איך להגן על התיק מירידת מחירי האג"ח

>> אג"ח, בעיקר אג"ח ממשלתיות, נתפשות בעיני רבים כמרכיב הסולידי והמייצב בתיק ההשקעות. עם זאת, בתקופות של עליות מחירים ועלייה בציפיות להעלאת ריבית, התשואות בשוקי האג"ח עולות - וגוררות עמן הפסדי הון למשקיעים, בעיקר באג"ח בעלות מח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך.



ככל שפוטנציאל עליית התשואות הוא גבוה יותר, כך רמת הסיכון בשוק האג"ח עולה. במצב כזה נהפכת מלאכת ההשקעות למורכבת יותר.

כמה גורמים תומכים בעליית התשואות בשוק האג"ח כיום:



1. עלייה בציפיות לאינפלציה.



הציפיות לאינפלציה עלו באחרונה על רקע עליית מחירי המזון והאנרגיה בעולם. מחירי הסחורות בעולם עולים על רקע גידול בביקושים בשווקים המתעוררים והיצע חסר בעקבות נזקי מזג האוויר.



בנוסף לעלייה במחירי המזון והאנרגיה, האצה מחודשת של מחירי הדיור בשוק המקומי - שתופסים כ-25% מסל הצריכה - מוסיפה רוח גבית לאינפלציה ומחייבת העלאת ריבית כדי לדכא את עליית המחירים ולצנן את שוק הדיור המבעבע.



2. האצה של העלאות הריבית במשק.



תפקידו העיקרי של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות המחירים במשק לפי יעד אינפלציה של 1%-3% שאותו קבעה הממשלה. בשנתיים האחרונות הוא לא הצליח בכך, והאינפלציה השנתית במשך רוב השנה היתה מעל היעד.



באחרונה עלו הציפיות האינפלציוניות בחדות (3.8% לשנה הקרובה) - במידה שמעלה את הסבירות לפספוס נוסף. זאת, מכיוון שאם הציבור צופה עליית מחירים הוא מקדים את הרכישות שלו, ולכן יוצר אינפלציה.



עלייה בציפיות לאינפלציה מחייבת כמה העלאות ריבית כדי לצנן את הביקושים (ככל שהריבית עולה, מחיר הכסף עולה - ולכן הביקושים קטנים). בנוסף, נראה שהמשק המקומי צומח בקצב מהיר מהצפוי, כשהצריכה הפרטית וההשקעה בנכסים מתדלקים את הצמיחה. צמיחה חזקה מדי מזמינה העלאת ריבית.



3. עלייה בתשואות האג"ח בארה"ב.



עלייה כזו תגרור עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות הישראליות. הנתונים הכלכליים של החודשים האחרונים מאותתים על האצה בהתאוששות של המשק האמריקאי.



שיפור במצבו של הצרכן האמריקאי, שיפור בייצור, עלייה באשראי ולבסוף גם שיפור בשוק העבודה בארה"ב יובילו לעליית תשואות באג"ח הממשלתיות. כל זאת, על רקע עלייה בציפיות להקדמת העלאת הריבית של הבנק הפדרלי. גם עליית מחירי הנפט בעולם והסיכונים הגיאו-פוליטיים מאיימים להאט את קצב הצמיחה בארה"ב, ולכן ממתנים מעט את עליית התשואות באג"ח הממשלתיות שם בשלב זה.



4. הסיכון הגיאופוליטי עולה.



ההפיכות במצרים ובתוניסיה והקרבות ברחובות לוב, גורמים לעלייה באי וודאות בכל האזור. עלייה באי ודאות מעלה את פרמיית הסיכון הנדרשת על ידי משקיעים זרים, ובדרך כלל גוררת ירידות שערים ועלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות.



