>> הבאזז-וורד החדש בעמק הסיליקון וניו יורק הוא עבודה של סטארט-אפיסטים במרחבים משותפים. המונח שמתאר זאת באנגלית הוא coworking. עד היום ישבו לא מעט יזמים וסטארט-אפיסטים בתחילת דרכם, בעיקר מתחום האינטרנט והמובייל, בדירותיהם או בבתי קפה. האחרונים אימצו אותם בחום ואף פתחו להם שולחנות עגולים עם שקעי חשמל בכל פינה או פינו להם קומה נפרדת. יזמים ישראלים רבים ניצלו זאת, אלא שכיום הטרנד החדש הוא עבודה במרחבים משותפים שמיועדים אך ורק לסטארט-אפיסטים.
בעמק הסיליקון כבר הבינו מזמן שהישיבה המשותפת מפרה את היזמים. השמועה אומרת שהיזמים של גרופון נפגשו עם עשרות רבות של יזמים ומנהלי הון סיכון עד שזיקקו את הרעיון. היזמים בישראל דווקא חוששים מעבודה במרחבים משותפים. החשש הוא שישיבה יחד תגרום לסיכולו של הסטארט-אפ, לאחר שהמתחרה ייקח את הרעיון ויקדים את היזם שחשב עליו קודם.
בעמק הסיליקון הבינו שרעיונות יש כמו חול - הבעיה היא בביצועים (execution), וכדי לזקק רעיון שיעבוד טוב ולחשוב מחוץ לקופסה, היזמים צריכים להתייעץ עם אחרים. רק כשמדברים על הרעיון עם יזמים, שותפים ולקוחות אפשר להבין באמת מה עובד במוצר ומה לא, ומה ניתן לשפר טכנולוגית או בחוויית המשתמש של המוצר.
מיכה קאופמן, אחד היזמים של אתר fiverr, שמאפשר לכל גולש להציע לאחרים עבודה תמורת 5 דולרים בלבד, אומר שחל שינוי בדפוסי העבודה של ימינו: "פעם היינו הולכים כל יום למשרד. כיום יותר פרילנסרים עובדים ממקומות שונים ועובדים בכמה סוגי עבודות. מהבית, מבית הקפה. אנשים לא מבינים את השינוי הדרמטי שחל כאן". קאופמן צודק. לא מדובר רק בסטארט-אפיסטים, אבל הם במיוחד מבינים שלפחות בשלב הראשון, הגמישות הזאת היא הכרחית - ומתחמי עבודה משותפים הם דרך מצוינת לממש זאת.
ה"סן פרנסיסקו כרוניקל" מציין כי כיום יש באזור החוף של צפון קליפורניה (bay area) שישה מתחמים כאלה. האתר deskmag.com פירסם בינואר סקר גלובלי של מתחמי עבודה משותפים, שמצא כי חלה עלייה דרמטית בשנה האחרונה במספר העובדים במתחמים משותפים. ההערכה היא שמספר המתחמים הוכפל מ-350 ל-650.
ב-deskmag מציינים כי רוב העובדים במתחמים אלה הם בין סוף שנות ה-20 לסוף שנות ה-30 שלהם. שני שלישים מהם גברים, קצת יותר ממחציתם הם פרילנסרים ו-20% הם יזמים שמעסיקים אחרים. רובם עובדים בחברות קטנות שמעסיקות פחות מחמישה עובדים. מרבית העובדים במתחמים משותפים עובדים בתעשיות שמחייבות יצירתיות, כמו אינטרנט וניו-מדיה. מרביתם מפתחי ווב או מתכנתים. כל משיב תשיעי העיד על עצמו שהוא מעצב גרפי או מעצב ווב.
הטרנד מקומי עדיין בחיתוליו
ומה בישראל? טרנד מרחבי העבודה המשותפים עדיין בחיתוליו בתעשייה המקומית. ישנו מתחם ההאב, שנמצא על גג תל אביבי ומציע כמה סוגי חבילות: 25 שעות בחודש עבור כ-550 שקל, 1,400 שקל לזמן בלתי מוגבל או 180 שקל ליום אחד. ההאב הוא מתחם לפרילנסרים ועצמאים ממקצועות שונים, לא כולם היי-טקיסטים, אבל מי שמחפש אך ורק סטארט-אפיסטים ימצא את מבוקשו במתחם ג'נקשן בדרום תל אביב, שהקימה קרן ההון סיכון ג'נסיס פרטנרס. תמורת 200 שקל בחודש יכול כל יזם, גם כזה שג'נסיס אינה משקיעה בו, לעבוד במשרדים של ג'נסיס פרטנרס. המגבלה היחידה היא שכל יזם יכול לקבל מקום למשך עד שלושה חודשים, כדי לאפשר זרימה של יזמים חדשים.
המקום נראה נקי ומסודר, הוא פתוח 24 שעות, ויש גם קפה. בג'נסיס מקיימים גם הרצאות. לפני כשבועיים, למשל, הגיע להרצות יזם של חברת סטארט-אפ שנרכשה על ידי טוויטר. הרצאה אחרת שהיזמים במקום קיבלו היתה איך להקים סטארט-אפ רזה במודל בוטסטראפ.
