החשב הכללי: אין צורך בקרן חיסכון לאומית; צריך להפחית את החוב הלאומי

>> החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, יוצא נגד הקריאות להקמת קרן חיסכון לאומית מכספי תמלוגי הגז. חברי כנסת קראו בימים האחרונים להקמת קרן חיסכון לאומית כזו, ואף התנו את תמיכתם בהעלאת התמלוגים על הגז (ועדת ששינסקי) בהקמתה של הקרן.

לדברי אורן, מדינת ישראל פועלת זה שנתיים לפי כלל פיסקלי, הקובע את גודל ההוצאה בתקציב - וזאת כתלות הצמיחה של המשק ושל יחס החוב לתוצר. ככל שהצמיחה גבוהה יותר וככל שהחוב נמוך יותר, כך צפוי תקציב המדינה לגדול. הכלל הפיסקלי אמור לקבוע את גודל התקציב של מדינת ישראל עד להגעה ליעד של יחס חוב של 60% מהתוצר. כיום החוב של מדינת ישראל גדול הרבה יותר מהיחס הרצוי - 75%.



אורן אמר כי כל עוד ישראל אינה מגיעה ליעד החוב הרצוי של 60%, אין כלל צורך בהקמת קרן חיסכון לאומית. "כל משק בית יודע", הוא אמר, "שכל זמן שהחוב שלך גבוה, אתה דואג להקטנת החוב - ולא לחיסכון. חיסכון זה טוב, אבל רק אם החוב שלך נמצא ברמה שמאפשרת זאת. מדינת ישראל קבעה כבר מהי הרמה הרצויה של חוב, וכל זמן שהמדינה לא מפחיתה את חובה לרמה הרצויה, מיותר ואף מסוכן להתחיל לחסוך". אורן מזכיר כי גם קרן המטבע הבינלאומית המליצה שתמלוגי הגז ישמשו, קודם כל, להפחתת החוב, ורק סכומים נוספים יופנו לקרן חיסכון.



אורן הזכיר כי הצעת ועדת ששינסקי מאפשרת לגבות תמלוגי גז גבוהים רק בעוד כעשור. עד אז סכום התמלוגים צפוי להיות נמוך, והוא לא ישפיע באופן מהותי על הכנסות המדינה או על התקציב. לדבריו, ראוי לכן לבחון את הצורך בהקמת הקרן רק בעוד עשור, כשהתמלוגים יגיעו להיקפים של כמה מיליארדי שקלים בודדים בשנה, ורק אם שיעור החוב יירד עד אז לרמה של 60% ופחות. "אם החוב של ישראל ירד בקצב מהיר", הוא אומר, "יהיה אז מקום לשקול את הקמת הקרן".



קרן לצורכי אסון לאומי



בנוסף, אורן הדגיש כי קרן החיסכון הלאומית צריכה להיות מיועדת רק לצרכים של אסון לאומי. כלומר, הקמת הקרן חייבת להיות מלווה בקביעת קריטריונים לשימוש בכסף הנחסך בה. למשל, רק במקרה של אסון בהיקף העולה על שיעור מסוים מהתוצר, ניתן יהיה לממש את הקרן ולהשתמש בחיסכון הצבור בה. בלי קריטריונים כאלה, אורן מזהיר כי הקרן עלולה ליהפך לתחליף תקציב.



"אני מפחד מכך שאנחנו נפשוט את עור הדב בטרם הוא ניצוד, ושכל מיני בעלי צרכים כבר יראו את הכסף של הקרן מגיע אליהם - חינוך, ביטחון, רווחה, דת או כל מטרה אחרת. מדובר במטרות ראויות, אבל לא לשם כך מקימים קרן לאומית, והרי בדיוק בשביל להימנע ממצבים כאל קבענו כלל פיסקלי, הקושר את הגידול של תקציב המדינה בגודל החוב והצמיחה".



לפיכך, אורן ממליץ להמתין לסיומה של עבודת ההכנה של משרד האוצר, ביחד עם המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל, לפני שמתקבלת ההחלטה לגבי הקמת הקרן, והקריטריונים שלה.



קרן חיסכון לאומית (sovereign fund) מקובלת בכמה מדינות עשירות, בעיקר מדינות הנהנות מהכנסות גבוהות ממחצבי טבע. אותן מדינות הפנו את ההכנסות הגבוהות ממחצבי טבע לקרן חיסכון לאומית, המשקיעה את נכסיה בחו"ל, וזאת כחיסכון לשימוש הדורות הבאים, או כקרן ביטוח ייעודית למקרה של אסון לאומי.



בכך, קרן החיסכון מחליקה את ההכנסות הגבוהות מנפט או מגז על פני הדורות. היא מונעת בזבוז של ההכנסות בהווה, מונעת אינפלציה ומונעת ייסוף של המטבע, כתוצאה מהמרת הכנסות גדולות במטבע חוץ למטבע המקומי תוך פגיעה קשה בתחרותיות של המשק ("המחלה ההולנדית").



הצורך בקרן חיסכון לאומית בישראל עלה בהקשר של הצורך של המדינה להיערך לשיקום במקרה של אסון לאומי - מלחמה או רעידת אדמה. בהמשך, בעקבות גילויי הגז בים, נמצא גם המקור המימוני והרעיון של הקרן צבר תאוצה. כאמור, חברי הכנסת תובעים כעת את הקמתה כתנאי לתמיכתם באישור המלצות ועדת ששינסקי.