המס הסודי של בנק ישראל

>> בשיא המשבר הכלכלי ב-2008 חלה התחזקות בכוח המטבעות של הכלכלות המתעוררות לעומת הדולר והיורו. ההתחזקות לא פסחה על השקל, והיה בה כדי לשקף את הגידול שחל ביצוא הישראלי בשני העשורים האחרונים. הגידול הזה הביא יצואנים להחזיק מדי שנה בדולרים רבים יותר, שאתם רכשו שקלים.

נגיד בנק ישראל, שהבחין בסכנה ליצוא שמהווה התחזקות השקל החל ללוות שקלים רבים, שאתם רכש מטבע חוץ בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. פעולה זו חיזקה באופן מלאכותי את השקל מול הדולר ונתנה ליצואנים תמורה שקלית גבוהה יותר לסחורות שייצאו. אך פעולת הבנק אינה כה תמימה. טמון בה מה שאפשר לכנות ?מס בנק ישראל'. זהו מס עקיף המייקר את הצריכה הפרטית המיובאת בכ-20%. תקבולי מס עקיף זה מועברים כתשלום העברה לחברות יצואניות, ולמעשה לבעלי הון.



כיצד נגבה מס שקוף זה? המנגנון פשוט. רכישת עשרות מיליארדי דולרים על ידי בנק ישראל מאפשרת שער חליפין של כ-3.65 שקלים לדולר, בעוד שבלעדי הרכישה שער החליפין עשוי היה להסתכם גם ב-3 שקלים לדולר. כלומר, אדם שרכש מכונית ב-100 אלף שקל שילם 20,000 שקל מס. הרוכש תרם גם למס הקנייה ולמע"מ, מאחר שהמכונית יובאה לפי שווי מלאכותי גבוה בכ-20% משוויה לו היתה נרכשת לפי שער חליפין שנקבע בשוק החופשי. גם מי שיצא לטיול בחו"ל והוציא 10,000 שקל שילם 2,000 שקל מס בנק ישראל.



כיצד מוציאה המדינה את תקבולי המס? גם כן בצורה פשוטה. יצואן שמייצא סחורה במיליון דולר, מקבל עליה 3.65 מיליון שקל, במקום 3 מיליון שקל בלבד. זהו, אם כן, תשלום העברה שאינו מיועד לשכבות החלשות של האוכלוסייה, אלא דווקא לשכבות המבוססות יותר.



מה רע במס בנק ישראל? לכאורה, מדובר בפעולה מוניטרית התורמת לגידול בתפוקה ובתעסוקה. אלא שלמעשה מדובר במנגנון מיסוי מתוחכם, שהקפיץ בעשרות מיליארדי שקלים את המיסוי העקיף בישראל, מבלי שעבר בקרה של הריבון - כנסת ישראל. גם הוצאת תשלומי ההעברה לחברות לא עברה בקרה פרלמנטרית במסגרת חוק התקציב. בפעולה זו, שהביאה להיקף עצום של מיסוי, שהוטל על יבוא פרטי בהיקף של מאות מיליארדי שקלים. מאז 2008, חרג לדעתנו נגיד בנק ישראל מסמכותו.



למהלך ההחלשה המלאכותי של השקל יש שלוש השלכות נוספות. הראשונה היא שסבסוד היצוא עשוי להיתפש כפעולה הנוגדת את רוח הסכמי ארגון הסחר העולמי, ולכן עלולה להביא להטלת מכסות על יצוא ישראלי; השנייה היא התרומה לאינפלציה ולירידה באיכות החיים של אזרחי ישראל; וההשלכה השלישית היא שהציבור הישראלי עשוי למצוא את עצמו מחזיק בהר מט"ח שעשוי להתגלות בעתיד כגבעה, עם צניחה אפשרית של שער החליפין של הדולר מול השקל.



הכותב הוא רו"ח ומנהל מחלקת אסטרטגיה במכון ציגלמן