עלות החוק לסבסוד משכנתא נעה בין 28 מיליארד שקל ל-84 מיליארד שקל - כך מעריך המשנה בפועל לממונה על התקציבים באוצר, ראובן קוגן. קוגן אמר את הדברים בוועדת הפנים שאישרה את הצעת החוק להצבעה בקריאה הראשונה. קוגן אמר כי למרות שמשרד האוצר מוכן לתמוך בבנייה בפריפריה, הוא מתנגד להצעת החוק במתכונתה הנוכחית, בעיקר בשל עלותה הגבוהה.
מדובר בשתי הצעות חוק שהוגשו על ידי הח"כים יצחק וקנין (ש"ס) ומשה גפני (יהדות התורה) שאוחדו להצעת חוק אחת. הצעות החוק המקוריות שונות זו מזו בכך שהצעת ח"כ גפני מציעה להיטיב עם מחוסרי הדיור באופן ארצי ואילו הצעתו של ח"כ וקנין התמקדה באזורי פיתוח.
עיקרה של הצעת החוק עוסק בהקלה על מחוסרי דיור להגיע לרכישת דירה משלהם. מוצע לקבוע בחוק כי חסרי דירה שירכשו דירה, בבניה רוויה, יוכלו לקבל הלוואה נוספת מהבנקים בריבית הממוצעת של הבנקים למשכנתאות כפי שמפרסם בנק ישראל, ולא יותר מ-3%.
"ההצעה תתדלק ביקושים"
כמו כן, תסבסד המדינה את החזרי המשכנתא כל עוד הזכאי יחזיק בדירה נשוא ההלוואה או יגרור אותה לנכס אחר באזור עדיפות לאומית. הצעת החוק נועדה ליצור תמריץ למשיכת אוכלוסיה חזקה לאזורי הפריפריה, וכן למנוע הגירה שלילית של אוכלוסיה חזקה ממקומות אלה.
בפתח הדיון הסביר ח"כ וקנין כי הקושי ברכישת דירות מוכר בציבור. הוא הדגיש כי הקושי ברכישת דירות התגבר בעת האחרונה כיוון שמחירי הדירות האמירו והשתתפות הממשלה בסיוע לרכישה פחתה. הוא טען כי למדינה ישנן הכנסות גדולות מאוד משיווק קרקע אולם היא לא מחזירה לאזרחיה דבר בסיוע לרכישת דיור. הוא הביע חשש כי יום אחד הצעירים במדינת ישראל יפרצו במחאה אלימה על ההתעלמות מצרכיהם.
במהלך הדיון, הבהיר יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס), כי המפלגות החרדיות התאחדו סביב הצעת החוק וכי הן נחושות להביא להטבת מצבם של כלל מחוסרי הדיור. ח"כ הרב משה גפני הדגיש גם הוא במהלך הדיון כי הצעת החוק אינה מכוונת עבור הציבור החרדי אלא עבור כלל אזרחי המדינה. נועם ויצנר, מנכ"ל התאחדות הסטודנטים, בירך על הצעת החוק ואמר כי היא עשויה להוות פתרון לזוגות צעירים של סטודנטים לתארים מתקדמים.
נציגי התאחדות הקבלנים אמרו כי בעוד שהצעת החוק עשויה להיות מצוינת בפריפריה, הרי שבמרכז היא עלולה "לתדלק ביקושים".