מחיאות כפיים לשיתוף פעולה בין מגזרי

>> לעתים נדירות זוכה עובד ציבור לתשואות בסיום דבריו. ברגע נדיר כזה זכו בשבוע שעבר הממונה על הכנסות המדינה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בסיום התוכנית שהציגו לעידוד הנתינה וקידום הפילנתרופיה בישיבת השולחן העגול הלאומי התלת-מגזרי. על התוכנית, לעידוד נתינה וקידום פילנתרופיה, הכריז ראש הממשלה בישיבה הקודמת של השולחן העגול. היא כוללת כמה צעדים שנועדו לעודד נתינה בקרב מגזרי אוכלוסייה שונים - מבעלי הון ניכר, דרך תאגידים ועד לציבור הרחב.

הצורך בתוכנית נולד לאור העובדה שישראל, הנחשבת "יבואנית" פילנתרופיה ושיותר מ-60% מהתרומות לה מגיעות מחו"ל, ניצבת כיום בפני ירידה גדלה והולכת בתרומות מיהדות התפוצות. הדור החדש של התורמים היהודים חדל להתמקד בישראל כיעד והוא בוחר מטרות כלליות של "תיקון עולם". מנגד, הפילנתרופיה הישראלית, הפרטית והתאגידית, רחוקה מלמצות את הפוטנציאל הטמון בה.



עיקרי התוכנית שגובשה נותנים מענה לציבור התורם תרומות קטנות ולפילנתרופים התורמים תרומות גדולות באמצעות שינויים במדיניות המס הנוגעת לתרומות. בין היתר הוסכם כי רצפת התרומות המוכרת לצורכי מס תפחת ל-180 שקל בשנה. מנגד הועלתה תקרת התרומה המוכרת לתורם לצורך זיכוי ממס ל-7.5 מיליון שקל בשנה.



בנוסף הודיעה רשות המסים כי תאפשר למעסיקים שלהם יותר מ-50 עובדים להצטרף למנגנון של זיכוי ממס בגין תרומות באמצעות המעביד. בדרך זו יוכל עובד להגיש את הקבלות על התרומות שנתן דרך מעבידו ולקבל ישירות את הזיכוי ממס בשכרו. הטבה זו תחול גם על עובדי המדינה.



כמו כן כללה התוכנית הכרה בתאגיד מסוג "קרן פילנתרופית", כלי למימון פעילויות של החברה האזרחית המקובל בעולם שמעמדו בישראל לא הוסדר עד כה. לפי התוכנית יוכרו שני סוגי קרנות - קרן פרטית-משפחתית וקרן ציבורית. הטבות המיסוי שלהן יזכו גופים אלה יידונו בחודשים הקרובים לקראת כינוס השולחן העגול הבא במאי.



הבשורה המשמעותית ביותר מצד אנשי משרדי האוצר וראש הממשלה היא ההכרזה על כמה מטרות ציבוריות חדשות שתרומה להן תוכר לצורכי מס: עידוד תעסוקה והכשרה מקצועית של אוכלוסיות מוחלשות, פעילות לרווחת הקהילה ופעילות קהילתית חברתית, וסיוע למוסדות ציבור בקידום יכולותיהם הארגוניות, הניהוליות והפיננסיות. מדובר בצעד המאותת כי כשם שהמדינה פועלת לקידום אוכלוסיות מודרות ולפיתוח קהילתי באמצעיה ובתקציבה, היא קוראת לשיתוף פעולה מצד כל מגזרי החברה הישראלית ולתרומה למטרות ראויות אלה, והיא מצדה תוותר על המס בגין התרומות.



ייחודה של התוכנית הוא בכך שהיא גובשה תוך שמקבלי ההחלטות במשרדי ראש הממשלה, האוצר והמשפטים שיתפו את נציגי המגזר העסקי, פילנתרופים ונציגי המגזר השלישי בעיצובה. מחיאות הכפיים שלהן זכו נציגי המדינה לא הביעו הערכה רק לתוצאותיו המבורכות של התהליך והשלכותיו המעשיות, אלא במידה רבה נולדו כתוצאה מאופן קיום התהליך, גיבוש התוכנית וההידברות המשותפת. אין ספק כי ככל שנרבה בקיום תהליכים לעיצוב מדיניות תוך שיתוף קהלים ומגזרים רלוונטיים, בכלים כמו דיוני השולחן העגול, ניתן יהיה להגיע לתוצאות שבצדק יהיו ראויות לתשואות.



הכותב הוא עו"ד שותף במשרד בוגט-קידר עורכי דין ומנהל הגוף המפעיל של השולחן העגול הלאומי התלת-מגזרי