חוקרי הטכניון מזהירים: שוק הדיור בישראל דומה לשוק העולמי שלפני המשבר

שוק הדיור בישראל מגלה סימנים של בועת מחירים הדומה לזו שהתחרשה בעולם זמן קצר לפני המשבר בשנת 2007 - זוהי מסקנתם של חוקרי הטכניון מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים במאמר על שוק הדיור בישראל, העומד להתפרסם בספר חדש בעריכת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי בארה"ב. עם זאת אומרים החוקרים כי הודות למבנה שוק המשכנתאות בישראל והיצע הדירות הנוכחי, לא נראה כי צפויה בישראל התמוטטות מחירים בסדר גודל כזה.



ד"ר דני בן שחר והדוקטורנט יעקב ורשבסקי חקרו את הדפוסים של מחירי הדיור ובפרט את זמינותה של דירה בישראל בשנים 1989-2010. החוקרים מצאו כי היחס בין מחירה של יחידת דיור ממוצעת לבין ההכנסה החודשית בממוצעת (נטו) למשק בית עלה מ-47 חודשים, כלומר 47 משכורות בשנת 1989, ל-60 חודשים בשנת 2008. עם זאת כאשר הם פילחו את הנתונים לעשירונים, התברר כי בשעה שהיחס האמור גדל עבור העשירון התחתון גדל היחס באותה תקופה מ-109 חודשים ל-170 חודשים. יתרה מכך, בתקופה האמורה עלה יחס הזמינות הממוצע ב-28.8%, אולם עברו העשירון העליון הוא גדל ב-13.6% ואילו עבור העשירון התחתון ב-56.7%.



החוקרים התייחסו במחקרם גם לאזורי הביקוש לדירות ומצאו כי בעוד שיחס הזמינות בתל אביב עבור העשירון העליון עלה משנת 1989 לשנת 2008 ב-10 משכורות בלבד והגיע לכ-43 חודשי עבודה של משק בית, עבור העשירון התחתון עלה היחס באותה תקופה ב-120 חודשים לסך של 264 חודשי עבודה של משק בית ב-2008.




לעומת זאת בחיפה נרשמה העלייה המתונה ביותר: עלייה של 29 משכורות בלבד במהלך התקופה הנבחנת עבור העשירון התחתון לרמה של 112 משכורות ב-2008.



להערכת החוקרים, בשל עליות מחירי הדיור החדות ב-2009-2010, סביר להניח כי הממצאים אף חריפים יותר היום.



"מצאנו כי יחס מחירי הדיור לשכר הגיע באחרונה לא רק לשיא של כל הזמנים, אלא אף חורג באופן חריף ומובהק מקו המגמה ארוך הטווח שלו". אומר בן שחר. "על רוכשי הדירות הפוטנציאליים ועל קובעי המדיניות לבחון בקפדנות תופעה מטרידה זו, מול התופעות שאפיינו שוקי דיור ברחבי העולם, ערב המשבר הכלכלי הגדול של שנת 2007, כדי שהדבר לא יקרה גם בישראל".