השמן כבר לא רוכב על גבו של הרזה

>> כעובדת הכנסת אני נמצאת בתווך שבין הנבחרים ואלה המסייעים להם בעבודתם, ומאמינה כי ממשל אין פירושו רק איכותו של הדרג הנבחר. קווים מנחים לטווח הארוך צריכים להוביל גם, ואולי בעיקר, את השירות הציבורי: הוא המהווה את השדרה הקבועה של ניהולה בפועל של המדיניות שקובעים הנבחרים, המתחלפים בשנים האחרונות מהר מדי; תחלופה שהופכת את איכותו של השירות הציבורי לחשובה עוד יותר.

בשנים האחרונות ספג השירות הציבורי מכות קשות לתדמיתו, חלקן מוצדקות וחלקן לא, אך נראה שאין מדובר עוד באיש הרזה הנושא על גבו את האיש השמן. לא רק שבשירות הציבורי מועסקים אנשים רבים המחויבים לעבודתם ועושים אותה נאמנה; יתר על כן, תודעת השירות עצמה הולכת ומתרחבת, והשירות שאנו מקבלים ממשרדי ממשלה רבים, למשל, אינו נופל מהשירות הניתן בחלק מהחברות הפרטיות. עם זאת, המיתוס על ההבדל ביניהם נותר בעינו.



השירות הציבורי מורכב מתתי קבוצות רבות שחבריהן אינם רואים עצמם חלק מאותו גוף, אבל מול כל אותן יחידות ניצב האזרח - לקוח שונה משל כל קבוצה משרתת אחרת. חזון השירות הציבורי העתידי מחייב להסיר את המירכאות מביטויים כמו ציונות, טובת המדינה, דמוקרטיה ואיכות. הוא גם מחייב תהליך הכשרה מקצועי ומוכוון יעדים, שייערך, בין השאר, בזירות השונות ללימודי ממשל, באקדמיה ובארגונים העוסקים בכך.



בהקשר זה, כוחה העיקרי של האקדמיה הוא בהציבה בראש את החשיבה הביקורתית, שתוכל להוביל, כתוצאה מכך, גם את הניהול הציבורי. שינוי כזה דורש הליך הכשרה ייחודי, שאינו מעגל פינות. אחד המקומות שבהם ניתן להתחיל הוא חשיבה מחודשת על המוסד הנקרא גמול השתלמות, שנותר על כנו רק בשל עוצמתה של האינרציה. את השעות והתקציבים המושקעים בו ניתן היה לנצל להכשרה ולהעשרה מועילות יותר.



אין זה מופרך לחשוב על משרתי ציבור העסוקים בשאלות של בניית חזון וערכים מובילים רצויים, של מה ערכי ומה ראוי. יש היבטים שונים של מה ראוי שאבדו עם הזמן. הביטוי, שיש דברים שלא ייעשו, פשוט כי it is not done נעלמו מזמן; אבל חברה צריכה להיות מושתתת לא רק על חוקים, על מה חוקי ומה לא; חברה צריכה להיות מבוססת על מערכת ערכים משותפת, שבה ברור שיש דברים שלא ייעשו, גם אם החוק אינו שולל אותם. לכך צריך לכוון ממשל - על נבחריו ועל משרתיו.



הממשל העתידי יהיה חייב לפעול לאור ערכים של דיוק, איכות, מצוינות, הקפדה; ועצם השאיפה להשיגם יכולה ליצור כאן חברה טובה יותר.



הכותבת היא מנהלת מרכז המחקר והמידע בכנסת