משרד האוצר: "מערכת המשפט לא מופלית לרעה"

במשרד האוצר דוחים את התקפותיה של השופטת ורדה אלשיך. לדברי סגן הממונה על התקציבים, רותם פלג, לאמירתה של אלשיך כי "העובדות טפחו על פניו של האוצר" וכי העומס על שופט בישראל הוא פי שניים מאשר על כל שופט במערב - אין בסיס: "הנתונים היחידים שיש הם מה שאנחנו הראנו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, והשופטת אלשיך לא הראתה לנו נתונים אחרים. כל הנתונים שאנו ניזונים מהם מגיעים ממערכת בתי המשפט. יש בעיה קשה מאוד של נתונים, אין ממש נתונים שעמם אתה יכול לעשות ניתוח אובייקטיבי של מצב המערכת ושל הצרכים שלה



פלג אומר כי העומס השיפוטי בישראל דומה לזה שבמדינות אחרות. "ב-2008 היה הממוצע בעולם המערבי 1,185 תיקים לשופט. בישראל נפתחו באותה שנה 653 אלף תיקים. אם נחלק למספר השופטים - 593 - אני מגיע ל-1,100 תיקים לשופט, ממש כמו הממוצע העולמי.



"לממשלה יש סך משאבים, ולדעתנו המערכת המשפט לא מופלית לרעה. ב-2000 היו בה 400 שופטים, ואילו כיום יש 620 שופטים, כלומר גידול של יותר מ-50%. במקביל השקענו מיליארדי שקלים בהקמת היכלי משפט, הוספנו את הפונקציה של עוזרים משפטיים, הגדלנו את מספר הקלדניות והשקענו מאות מיליוני שקלים ביצירת מערכת מחשוב חדשה שתתמוך במהלכים האלה.



"איש לא מתווכח עם הטענה שמערכת המשפט עמוסה, אבל אנחנו חושבים שיש מהלכים נוספים שצריך לעשות כדי שהמערכת תהיה יעילה, מעבר לתוספת משאבים. מספר התיקים שנכנסים למערכת לא ממש גדל, ולעומת זאת מספר השופטים גדל לא מעט, וגם המשאבים המופנים למערכת גדלו, הן מבחינת עובדים מנהליים וכוח עזר שיפוטי לשופטים".



מה צריכה מערכת המשפט לעשות כדי להתייעל?



"ליישם את המלצות דו"ח ועדת רונן, שהוקמה על ידי שר המשפטים ועל ידי נשיאת בית המשפט העליון במטרה להציע דרכים לייעל את המערכת. בין השאר, קבעו ההמלצות מ-2008 כי על השופטים לפסוק הוצאות בתיקים אזרחיים, במטרה שהמידיינים יפנימו את העלות הכלכלית של גרירת תיק לבית משפט שלא לצורך. עוד נכתב כי יש לקבוע אגרות על בקשות ביניים כדי לצמצם בקשות סרק שגורמות לעיכוב בהליך המשפטי. חלק מהמלצות הוועדה, כמו הגדלת סכומי התביעות בסדר דין מהיר ובתביעות קטנות, כבר יושמו. יש בעיות רבות בצד הניהולי של מערכת המשפט. לנשיא של בית משפט אין כלי ניהול למערכת מעבר לחלוקת עוזרים משפטיים ולחלוקת תיקים. כדי לייעל את השימוש במשאבים במערכת המשפט, אנחנו פועלים עם הנהלתה כדי להביא חברה חיצונית בינלאומית שתבחן את יעילות המערכת ואיך נכון לטפל בתיק מבחינה פרוצדורלית ומנהלתית. צריך שמישהו יעשה סדר בעניין הזה. כיום כל בית משפט שונה מחברו, וכל נשיא מחליט איך הוא מנהל ללא ראייה רוחבית".



באשר לסוגיית הפנסיה התקציבית נמסר ממשרד האוצר: "בהתאם לחוות הדעת המשפטית, הגורם המוסמך לאשר את הגילום הוא ועדת הכספים של הכנסת, כמו כל הטבה או תוספת שניתנת לשופטים בחוק יסוד השפיטה - שאם לא כן, זו תהיה הטבה שהרשות המבצעת העניקה לרשות השופטת. השופטים בחרו לא לפנות לוועדת הכספים, שהיא זו שצריכה לדון בעניין על פי חוק".



פלג טוען שההשוואה של אלשיך לעובדי משרד הביטחון אינה רלוונטית. "קחו לדוגמה איש קבע קרבי, שהתחיל את הקריירה שלו בגיל 21 ובגיל 42 המערכת כבר לא רוצה אותו בקבע - היא צריכה לתת לו פתרון. שופטים, לעומת זאת, יכולים לשפוט עד גיל מבוגר הרבה יותר".



באשר לביטוח הבריאות נמסר ממשרד האוצר: "ההערכה של משרד האוצר באשר להטבה על הביטוח הרפואי היא 1,147 שקל ולא 4,000 שקל. באופן כללי, מדובר בהחזר הוצאות רפואיות בהיקף של כ-15 מיליון שקל בשנה, החל בפלסטר וכלה בניתוחים. משרד האוצר, כמעסיק, חייב להעביר את המס המתחייב מכוח פקודת מס ההכנסה, שאם לא כן - הוא עובר על החוק. ודאי שנציגות השופטים, כפי שגם הצהירה בפנינו מספר רב של פעמים, סבורה שעליה לכבד את החוק הקיים".