בנוסף, חלק גדול מהאג"ח הקצרות ומהמק"מים מוחזקים על ידי משקיעים זרים, שביקשו לנצל את פערי הריבית בין ישראל לארה"ב. עלייה ברמת הסיכון באזור והקשחות והוראות שקבעו בנק ישראל ומשרד האוצר כדי למתן את זרימת הכסף החם לישראל ולהוריד את הלחצים לייסוף השקל גורמות לירידת מחירים ולעליית תשואות בנכסים קצרים אלה.



ריבית משתנה: בין הממשלתיות לקונצרניות



אחד הפתרונות לעליית ריבית במשק ולעלייה בתשואות הוא השקעה באג"ח בריבית משתנה, אך המגוון וההיקף הכספי של האג"ח האלה נמוך יחסית. בשוק קיימים שני סוגי אג"ח בריבית משתנה:



1. אג"ח ממשלתיות בריבית משתנה.



האג"ח הממשלתיות הישראליות בריבית משתנה מונות שלוש סדרות בסך הכל - שתיים מהן לתקופות ארוכות של 7-10 שנים, ואחת לתקופה קצרה יותר של שנה. ההתייחסות לאג"ח ממשלתיות בריבית משתנה דומה מאוד להתייחסות למק"מ, ואולי אף למק"מ משופר במיוחד, בתקופה של עליות ריבית.



הקופון של האג"ח האלה מתעדכן כל שלושה חודשים לפי תשואת המק"מ, כאשר תשואת המק"מ צפויה לעלות בתקופה של העלאות ריבית. בנוסף, האג"ח בריבית משתנה נותנות תוספת תשואה על המק"מ. בדיקת כדאיות של אג"ח ממשלתיות בריבית משתנה נבחנת בפער של האג"ח מול השווי ההוגן שלהן לשנה (מחיר פארי המחושב על פי הקופון ולא לפי התשואה הנסחרת).



לדוגמה, אם נבחן את האג"ח הממשלתיות בריבית משתנה 817 במח"מ 5.9 נמצא כי היא נסחרת בתשואה ברוטו של 0.53% מעל השווי ההוגן, כלומר תוספת של 0.09% לשנה מעל המק"מ. זוהי תוספת נמוכה מאוד ביחס לתוספות הממוצעות שנותנות האג"ח הממשלתיות בריבית משתנה מעל המק"מ - 0.25%-0.3%.



מרכיב נוסף שכדאי לקחת בחשבון בניהול החלק הסולידי של תיק ההשקעות הוא התנודתיות. התנודתיות של האג"ח הממשלתיות הארוכות בריבית משתנה דומה לזו של אג"ח ממשלתיות בריבית קבועה לטווח הקצר. בנוסף, כאמור, בתקופה של העלאות ריבית אג"ח כאלה נהנות בדרך כלל מביקושי יתר בעקבות מחסור בהיצע.



2. אג"ח קונצרניות בריבית משתנה.



ההתייחסות להשקעה באג"ח קונצרניות בריבית משתנה שונה מההתייחסות להשקעה באג"ח ממשלתיות. החלטת ההשקעה במקרה זה מייחסת משקל בעיקר לסיכון שבהשקעה בחברה, ולהסתברות שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה (סיכון אשראי).



אף שבשנתיים האחרונות היו הנפקות גדולות בעקבות ביקושים לאג"ח שכאלה, השוק סובל עדיין ממחסור בהיצע ולעתים קרובות ממחירים גבוהים מדי. לכן חשוב מאוד להתייחס למרווח (פרמיית הסיכון) של האג"ח של כל חברה מול האג"ח הממשלתיות (או המק"מ) המקבילות ולהחליט אם הוא הולם את הסיכון.



-



מאיר מזוז הוא מנכ"ל אקסלנס קרנות נאמנות. יניב חברון הוא מנהל מחלקת מאקרו ואסטרטגיה באקסלנס נשואה. אין לראות בכתבה תחליף לייעוץ השקעות. לכותבים ולאקסלנס אין עניין אישי בנושא הכתבה