ועדת הכספים תקיים ביום רביעי הבא את ההצבעות על חוק ששינסקי לקראת העלאתו להצבעה בקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת - כך הודיע הבוקר יו"ר הועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה). בימים הקרובים לא תקיים הוועדה דיונים בהצעת החוק לנוכח תענית אסתר וחג הפורים. גפני שלח את נציגי משרד האוצר לגבש תשובות לטענות שהעלו חברות הגז בימים האחרונים. הדיון בחוק יתחדש ביום רביעי.
בקואליציה מעריכים כי קיים רוב בוועדה בעד הצעת החוק, בסיועם של ח"כ חיים אורון (מרצ) וח"כים מקדימה. עם זאת, לא מן הנמנע שיוכנסו בהצעת החוק שינויים, למשל בהיקף המס על המשקיעים הקטנים, הכרה בשותפויות, תחולת החוק ועוד.
בזמן שוועדת הכספים דנה באישור המלצות ועדת ששינסקי לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, הגישו עשרה ח"כים, בהם יו"ר ועדת הכספים משה גפני ויו"ר ועדת הכלכלה כרמל שאמה הכהן, הצעת חוק שמגדירה את השימוש שייעשה בהכנסות משאבי הגז והנפט. לפי ההצעה, תוקם קרן השקעות לאומית אשר תנוהל על ידי בנק ישראל ותשמש להשקעות ארוכות טווח, וכן תעביר חלקים מהכנסותיה לתקציב המדינה. החוק יחול על כל משאבי הטבע, ולא רק על גז.
הצעת החוק קובעת כי עבודת הקרן תפוקח על ידי ועדה בראשות שר האוצר, בה יהיו חברים נציגי משרדי ממשלה שונים ונגיד בנק ישראל. הקרן תהיה רשאית להעביר מדי שנה חלק מהכנסותיה לטובת תקציב המדינה, בהיקף שלא יעלה על שיעור ההחזר השנתי החזוי ארוך הטווח של השקעותיה. מדי שנה תפרסם הקרן דו"ח מפורט על פעילותה, אשר יוגש לנשיא המדינה ויפורסם לציבור באמצעות האינטרנט.
חוששים מהמחלה ההולנדית
ח"כ שלי יחימוביץ', אשר נמנית עם יוזמי ההצעה, אמרה כי הח"כים ייאבקו על הקמת הקרן: "נדרוש התחייבות להקמתה, אך לא נקשור את אישורה המיידי באופן הצבעותינו על חוק ששינסקי, על מנת שלא לעכב את החקיקה".
הקמת הקרן היתה חלק מחקיקה פרטית שהניחה קבוצה של ח"כים בשלב שבו נראה כי ועדת ששינסקי תתקפל ולא תניח מסקנות מספקות, ואולם כעת הם עצרו קידומה נוכח מסקנות ששינסקי, ופרקו מן החקיקה המקורית את סעיף הקרן, אותו הם מניחים מחדש נוכח ההתמהמהות של הממשלה, לטענתם, בהקמתה.
בדברי ההסבר לחוק מזהירים הח"כים מפני "המחלה ההולנדית", מונח המתאר תהליכים כלכליים שליליים במדינות בהן נתגלו בתקופת זמן קצרה כמויות גדולות של אוצרות טבע. הדבר בא לידי ביטוי בהתנהגותה של כלכלת הולנד בשנות השישים, כאשר ההכנסות הגבוהות מאוצרות הטבע הביאו לייסוף חד של המטבע המקומי, לפגיעה עמוקה ביצוא ובמגזר התעשייתי, לאינפלציה ולעלייה באבטלה.
יחד עם זאת, נכתב בדברי ההסבר, הצליחו מדינות אחרות להתמודד בהצלחה עם תופעות אלו, באמצעות ניהול מושכל של משאביהן. לדוגמה, ממשלת נורבגיה בחרה להשקיע את הכנסותיה מהפקת נפט וגז טבעי בקרן פנסיה לאומית (לשעבר קרן הנפט), המנהלת את נכסיה מחוץ לגבולות המדינה. בזכות מדיניות זו - עליה ממליצה גם קרן המטבע הבינ"ל (IMF) - נהנים אזרחי נורבגיה מרווחה כלכלית, והמדינה נמצאת במקום הראשון במדד הפיתוח האנושי (HDI).