>> החיבור בין הטלוויזיה לאינטרנט יוצר הזדמנויות טכנולוגיות רבות. חברות רבות מנסות לגשר על אותם שלושת המטרים שמפרידים בין הצופה לבין הטלוויזיה, כשהמטרה היא ליצור אינטראקציה נוחה ואינטואיטיבית בין הצופה לבין הטלוויזיה האינטרנטית.
בשוק מבחינים בין שני סוגי אינטראקציות שנוצרות בין משתמשים למסך. את המשתמשים במחשבים נייחים או ניידים מאופיינת חוויית "הישענות קדימה" (lean forward), שבדרך כלל מאפיינת עבודה או גלישה באמצעות עכבר ומקלדת.
הגוף והקשב שעונים קדימה. זאת, לעומת חוויית "הישענות לאחור" (lean back), שבדרך כלל מאפיינת חווית צפייה בטלוויזיה. אנחנו חוזרים אחרי יום עבודה מפרך, נשכבים על הספה, נשענים לאחור ומפעילים את הטלוויזיה עם השלט.
בין אם מדובר בהישענות קדימה או הישענות לאחור, הצפי שלנו שהאינטראקציה עם המחשב, הטאבלט או הטלוויזיה תהיה מיידית. כשהטלוויזיות מחוברות לאינטרנט נוצרת חוויה מסוג חדש. התכנים והאפליקציות שזמינים לצופים במסך הטלוויזיה מחייבים אינטראקציה של הישענות קדימה, אלא שזה לא מה שהצופים מבקשים. הם רגילים לנוח, להירגע ולהחזיק בשלט כדי להפעיל את הטלוויזיה.
בשנתיים האחרונות התפתחו כמה טכנולוגיות לגלישה מהטלוויזיה, כל טכנולוגיה מייצגות גישה שונה.
הגישה של גוגל tv היא באמצעות מקלדת ועכבר שמחליפים את שלט הטלוויזיה. כשגוגל חשפה את השלט-מקלדת שלה, הביקורות לא איחרו להגיע. בכלי התקשורת פורסמו כותרות בנוסח: "וואו, השלט של סוני במיזם גוגל tv נראה כמו חלום בלהות". וולט מוסברג, פרשן ה"וול סטריט ג'ורנל" ומהפרשנים החשובים בעולם לטכנולוגיה, כתב שמדובר ב"מוצר לגיקים". ב"ניו יורק טיימס" טענו כי חוויית משתמש אינה כלולה בגוגל tv.
הגישה השנייה היא להשאיר את שלט הטלוויזיה המסורתי ולדאוג שחוויית המשתמש על גבי המסך תהיה עדיין מספיק ידידותית לתפעול. זאת למשל, הגישה של הסטארט-אפ הישראל בוקסי. אין בגישה זו כל פסול, אבל היא פחות נוחה בגלישה לאתרים ומתאימה יותר לצפייה בתוכן. השלט פשוט לא מסוגל להגיע לדיוק והמורכבות שמציעה חוויית המגע.
מה שטוב למשחקים לא טוב לצפייה רגילה
גישה שלישית מגיעה באמצעות זיהוי מחוות גוף באמצעות מצלמה. זהו למשל הפתרון שמציעים הסטארט-אפים הישראליים עומק אינטראקטיב ופריים-סנס. בשתי החברות פיתחו פלטפורמה שיודעת לתת תמונת עומק המזהה את מחוות הגוף ובהתאם מאפשרות את תפעול המסך. זהו פתרון מצוין למשחקים, אבל חוויית המשחקים מעט שונה מחוויית הצפייה בטלוויזיה. בזמן משחק המשתמש נמצא בחוויית "הישענות קדימה", ובזמן שצופים בטלוויזיה יש נטייה "להישען לאחור". הבעייה היא שלא תמיד הצופה רוצה לנופף בידיו כדי להיות באינטראקציה עם הטלוויזיה.
כמו כל דבר בתחום הטכנולוגיה, גם כאן רבה היא האי וודאות. מה תהיה הגישה השלטת בעוד עשור? ההיסטוריה מלמדת שהרבה חברות ייפלו ומעטות יצליחו בגדול, ככה זה בעולמנו.
להישען קדימה ולנופף למסך
גיא גרימלנד
20.3.2011 / 6:48