העסקה פוגענית: ככה זה עובד

>> סוגיית העובדים שמנקים עבור כולנו את רחובות הערים הפכה בשנים האחרונות לסמן הימני של ההעסקה פוגענית.

הכל התחיל כשגופים ציבוריים, בהן עיריות ומועצות מקומיות, הבינו כי ניתן להרוויח מהפרטת הנושא. חברות הקבלן, שצצו כפטריות אחרי הגשם, הציעו לתת את אותו שירות מהר, ובזול. העיריות, כמה לא מפתיע, קפצו על המציאה: למה להן להתעסק בגיוס כוח אדם, פיקוח ותשלום גבוה - אם מישהו אחר יכול לעשות את זה בשבילן?



עד כאן הכל בסדר. הפרטת שירותים היא דבר נכון כל זמן שכלל הגורמים המשתתפים במשחק מרוויחים ממנה אלא שהעדויות המצטברות מראות כי התהליך עושה את הדבר ההפוך.



חברות הקבלן פועלות בשוק תחרותי במיוחד. הן נלחמות עד זוב דם על זכייה במכרזים, וכדי להעלות את הסיכוי מורידות למינימום את המחיר. התוצאה ממהרת להגיע - את המחיר הנמוך משלמים העובדים. כמה קל "לדלג" מעל שכר המינימום הנחוץ, להתעלם מהפרשות סוציאליות או לא לתת ימי מנוחה נדרשים. הסיכוי שמי מהעובדים, שנמצאים תמיד בתחתית סולם העבודה, יתלונן קטן מאוד ועד שהסיפור יגיע לעיתונות ישלשלו בעלי החברה כסף רב לכיסיהם.



הפתרונות לעיוות פשוטים: מכרז גבוה ופיקוח. הראשונה שצריכה לפקח היא העירייה שצריכה לדרוש דיווחים ולוודא כי אכן מדובר בדיווחי אמת. העירייה היא גם זו שאמורה להיפטר מהר מאוד מקבלנים מפרי חוק. מראש אסור לה לקחת המחיר הנמוך ביותר המוצע לה - שהוא בבירור אינו מחיר ריאלי. ראוי שהעיירה תרוויח מההפרטה אבל מעט מאוד.



למה זה לא קורה? למה שזה כן יקרה? העירייה רוצה לצמצם עלויות ופיקוח אמיתי דורש זמן, מאמץ וכוח אדם.



פתרון נוסף הוא אכיפה מצד הרגולטור, קרי: משרד התמ"ת. זה, המחזיק כ-50 פקחים במשרה מלאה על כל 400 אלף העסקים בישראל, אמנם דורש כיום מחברות שירותים אישור עבודה, אך מתקשה לפקח על כל חברה וחברה ולוודא כי אינה פוגעת בזכויות עובדיה. התמ"ת גם יכול לחוקק חוק שיקבע מכרזי מינימום בנושא אלא ששוב אנו חוזרים לפיקוח. גם אם החוק יחוקק - מי אומר שיקוים הלכה למעשה?



בהיעדר יכולות פיקוח אמיתיות, ובהתחשב בעובדה ששוב ושוב נראות התנהגויות פוגעניות בנושא, נדמה כי הדרך היחידה לשמור על זכויותיהם של מנקי הרחובות היא להעסיק אותם ישירות.



מעטות הן העיריות שאכן עושות זאת - חיפה היא אחת מהן. העסקה ישירה מבטיחה לעובדים את מלוא זכויותיהם ובחיפה לא מעלה ראש העיר יונה להב על הדעת לחסוך על גבם. גם בירושלים העסיקו ישירות. עד עכשיו. באחרונה שוקלת העירייה להפריט את התחום, תוך שהיא מתעלמת לחלוטין מפוטנציאל הפגיעה הגבוה.



ראוי כי ראש עיר, כמו גם כל מנכ"ל חברה המעסיק עובדי ניקיון, יכיר בבעיה ויפתור אותה בנחישות. אחרי הכל פגיעה בעובדי הניקיון עלולה להיות תחילתה של דרך לפגיעה בזכויות העובדים בכלל.