הפטריארכיה היוונית מכרה לקבוצת משקיעים את קרקעותיה בירושלים

>> עסקה שנחתמה לפני כשבוע בין הפטריארכיה היוונית לקבוצת משקיעים יהודים מישראל ומחו"ל שמה קץ לפרשת הקרקעות המוחזקות על ידי הפטריארכיה בירושלים, לפחות ל-140 השנים הבאות.

בעסקה, שנחתמה ביום חמישי שעבר, מכרה הפטריארכיה היוונית את מרבית זכויות החכירה על המקרקעין שבבעלותה בירושלים לקבוצת משקיעים בסכום מוערך של כ-80 מיליון שקל. עם קבוצת המשקיעים נמנית משפחת בן דוד, אחת המשפחות האמידות בירושלים, המחזיקה מקרקעין רבים ושותפה בחברת חיפושי הנפט גבעות עולם.



העסקה מתייחסת ל-85 חלקות מהיקרות ביותר בירושלים, המתפרשות על מאות דונמים, בין היתר בשכונות טלביה, רחביה, בקעה וקטמון. על קרקעות אלה נבנו בעשרות השנים האחרונות מאות רבות של מבנים, ובהם פרויקטים יקרים למגורים. בקרקעות אלה נמצאים בין היתר מגדלי וולפסון הצופים אל משכן הכנסת, שכונת נווה גרנות למרגלות מוזיאון ישראל, גן הפעמון, בית הכנסת הגדול, תחנת הרכבת בירושלים, בנייני משרדים מבני ציבור ובתי מלון.



קרקעות הפטריארכיה היוונית מנוהלות כיום על ידי מינהל מקרקעי ישראל בשם הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), במסגרת הסכמי חכירה בין המינהל לפטריארכיה עד 2051. המינהל יידרש לעשות את הסכם חידוש החכירה מול קבוצת המשקיעים היהודים.



תחילתה של הפרשה זמן קצר לאחר קום המדינה, בחוזה חכירה שנחתם בין הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית, בעלת הקרקעות האלה, לקרן קיימת לישראל. המדינה היתה זקוקה אז לקרקעות כדי לפתח את ירושלים, אך הפטריארכיה דבקה במדיניותה שלפיה היא אינה מוכרת את קרקעותיה. ב-1952 חתמה הפטריארכיה על חוזה שקבע כי היא תמשיך להחזיק בבעלות פורמלית בקרקעות, אך כל זכויות השימוש יועברו בחכירה (שכירות ממושכת) לתקופה של 99 שנה, עד 2051, לקק"ל.



במהלך השנים איפשר החוזה להחכיר את הקרקעות בחכירת משנה ליזמים שבנו על הקרקעות מאות מבנים המאוכלסים עד היום באלפי משפחות. עם זאת, החוזה שנחתם קבע שבתום תקופת החכירה, ב-2051, תשוב הפטריארכיה להיות בעלת הזכויות הבלעדית בקרקע.



כדי למנוע מצב שבו בעלי דירות יידרשו להתנהל מול הפטריאריכה, ניהלה המדינה החל באמצע העשור הקודם משא ומתן חשאי בניסיון לשכנע את הפטריארך דאז, דיאודורוס, לחתום על הארכת החוזה. המשא ומתן לווה בלחצים רבים, בעיקר מצד גורמים פלסטיניים. עם כינונה של הרשות הפלסטינית גבר בישראל חשש מכך שתושג הבנה בין הפטריארך לרשות על עתיד הקרקעות.



משא ומתן כזה נוהל גם בראשית 2000, בין הפטריארכיה לקק"ל, שאותה ייצג אז עו"ד יעקב וינרוט. במשא ומתן גובשה עסקת חכירה ממושכת של 99 שנה נוספות תמורת כ-20 מיליון דולר - עד 2150. לזמן קצר נראה היה שמאמצי קק"ל נושאים פרי, ואכן הצדדים חתמו על ייפוי כוח. זמן קצר לאחר מכן בוטלה העסקה, נוכח טענת הפטריארכיה כי בוצעה תרמית מצד הרוכשים.



משמעות העסקה הנוכחית היא שהחל ב-2051 קבוצת המשקיעים שרכשה את קרקעות הפטריארכיה תהיה הבעלים של אותן קרקעות. בימים האחרונים החלה קבוצת המשקיעים במגעים מול מינהל מקרקעי ישראל, במטרה להחכיר למינהל את הקרקעות מעבר ל-2051, כלומר להאריך את הסכם החכירה הקיים.



לדעת שמאי המקרקעין קובי ביר, לעסקה יש משמעות מדינית שעשויה לפגוע בכדאיות הכלכלית שלה. "יהיו שיטענו שמדובר בסכום נמוך, בעיקר כשמדובר בזכויות ניהול ושימוש בכל הקרקעות היקרות של הפטריארכיה בירושלים", אמר ביר. "עם זאת, יש לזכור כי המשקיעים קנו זכויות לעוד 40 שנה. רק אז הם ייהפכו להיות הבעלים של הקרקעות ויוכלו לחתום על עסקות לחידוש חכירה".



"המשקיעים ביצעו כאן עסקה שיש בה רכיב גבוה מאוד של סיכון", הוסיף ביר. אף אחד לא מבטיח שמחר בבוקר או בעוד כמה שנים קק"ל תתחיל לבצע עסקות לחידוש החכירה. הרי כעת את הקרקעות האלה מנהלת קבוצת משקיעים יהודים, והאיום הפלסטיני הוסר. אנחנו כבר שומעים שהמשקיעים רודפים אחרי המינהל, וזה לא ייתן להם לגזור כל קופון שידרשו. המינהל לא ימהר".



מטעם הפטריארכיה חתמו על העסקה הפטריארך היווני תיאופולוס השלישי וסגנו לענייני כספים, באמצעות עו"ד אחמד מוגרבי ממשרד מוגרבי-זועבי. את קבוצת המשקיעים היהודים ייצג עו"ד אברהם אברמן ממשרד עו"ד אפרים אברמזון.