פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יו"ר מגדל: הרגולציה תפגע בפנסיה של כולנו

      יו"ר קבוצת הביטוח הגדולה בישראל ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר יצא נגד חוק האכיפה המנהלית של רשות ני"ע. לדבריו, "הרגולציה היום בשוק ההון מניחה שכולנו אשמים עד שיוכח אחרת"

      יו"ר מגדל, קבוצת הביטוח הגדולה בישראל, יצא הבוקר נגד חוק האכיפה המינהלית שהובילה באחרונה רשות ניירות ערך. "הרגולציה היום בשוק ההון מניחה שכולנו אשמים עד שיוכח אחרת. זה האויב הגדול ביותר של הצמיחה. ראש הממשלה בעצמו צריך להתערב בנושא", אמר אהרון פוגל במהלך מסיבת עיתונאים שכינסה קבוצת מגדל לרגל פרסום דו"חותיה השנתיים ל-2010. פוגל שימש בעבר כמנכ"ל משרד האוצר בתקופת ממשלת רבין השנייה בשנות ה-90.

      פוגל הסביר: "ההמצאה הכי גדולה שנעשתה אי פעם זה חברה בע"מ - בעירבון מוגבל. זה מאפשר לך לקחת סיכונים בלי שאתה מסכן את עצמך. זה איפשר לחברות להתפתח. מה שקרה באחרונה עם חוק האכיפה המינהלית שמטיל על עובדים בשוק ההון קנסות אישיים, שהם לא יכולים לשפות ופוגעים באפשרות למצוא מקום עבודה אחר וכל זה בלי שאפשר להתגונן מולם - זה מנטרל את היתרון של חברה בע"מ. ראש הממשלה בעצמו צריך להתערב כאן ולשנות את התקנות לכך שאנשים לא יהיו אשמים כל עוד יוכח אחרת. זה יפגע בסוף גם בפנסיה של כולנו".

      ב-27 בפברואר נכנס לתוקפו חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך. החוק מקנה לרשות ניירות ערך סמכות לאכיפה מינהלית. עד כה, היתה לרשות לניירות ערך סמכות לפתוח בחקירה פלילית נגד חברה ציבורית, ולאחר מכן, אם נמצאה תשתית ראייתית לביצוע עבירות פליליות, העבירה הרשות את התיק לפרקליטות לצורך הכרעה אם להגיש כתבי אישום.

      כיום, התיקון מאפשר לרשות לבחור אם לנקוט בהליך פלילי או שמא להעביר את התיק למסלול של הליך מינהלי, כשהעבירה אינה חמורה ואינה מצדיקה ניהול הליך פלילי ממושך. בסופו של ההליך המינהלי קיימת אפשרות להטלת קנס כספי, שבמסגרתו המפר אינו מודה בעבירות או בעובדות.

      הפיקוח - בלתי נפרד מתפקיד המנכ"ל

      ביום עיון שהתקיים ימים ספורים לפני כניסת החוק לתוקף, העלו אנשי הרשות לניירות ערך וסניגורים בכירים את היתרונות והחסרונות של התיקון. מנהלת האכיפה המינהלית ברשות ניירות ערך, עו"ד אילנה מודעי-ליפסקר, הסבירה כי ההליך המינהלי וההפרות המנויות בו הן תמונת ראי של העבירות הפליליות. לדבריה, ההבדל בין הליך מינהלי לפלילי הוא המודעות או הכוונה. מפר בהליך מינהלי אינו צריך מודעות וכוונה לביצוע העבירה, ומספיק שהתרשל. לדבריה, "הפיקוח על הציות לחוק בחברה הוא חלק בלתי נפרד מתפקיד המנכ"ל בחברה. יש מקום להטיל על המנכ"ל אחריות להפרה מינהלית, כפי שקובע התיקון לחוק".

      השיקולים להחלטת הרשות אם ללכת להליך פלילי או מינהלי, לפי מודעי, הם בין היתר: אם מדובר בהפרה שהיא מכת מדינה, אם היה שיתוף פעולה מצד החברה והמנהלים עם הרשות, אם היה גילוי מרצון של המעשה או ההפרה ואם הטיפול האכיפתי נדרש לצורך מיגור מעשים אלה.

      היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך, עו"ד שוני אלבק, אמר כי "הרשות אינה מתכוונת לעשות שימוש לרעה בהסדרים מינהליים בנוגע לזוטי דברים". לדבריו, התיקון משלים ובא לחזק את ההליך הפלילי ולא לשמש כמנוף לרשות. אלבק הדגיש כי "החוק מחזק את הדרגה הפלילית כך שהתיקים החמורים ביותר יועברו לפרקליטות ותיקים אחרים שמעלים רשלנות ולא כוונה פלילית יועברו להליך מינהלי".

      אלבק הוסיף כי אין לרשות כוונה להתייחס לסכומים הגבוהים שיש לה סמכות להטיל על חברות מפרות כאל נורמה. לדבריו, "מדובר בסכומי מקסימום והרשות תצטרך להכין לעצמה כלים שיעמדו בביקורת לפי עוצמת ההפרה".