה הנבחרת תפורסם ב-'7 לילות'", דרך "העלו את התמונות שצילמתם בסערה ואולי הן יתפרסמו בעיתון", ועד פרסום עמוד מהעיתון שבו פורסמו תמונות הגולשים שנבחרו, עם קרדיט בולט לצלמים.



מנגד, בכמה מחברות החדשות ניהלו בחודשים האחרונים לא מעט פעילויות עיתונאיות באמצעות המדיה החברתית. בימיה הראשונים של המהפכה במצרים ניהל שליח חדשות 2 במצרים, כרמל לוצאטי, צ'ט בפייסבוק עם אוהדי חדשות 2 ברשת החברתית. לוצאטי קיבל מאות שאלות וענה למרביתן, בזמן אמת.



"יש עורך לתוכנית ואני מאמין שהעורך הוא זה שצריך לקבוע את סדר היום שלה", אומר זאב חספר, עורך התוכנית "היום שהיה" עם גיא זהר בערוץ 10 ומבקר הפנים של חדשות הערוץ, כשנשאל על מידת ההשפעה של הגולשים במדיה חברתית על התוכן בתוכנית. מצד שני, חספר מסביר כי "האמצעים שבהם העורך מקבל את ההחלטות הם כיום הרבה יותר מגוונים מאשר בעבר. יש לנו אפשרות לראות מה מעניין את הציבור, על מה מדברים ברשת ולבחון רעיונות".



בכיר באחת מחברות החדשות היה נחרץ במיוחד: "אין לגולשים שום השפעה על המהדורה", קבע. הוא הוסיף כי "קשה לי להאמין שעורך מהדורת חדשות אפילו בודק כמה כניסות יש לאייטם מסוים ולפי זה מחליט". הבכיר מסביר כי תגובות הגולשים, כמות טוקבקים או מידת חריפותם, לא באמת מובאים בחשבון.



מה שכן קובע לטענתו הוא השפעת הידיעה על התנהגותם של כלי תקשורת אחרים ועל מוסדות השלטון. "ברור לחלוטין שחלק גדול מהאייטמים עולים במהלך היום ואנחנו בודקים מה תופס ומה לא, אבל זה לאו דווקא קשור לגולשים. אנחנו יודעים שזה תפס אם אנחנו מעלים משהו וכל האתרים האחרים נסחפים עם הסיפור, או שיש תגובות בקרב פוליטיקאים ואנשי ציבור. ההשפעה היא השפעת אינטרנט בכלל ולא השפעת גולשים".



עורך המהדורה המרכזית של חדשות 10 אורי רוזן מסביר כי "אני לא חושב שהצופים רוצים שהגולשים יערכו להם את המהדורה המרכזית. היו ניסיונות בישראל ובחו"ל למהדורות חדשות שנערכות לכאורה או באמת על פי העדפות הגולשים, ולמיטב ידיעתי זה מעולם לא הצליח. בסופו של דבר, לערוך מהדורה רק על פי גולשי הפייסבוק זה כמו מי שכותב בעיקר עבור הטוקבקיסטים".



בנוגע לשיטות האינטראקציה השונות המופעלות בעמודי הפייסבוק של חברות החדשות, רוזן מאמין כי בחלק מהמקרים הדבר גובל בהצקה לגולשים: "צריך להיזהר מערבוב בין אינטראקציה עם הגולשים לבין להיות נודניק. חלק גדול מהגולשים מצטרפים לעמוד פייסבוק חדשותי כדי לקבל עדכונים, ואז מגלים שקופצים עליהם עם אינטראקטיביות מוגזמת: משחקים, קטעים מאחורי הקלעים, תחרויות וכל מיני גימיקים שלא תמיד מעניינים את הגולשים. החוכמה היא כמובן למצוא את המינון הנכון".



באחרונה הוחלט בחדשות ערוץ 10 כי כל כתב יזכה לעמוד מעריצים פרטי שאליו יועלו כל כתבותיו, ושם יוכל לנהל דיאלוג עם הגולשים. בנוסף, בכל פעם שמופיעים הכתבים בטלוויזיה מופיעה על המסך כתובת דף הפייסבוק האישי שלהם כהחלטה מערכתית. "אחד הצעדים שעשינו היה להעביר חלק מהאינטראקטיביות מעמוד הפייסבוק הכללי של חדשות 10 לעמודים הרשמיים האישיים של הכתבים", מסביר רוזן. "בעמודים האלה כל כתב מתקשר עם הגולשים שמתעניינים בכתבות שלו, מקבל טיפים ושומע תגובות".



"הגולשים שולחים תמונות והערות לשוניות"



סיפורה של גרינשפן עשה מיני-היסטוריה בישראל כשהגיע מפייסבוק לכל מהדורות החדשות. לבסוף העיר הלחץ ציבורי גם את בכירי הפרקליטות, שפנו למשטרה ודרשו הסברים על החקירה שהובילה לעונש הקל של הנהג הפוגע. עם זאת, חספר מסביר כי הוא לא צופה שהסיפור הגדול הבא יתחיל את דרכו כהודעה על הקיר של פרופיל התוכנית: "עד עכשיו לא הגיע שום סקופ אדיר מהגולשים".



מה כן מגיע מהגולשים?



"המון תמונות שאנחנו מעלים בתוכנית הן מהפייסבוק, דברים שאנשים מצלמים ושולחים לנו. הרבה מאוד פעמים אלה תיקוני הגייה ולשון, לא נושאי תחביר דווקא, אלא למשל שם של מקום ששיבשנו, קורה, ואז מתקנים. לפני כמה זמן שידרנו סרטון של ברווזונים חוצים כביש וזה לא היה ברווז רגיל, אלא זן אחר ומאחר שזה היה בכותרות הספיקו להגיב לנו בפייסבוק ותיקנו את זה תוך כדי המהדורה".



אף שהם מבקשים להמעיט מחשיבותה של המדיה החברתית, אומרים כמה מאנשי החדשות הבכירים בישראל כי הם מחוברים כל הזמן: "אני כעורך נמצא כל הזמן עם הפייסבוק פתוח וגם גיא זהר", אומר חספר. "יש לזהר באולפן אייפד ותוך כדי השידור, כל הזמן ולא רק בהפסקת הפרסומות, הוא מציץ בו בין אייטם לאייטם. כך אנו מסוגלים להגיב מהר מאוד למה שקורה".



לדברי בכיר באתר ynet, לגולשים יש דווקא השפעה על המתרחש באתר: "ייתכן שידיעה שאנחנו נחליט שהיא פחות חשובה, ונשים אותה במקום פחות בולט באתר תזכה פתאום לתגובות רבות ופעילות סביבה, כך שנוכל להבין שטעינו בשיקולי העריכה. קורה לעתים שידיעה שהעלנו לאוויר במקום לא בולט מעוררת תוך שעה מבול של טוקבקים, ואז אנו מגלים שהוא נוגע בעצבים רגישים ומרחיבים את הסיקור. אלמלא התגובות של הגולשים, יכול להיות שנפספס את מידת העניין שסיפורים מסוימים מעוררים. הגולשים הם גם ספקי סיפורים שלנו. אם תהיה רעידת אדמה בעפולה אין לי ספק שנשמע על כך קודם מהגולשים שלנו, לפני נתיבי התקשורת המסורתיים".