"בעוד 3 שנים, עם ניסיון של 11 שנה במקצוע, אשתכר 5,900 שקל. וואו"

>> באמצע השבוע היה נראה שהסכם השכר של העובדים הסוציאליים במגזר הציבורי על סף חתימה, ובכך יסתיימו 17 שנים ארוכות שבהן 10,000 עובדים סוציאליים לא זכו להסכם שכר משלהם.

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שב משהותו בארה"ב; יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, השבית את רוב הרשויות המקומיות ליום אחד כדי לדחוק באנשי האוצר להגיע להסכם; ואיגוד העובדים הסוציאליים, בראשות יצחק פרי, ערך הפגנת אלפים מרשימה מול משרד האוצר. ברקע בלטו אהדה ציבורית מקיר אל קיר וליווי תקשורתי פעיל של כל שלבי המאבק. כל אלה יצרו תפאורה מתאימה לטקס חתימה חגיגי, שממנו ייצאו עיני ופרי כמנצחים.



אלא שמאמצע השבוע, ככל שגברה האפשרות שהסכם השכר החדש של העובדים הסוציאליים ייחתם, היוזמה למאבק למען תוספת שכר ראויה עברה אל השטח, ובעיקר לעובדים שאינם מונהגים על ידי האיגוד. לפתע החלו להופיע בדף הפייסבוק של איגוד העובדים הסוציאליים עשרות התבטאויות זועמות של עובדים בשל סעיפיו השונים של ההסכם המתגבש. מאז יום רביעי החלו עובדים סוציאליים רבים לכתוב דברי מחאה על קיר הפייסבוק נגד הנהגת האיגוד, ש"איכזבה ציבור שלם".



יחד עם מתקפת העובדים בפייסבוק, התארגנו בכמה מקומות במדינה הפגנות של עובדים סוציאליים וסטודנטים לעבודה סוציאלית נגד ההסכם המתגבש. חלק מההפגנות התמקמו ליד בית הוועד הפועל של ההסתדרות. הרעש שעוררה אחת ההפגנות אף הבריח את אנשי האוצר מלשכתו של עיני, והמשתתפים נאלצו להעתיק את המשא ומתן ביניהם למשרדי האוצר בתל אביב.



תוספת בשלוש פעימות



הטענה העיקרית בקרב המפגינים היא שהישגי האיגוד במשא ומתן דלים. "אני מרוויחה 4,800 שקל עם תואר שני וותק שמונה שנים במקצוע", אומרת עובדת סוציאלית. "מעבר לתוספת של 7.25% שיקבלו כלל עובדי המגזר הציבורי, האיגוד סיכם עם האוצר שיוסיפו לי למשכורת 1,100 שקל, וגם זה לא בבת אחת אלא בפרוסות קטנות: עבור 2010 שחלפה לא נקבל כלום; עבור 2011 - 400 שקל; עבור 2012 - 300 שקל; עבור 2013 - 200 שקל; ועבור 2014 - עוד 200 שקל. בעוד שלוש שנים, עם ניסיון של 11 שנים במקצוע, אשתכר 5,900 שקל. וואו".



בנוסף, טוענים המתנגדים להסכם כי תוספת השכר שהושגה בהסכם היא בתמורה להארכת שבוע העבודה, וכי ההסכם לא מתייחס להשתתפויות המעסיקים בהוצאות רכב ולהגדלת התשלום עבור כוננויות ושעות נוספות.



התומכים בהסכם טוענים כי לראשונה נקבע עיקרון דיפרנציאציה כסעיף מרכזי בהסכם שכר של קבוצת עובדים. לדבריהם, התוספת בסך 1,100 שקל מהווה תוספת גבוהה לעובדים סוציאליים בעלי שכר נמוך (המועסקים בעיקר בלשכות הרווחה של הרשויות המקומיות), אך תוספת נמוכה יחסית לבעלי שכר גבוה (המועסקים במשרד הביטחון ובביטוח הלאומי).



התומכים גם טוענים כי לראשונה נקבע בו תקדים לפיו תוספות השכר יחולו גם על עובדים סוציאליים המועסקים בשירותים שהופרטו. דווקא עובדים אלה, הנמנים עם השכבה החלשה ביותר של העובדים, זוכים עתה לחיזוק משמעותי. בנוסף, לפי ההסכם המתגבש, יוגדלו היקפי המשרה של חלק מהעובדים הסוציאליים.



אמש, עם סגירת הגיליון, טרם נמצאה נוסחה מוסכמה בין אגף התקציבים באוצר לבין ההסתדרות לגבי המנגנון שיאכוף את ביצוע תוספת השכר לעובדי העמותות הקשורות לרשויות המקומיות. נראה כי הפתרון המסתמן יהיה מינוי רואי חשבון או אכיפה באמצעות החשב הכללי באוצר.