>> במארס 2005 הגיע דוד בן משה למשרדי חברת לב התמר, שניהל אז מנהל התיקים דניאל מולקנדוב. בן משה הסתובב אז עם כסף גדול, לאחר שזכה ב-2 מיליון שקל בהגרלת הלוטו. בן משה ביקש ממולקנדוב לנהל בעבורו תיק השקעות אישי בהיקף של 500 אלף שקל.
חלפו שישה חודשים ובן משה נוכח לדעת כי מתוך חצי מיליון שקל שהפקיד בידיו של מולקנדוב נשארו בתיק 241 אלף שקל בלבד - הפסד של 52%. אבל זה לא הכל. בן משה גילה כי בעוד הוא הפסיד את רוב כספו, היו כאלה שהרוויחו בגדול מהתיק שלו.
מולקנדוב ביצע בתיק של בן משה יותר מ-40 אלף עסקות באופציות מעו"ף, כשבגין כל פעולת קנייה ומכירה נגבתה מהתיק עמלה של 10-20 שקל. בסוף אוגוסט 2005 הצטברו העמלות לסכום של יותר מ-858 אלף שקל - הרבה יותר מקרן ההשקעה. בעמלות התחלקו מולקנדוב ובית ההשקעות מגדל שוקי הון, שבאמצעות חבר הבורסה שלו ביצע מולקנדוב את פעולות הקנייה והמכירה בתיק.
מולקנדוב קיבל 75% מכל עמלה, ומגדל שוקי הון - 25%. בסך הכל שילשל לכיסו מולקנדוב 644 אלף שקל ומגדל שוקי הון נהנה מעמלה מצטברת בסך 215 אלף שקל. בן משה, שנשאר עם הפסד צורב, פנה לבית המשפט והגיש תביעה נגד מולקנדוב ונגד החברה שניהל, וכן נגד חבר הבורסה של מגדל שוקי הון - ותבע חזרה את ההפסד על הקרן.
"הקרן נשחקה בניהול רשלני וחמדני מצד הנתבעים, שנקטו פעולות אלימות בחשבון ולא התריעו בדבר הסכנות הכרוכות בשוק המעו"ף", נטען בכתב התביעה שהגיש בן משה. בנוגע למגדל שוקי הון טען בן משה שעצימת עיניים משוועת שלו איפשרה את הניהול הבלתי אחראי של מולקנדוב: "מגדל, עם מנהל התיקים, נהנו מעמלות מופרזות שנגבו בתרמית ותוך שחיקת הרווחים בתיק ההשקעות".
עוד טען בן משה בכתב התביעה כי הוא חשב שמולקנדוב ישקיע את הכסף באפיקים סולידיים, וכי אף שחתם על מסמכים המאפשרים למנהל התיק להשקיע גם 100% מהכסף באופציות, הוא לא היה מודע לכך. "חתמתי, אבל לא קראתי. החתימו אותי על כל מיני טפסים ולא הבנתי מה רשום בהם. לא היה שם שקט. אמרו לי: 'תחתום מהר פה ופה', והראו לי עם האצבע איפה לחתום. כמו בבנק, כשפותחים חשבון. הרגשתי שאני בתוך כלוב אריות. הוא כריש שתפס דג ואמר לי 'תחתום'. מה אני מבין בזה?", טען בן משה.
מומחה לשוק ההון שהביא בן משה נתן חוות דעת על העמלות שנלקחו בתיק והצביע על כך שהן חורגות מהמקובל. בדיקה של ששת החודשים שבהם ניהל מולקנדוב את התיק גילתה חודש חריג ומוזר: ביולי לבדו הסתכמו עמלות הקנייה והמכירה מפעולות בתיק ב-328 אלף שקל - 66% מקרן ההשקעה ופי 3.9 מהעמלה החודשית הממוצעת בתיק. מתוך 40 אלף האופציות שנקנו ונמכרו במשך שישה החודשים, ביולי נקנו ונמכרו 20 אלף אופציות. בן משה טען כי ריבוי הפעולות בתיק לא נבע מסיבה מוצדקת ונועד להגדיל את הרווחים של מנהל התיק.
שופטת בית משפט השלום בראשון לציון איריס סורוקר, שדנה בתביעה, דחתה בשבוע שעבר את מרבית טענותיו של בן משה. "נמצא כי רוב הפעולות שנעשו בחשבון דווקא היו מניבות רווח אילו לא נגבו עמלות קנייה ומכירה - כך שהיה בהן היגיון מסוים, וקשה להוכיח שהן נועדו להגדלת היקפי העמלות".
עם זאת, השופטת סורוקר הסכימה כי גביית העמלות בתיק היתה מופרזת, בפרט ביולי. "העלאה פתאומית של היקף העסקות אינה מאפשרת ללקוח להתגונן. היקף העסקות ביולי חרג מההרשאה החוזית. יש טעם לפגם בכך שההסכם לא פירט את חלוקת העמלות הפנימית בין מנהל התיקים לחבר הבורסה - בניגוד להנחיות רשות ני"ע כי על מנהל התיקים לגלות את שיעור חלקו בעמלות שגובה חבר הבורסה".
על חבר הבורסה של מגדל שוקי הון אמרה השופטת סורוקר: "אין מחלוקת כי בפועל חבר הבורסה עוקב באופן שוטף אחר פעילות מנהל התיקים. אך למרות שהוא רק מבצע, הוא רשאי לסרב לבצע פעולה מסוימת שמבקש מנהל התיקים".
לסיכום, פסקה השופטת כי מגדל שוקי הון ומולקנדוב יחזירו לבן משה את העמלות שנגבו ממנו ביולי וחרגו מממוצע העמלות החודשי, נוסף על הצמדה והוצאות משפט. בסך הכל יחזירו מגדל שוקי הון ומולקנדוב לבן משה כ-390 אלף שקל - מה שעדיין מותיר בידם הכנסה יפה של כמעט חצי מיליון שקל.
ממגדל שוקי הון נמסר בתגובה: "התובע לא הוכיח בבית המשפט אחריות של חבר הבורסה לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מניהול התיק על ידי דניאל מולקנדוב ולב התמר. הטענה היחידה של בית המשפט היא שהפעילות בתיק הלקוח היתה גבוהה וככזו, מן הראוי היה לקבוע לה עמלה נמוכה יותר מזו שנגבתה. על כן פסקה השופטת כי התובע זכאי להחזר חלקי של העמלות".
איך משלמים עמלות של 850 אלף שקל בתיק של 500 אלף שקל
מאת נועם בר
14.3.2011 / 6:58