ג'וני סאקס, שותף בקרן, מספר על הג'נקשן: "מדובר בבית פתוח ליזמים שבו כל יזם פעיל יכול לבוא ולקבל כיסא, שולחן, אינטרנט, קפה ובעיקר קהילה של יזמים ויזמיות שמפרים זה את זה". אדן שוחט, שותף נוסף בקרן ג'נסיס, מסביר מהי התרומה של המקום ליזמים ולקרן: "מתחם כמו ג'נקשן יאפשר ליצור חברות גדולות יותר בתחום של קונסיומר, מובייל ואינטרנט בעזרת הפריה הדדית - ובזכות זה שהם יכולים לעבוד ממקום אחד, במקום לעבוד בסלון של הבית או בבתי קפה.
"בתור קרן, מה שיוצא לנו זו הקמה של תעשייה שקודם לא יכלה להתקיים. בעמק הסיליקון אנשים נפגשים באירועים כל הזמן ועוזרים זה לזה, מה שלא כל כך קיים בישראל. ליזמים יש תרומה מיידית מזה שהם עובדים יחד, ולנו יש תרומה מכך שחברות נוצרות, ואחר כך נוכל להשקיע בחלקן - ובחלקן לא".
"סיכויי ההצלחה גדלים"
סאקס אומר שג'נקשן פתוח לכל יזם, לא רק מעולם האינטרנט והמובייל (אף שבפועל רוב היזמים מגיעים מתחומים אלה - ג"ג). "אנחנו מזמינים כל יזם פעיל שעובד עכשיו על רעיון והחברה שלו בשלב מוקדם, לפני שקיבל מימון ושכר משרד. במקום לשבת בבתי קפה ובסלון של הבית ולהיות מנותק מהעולם, אפשר לקבל מקום". האם ליזמים שמגיעים לעבוד בג'נקשן יש סיכוי גדול יותר לקבל מימון לאחר מכן מג'נסיס או מקרן אחרת? שוחט אומר שזו לא המטרה: "אני חושב שאם אתה מגיע לכאן, סיכויי ההצלחה שלך גדלים. האם אחרי זה אתה צריך כסף? אני לא בטוח. יש חברות שיהיו בוטסטראפ. יש חברות שיגייסו. המטרה היא לעזור להקים חברה. לאחר שזה יקרה נשמח להסתכל על החברה".
אחד החששות של יזמים הוא שעבודה במשותף תגרום למישהו אחר להקדים אותם על ידי גניבת הרעיון. שוחט אומר שהוא אינו מאמין בכך: "רעיונות לא גונבים. אם זה רעיון טוב, אז בוודאי יש עכשיו בעולם כבר שלושה-ארבעה צוותים שעובדים על אותו הדבר. כמעט תמיד, הדבר שמאפיין חברה שתצליח זה היכולת שלה לבצע כמו שצריך. אז לא צריך לפחד".
"קשה להיות יזם בודד", ממשיך סאקס. "יותר קל להיות עם אחרים, לחלוק מידע ולקבל עזרה. היזמים זו קהילה שרוצה לשתף ולעזור זה לזה, וכך הסיכויים להצליח יותר גדולים".
ג'יי מידד, סטארט-אפיסט שהגיע לג'נקשן, מספר כי הגיע למתחם מפני שזו סביבת עבודה נעימה ופורייה. "באתי לעבוד כאן על סטארט-אפ חדש שהקמתי. זו סביבה שיותר נעימה מהחדר שלי במושב, שהוא פסטורלי אבל אני בודד בו. אני חייב סביבה של אנשים שתגרום לי ליצור אנרגיה ותביא להפריה הדדית של רעיונות.
"הקמתי את הסטארט-אפ שלי לפני ארבעה חודשים בארה"ב, ושם עבדתי במתחם די דומה. אני מכיר את היתרון של עבודה בסביבה כזאת. יזמים מדיסציפלינות שונות תורמים ליצירתיות. אתה מקבל רעיונות מחוץ לקופסה, לא מהתחום שאתה נוטה לחשוב עליו. האמת היא שגם אם היו מבקשים ממני לשלם קצת יותר הייתי משלם. סביבה כזאת שווה הרבה יותר ממה שהם גובים".
ליאור שיאון, סטארט-אפיסט נוסף שהגיע לעבוד בג'נקשן, מספר שהמקום עדיף על עבודה בבית קפה: "עבדתי בבית קפה וחיפשתי אלטרנטיבה. נוצרת בישראל תרבות חדשה של אנשים שעובדים יחד. האם זה באמת תורם ומפרה? זה עוד טעון הוכחה, אבל הרבה יזמים מחפשים את ההפריה הזאת".
היכן כיום אתה רואה את הבעיה העיקרית של סטארט-אפיסט מתחיל, במציאת מימון או בהבנה איך מקימים חברה?
"מימון זה לא פשוט. זה לא שאני מצפה להרים יד ולקבל כסף. אבל הבעיה הגדולה יותר היא איך להרים עסק. יש מתחרים, יש בעיות בהרמת חברה. אם אתה עושה את זה עם חברים, זה נותן לך כוח לפתור את הבעיות".
הבית החדש של נוודי הלפטופים
מאת גיא גרימלנד
17.3.2011 / 7:11