ציונות במאה ה-21: להיערך לגלובליזציה

>> בכנס ישראל 2021 של themarker ומכון ראות ובכנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס עסקו השנה בגלובליזציה. אף שחזון 2021 מתמקד בישראל, ואילו דאבוס הוא כנס בינלאומי, הנושאים בשני הכנסים היו דומים: המשבר הכלכלי, תפקידה המרכזי של הגלובליזציה בכלכלה העולמית לטווח ארוך, חוסר היכולת להתנתק ממנה ותפקידו של החינוך כמפתח להפקת תועלת ממנה, במיוחד במדינות שכלכלותיהן דומות במאפייניהן לזו של ישראל.

הגלובליזציה כגורם מרכזי לטווח הארוך: הגלובליזציה שרדה כמה אתגרים רציניים באחרונה. לפני שנתיים נראה היה שהמסחר הגלובלי מתמוטט. ב-2009 מדד ה-baltic dry למחירי ההובלה הימית קרס ב-90%. ניסיונות להגן על הסחר, כמו ההחלטה האמריקאית לגבי היטל על צמיגים מיובאים גררה איומים סיניים של הטלת מס על מוצרים אמריקאיים, שעוררו חשש מפני מלחמת סחר עולמית. מנקודת הקיצון הזו חלה נסיגה מהירה והמיתון של 2009 לא הוביל למלחמת סחר עולמית. על אף כמה שיבושי סחר מקומיים ומה שנראה לעתים כהתפתחותה של מלחמת מטבעות, הרי שהסחר הגלובלי והגלובליזציה נהפכו לגורמים חזקים, קבועים וארוכי טווח של ההתפתחות הכלכלית העולמית.



אי אפשר להתנתק מהגלובליזציה: כל כלכלות העולם ייאלצו להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה - הכלכליים, החברתיים והפוליטיים. האירועים האחרונים במצרים הדגימו את כוחה של חברה גלובלית שבה גבולות ריבונות המדינה נשחקים מול הנגישות הגלובלית למידע ולתקשורת. אותם כוחות פועלים בכלכלה - שווקים של סחורות, שירותים ובמיוחד של כשרונות הם פתוחים ותחרותיים.



חינוך: כשייצור סחורות עובר מארצות מפותחות לאזורים שבהם עלות הייצור נמוכה, מדינות כמו ישראל נמצאות בעמדה הטובה ביותר כדי להתחרות ולייצר צמיחה המתבססת על חדשנות ועל תעשיות עתירות ידע. מצב זה דורש תשתית חינוכית שתוכל להתחרות ברמה העולמית.



התוצאות שהשיגה ישראל במבחני פיזה מראות כי כיום אנו נכשלים בסיפוק התשתית הזו. מעבר לשיפור תוצאות המבחנים, נראה שיידרש מהפך איכותי בתוכנית הלימודים כדי להכין צעירים ישראלים לתחרות בשוק הגלובלי. בדאבוס, כמו בפורומים בינלאומיים רבים אחרים, אפשר לראות את חשיבותם של הכלים שבסיסם חינוך ומטרתם ליצור ולשמר יחסים גלובליים: תשתית של טכנולוגיות מידע, שליטה בשפה האנגלית וסובלנות לתרבויות אחרות, כולל היכרות עם התרחשויות אקטואליות בינלאומיות.



ישראל היא אחת החברות המקושרות והמרושתות ביותר בעולם, ולכן מבחינת התשתית הטכנולוגית היא נמצאת בעמדה מתאימה כדי להשתמש בגלובליזציה ככלי לקידום התפתחותה. עם זאת, הישגינו בתחומי האנגלית והסובלנות התרבותית אינם מזהירים. מערכת החינוך שלנו אינה מציידת את הצעירים בשליטה בשפה, ותוכנית הלימודים מוטה לטובת ידע ופרספקטיבה לוקאליים ואינה מתייחסת לתרבויות אחרות, במיוחד בהשוואה לתוכניות הלימודים במדינות שבהן אנו מתחרים.



הגלובליזציה כבר כאן. השאלה שנותרה היא אם, ובאיזו מידה, נרוויח או נפסיד כתוצאה ממנה. בהחלט ייתכן כי הצורך הדחוף ביותר של הציונות במאה ה-21 הוא השחזת הכלים שיאפשרו לילדינו להתמודד עמה בצורה הטובה ביותר. כל זאת כדי שמדינת ישראל תוכל להפיק את המרב - מבחינה חברתית, כלכלית ותרבותית - מתהליך משמעותי זה.



הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות kcps