>> שלושה שבועות לאחר שפירסם שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, תזכיר חוק בוררות חובה שיחייב את הצדדים ללכת לבוררות חובה בתביעות אזרחיות, הוא נתקל בהתנגדויות נחרצות ליוזמה. בכנס שנערך שלשום במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, בהשתתפותו של נאמן, תקפו המשתתפים את ההצעה והיה אף מי שאיים בפנייה לבג"ץ נגדה.
כיום רק בהסכמת הצדדים יכול בית המשפט להעביר תיק לבורר, ועל פסק הבורר ניתן לערער לבית משפט רק בנסיבות מיוחדות שפורטו בחוק. לפי המתווה המוצע בתזכיר החוק של נאמן, יוסמכו נשיא בית משפט שלום או סגנו להורות על בירורה של תביעה אזרחית שהוגשה לבית משפט השלום, כלומר תביעות שסכומן הוא עד 2.5 מיליון שקל, להידון בפני בורר בהליך של בוררות חובה, ללא צורך בהסכמת בעלי הדין.
הבוררות תנוהל בידי עורך דין הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי - כלומר בעל ותק במקצוע של לפחות שבע שנים. השר נאמן דיבר על הצורך הדחוף שפתרון בוררות החובה בא לשרת: "מצבה של מערכת המשפט בישראל איום ונורא. לא פחות. גם אם נוסיף אלף שופטים - מערכת המשפט לא תתייעל". לדבריו, "רמת השופטים בישראל היא הטובה בעולם, אך הם עובדים בתנאים בלתי אפשריים. מספר התיקים לנפש במדינת ישראל הוא הגבוה בעולם".
לדבריו, "דו"ח המפרט את העומס על בתי המשפט בישראל שהועבר אלי הוא לא פחות מאשר כתב אישום כנגד ממשלת ישראל". הוא הזהיר כי "מערכת המשפט בישראל קורסת. חייבים למצוא רפואה למערכת כדי לאפשר לצדדים גישה לצדק. היום נעשה עוול נורא לציבור. הדרך שאותה אנו מציעים, של בוררות בתביעות אזרחיות, תשחרר את הפקק שבמערכת ותחלץ אותנו מהסחבת הנוראית שבה אנו נמצאים. יש לנו בעיה חמורה, וחייבים לטפל בה מיד". לדברי נאמן, מדובר בפתרון זמני למשך חמש שנים, שנועד להקל על המערכת.
"נעתור לבג"ץ אם החוק יעבור בממשלה"
שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, טענה כי מדובר בניסיון הפרטה מטעם הממשלה. "הצעת החוק הזו היא ניסיון ממשלתי לרכוש שירותי שיפוט בזול. בואו נודה על האמת, מדובר בהפרטת מערכת השיפוט בישראל. להערכתי החוק הזה לא יקצר הליכים, אלא דווקא יכביד על המערכת. זה אסון!".
דורנר לא קיבלה את הסברו של נאמן כי מדובר בפתרון זמני. לדבריה, "שנים רבות הייתי חלק ממערכת המשפט בישראל ואני יכולה לומר לכם שאין דבר קבוע יותר מהזמני. אני מקווה שאין כנסת שתאשר חוק שכזה".
פרופ' משה כהן-אליה, דקאן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ציין אף הוא כי "הצעת החוק מפריטה את מערכת המשפט בישראל ופוגעת בזכות היסודית לפנות לערכאות, במיוחד של הפרטים המוחלשים בחברה".
הוא הוסיף כי בכוונת החטיבה לזכויות אדם במכללה להיאבק בהצעת חוק בוררות חובה. לדבריו, "שינוי דרמטי כל כך במערכת המשפט אינו יכול להיעשות בחוק רגיל של הכנסת, אלא נדרש כאן תיקון ישיר של חוק יסוד השפיטה". הוא הבהיר כי אם החוק יעבור בממשלה, בכוונת המרכז האקדמי לעתור לבג"ץ נגדו. "כשם שנאבקנו, וניצחנו, את המערכת בהחלטה על הפרטת בתי הסוהר, כך ניאבק בהצעת חוק זו", אמר.
ד"ר איתי ליפשיץ, יוזם הכנס ומרצה במרכז, ציין כי "מאחורי השם 'בוררות חובה' יש מהות - המהות היא ערכאה שיפוטית חדשה. זהו מעין יצור כלאיים שלאף אחד, לרבות יוזמי החוק, אין שמץ של מושג כיצד הוא הולך לעבוד".
יו"ר לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון, אמר כי הלשכה מתנגדת לסעיפים מסוימים בתזכיר החוק וסבורה כי ללא מינויים של שופטים והקטנת הנטל הקיים על שופטים לא באה לידי מימוש הזכות החוקתית של אזרח לקבל את יומו בבית המשפט.
דורנר: "הצעת נאמן לבוררות חובה היא ניסיון לרכוש שירותי שיפוט בזול"
מאת הילה רז
16.3.2011 / 6:49