>> "תקני הבנייה בישראל לעמידה בפני רעידות אדמה טובים ומספקים, ואולם אין מי שיאכוף אותם ויבקר את הקבלנים, כדי לראות באיזו מידה המבנים אכן עומדים בתקנים הללו" - כך אומר ד"ר יואב סרנה, יו"ר ובעלים של חברת ניהול הפרויקטים וההנדסה א. אפשטיין ובניו, ששימש בעבר נשיא לשכת המהנדסים.
עד 1980 היה מידע באשר לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה, אך קשה לדעת באיזו מידה מילאו אחריו הקבלנים. ב-1980 נקבע לראשונה התקן הישראלי, שמעגן את התקנות להפיכת מבנים לעמידים. ב-1990 יצא עדכון של התקן, ואולם מכיוון שהתברר כי הוא מחמיר מדי, יצא ב-1995 עדכון נוסף שאמור לגרום למבנים להיות עמידים בפני רעידות אדמה בעוצמה של כ-7.5 בסולם ריכטר.
"עמידה בתקן אינה אומרת שהמבנה לא ייפגע ברעידת אדמה. המטרה היא למנוע את קריסת המבנה בנוסח מגדלי התאומים. גם מבנים ביפאן שהחזיקו מעמד נפגעו ויצטרכו תיקונים ושיפוצים", מדגיש סרנה.
לדבריו, המבנים הגבוהים בישראל איכותיים ועומדים בתקן. "את מגדלי המשרדים בנו החברות הטובות ביותר, שמעסיקות קונסטרוקטורים טובים וכוללות פיקוח עליון". במסגרת פיקוח זה מתקיימת בקרה על איכות הבנייה ועמידתה בתוכנית המקורית.
להערכתו של סרנה, רוב מבני המגורים המוקמים כיום על ידי חברות מוכרות עומדים בתקנים. "אני מפחד מאותם קבלנים שבונים 8-12 קומות ואחר כך סוגרים את החברה, כדי לא לעמוד בהתחייבויות לרוכשי הדירות לפי חוק המכר", אומר סרנה.
מי שהיה אמור לבקר את התוכניות והבנייה הן הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, ואולם "אין להן תפקיד בבקרה ואין בדיקה אמיתית של התוכניות", אומר סרנה. "משרד הפנים מתכנן להוסיף בקרות לתכנון, מה שאמור להיות מוכן בעוד שנה וחצי, אבל זה דורש תקצוב, ולא קל למצוא מהנדסים. גם הרפורמה בחוק התכנון והבנייה כוללת הליכי בקרה של מכונים פרטיים, אך היא רחוקה מיישום".
אם כך במבנים חדשים, מה עם תמ"א 38, התוכנית שאמורה לחזק מבנים שהוקמו לפני 1980 ושאינם עומדים בתקנים? "כשעושים את זה נכון, אין ספק שמחזקים את המבנים. אבל גם כאן אין מי שיבדוק את זה, למעט בעיריות גדולות כמו תל אביב", אומר סרנה. הסמכויות מבוזרות מדי
האם הכשלים עליהם מצביע סרנה אמורים להיפתר בקרוב? נראה שלא. במשרד הפנים מסבירים כי בהתאם להחלטת הממשלה בנובמבר 2006, הוקם במשרד הפנים האגף לבנייה שאחראי על תקנות בנייה בישראל, אך הסמכויות בנושא עדיין מחולקות בין מספר משרדים: משרד השיכון, משרד הדיור הממשלתי במשרד האוצר, משרד הפנים ומשרד התמ"ת. משרד הבינוי והשיכון מרכז קוד בנייה ישראלי, משרד הפנים חבר בצוות ההיגוי, רישוי ורישום אנשי מקצוע בתחום הבנייה הם באחריותו של משרד התמ"ת, ואילו רישוי ורישום קבלנים הם באחריות משרד השיכון.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משרד הפנים יוזם, בתיאום עם משרדי השיכון והתמ"ת, יצירת תפקידים מקצועיים בתחום הביקורת על איכות הבנייה. בימים אלה מקודמת חקיקה בתחום הבנייה. משרד הפנים יוזם חיוב קבלנים ואנשי שיפוצים לעבור השתלמויות מקצועיות כתנאי לחידוש הרישיון, כדי להעלות את איכות הבנייה בישראל. כיום הפיקוח והאכיפה על עבירות בנייה מבוצע באמצעות היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים. בעתיד יוקמו מכוני בקרה שיפקחו על הביצוע באתר הבנייה".
עוד נמסר ממשרד הפנים כי הוא מקדם כמה תהליכים בנושא: הנגשת מידע מקצועי לציבור באתר האינטרנט של המשרד, הקמת פיילוט שיחל בקרוב בהרצליה, חולון, עמק חפר, תל אביב, באר שבע ובשומרון; בירושלים החל פיילוט של הגשת תוכניות באינטרנט. במסגרת הפיילוט יוקמו מכוני בקרה הנדסיים שיטפלו גם באיכות הבנייה וגם בקבלת אישורים.
כמו כן, ישראל התקבלה כחברה באיגוד האירופי לבקרת הבנייה, דבר אשר יסייע לה לקבל מידע וכלים לקידום איכות הבנייה.
עם זאת, הבעיה, כפי הנראה, אינה נעוצה באיכויות המידע והתקינה, אלא ביישום ובאכיפה. הרעיונות להקמת מכוני הבקרה נראים טובים, וגם רוב המתנגדים לרפורמה המוצעת בחוק התכנון והבנייה תומכים בהקמתם. הבעיה היא שעד לאישור הדברים רב המרחק, וייתכן שהרפורמה כלל לא תאושר.
"תקני הבנייה בישראל טובים, אבל אין מי שיאכוף אותם"
מאת אריק מירובסקי
15.3.2011 / 6:52