20 קרנות אמרו לסנפטו "לא" - ובסקויה החליטו להשקיע מבלי להבין איך עושים מזה כסף

שתי קרנות הון סיכון הן המרוויחות הגדולות מעסקת פייסבוק-סנפטו. הראשונה, כרמל ונצ'רס, נכנסה להשקעה בחברה ביוני 2010 ובתוך תשעה חודשים רושמת תשואה מדהימה על ההשקעתה בהיקף של כשלושה מיליון דולר. אין הרבה אקזיטים מהירים כאלה בסצינת ההיי-טק המקומית.



השושבינה השנייה היא קרן הון סיכון סקויה והשותף גילי רענן שהיו גם המשקיעים המוסדיים (קרן הון סיכון) הראשונים של החברה. אחד המשקיעים הראשונים הם משפחת בלומנטל (חברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל), שהיו חברים של הורי רן מקבי, אחד המייסדים והמנכ"ל של סנפטו. זה האחרון אומר ל-themarker כי החברה ניגשה ל-20 קרנות הון סיכון לפני סקויה. כולן אמרו לה "לא" וסירבו להשקיע.



בסקויה לא זרקו את החברה מכל המדרגות למרות שהרעיון שעמד מאחורי הפלטפורמה הטכנולוגית של החברה היה חריג מאוד. בעוד רוב רובה של זירת הטכנולוגיה עוברת לפתח עבור הטלפונים החכמים, בסנפטו בחרו להשקיע דווקא בפיתוח עבור טלפונים פשוטים. לא שלא היה בכך הגיון עסקי. גם היום בעידן האייפון והאנדרואיד יש יותר אנשים המחזיקים בטלפונים פשוטים מאשר סמארטפונים, אבל נדיר למצוא סטארט-אפ וקרן הון סיכון שמחליטים להשקיע במוצר שיוצא נגד "העדר".



גילי רענן, שותף בקרן סקויה, אומר כי התרשם מהצוות של סנפטו (רן מקבי, המשמש גם כמנכ"ל החברה, מיכה ברדיצ'בסקי, ברק נווה וליאור טל). "התרשמתי מהם הן בצד הטכנולוגיה והן בצד הישומי. העובדה שהצוות הזה חשב ברצינות כבר בשלב הזה איך להגיע לשוק (go to market). הרעיון הראשוני של סנפטו היה די דומה למוצר שיש היום, אם כי השתנו דברים. צריך לזכור את המצב בתקופה אז. זה היה בדצמבר 2009 לפני שנה וחצי. זה היה בתקופה שהפופולאריות של אנדרואיד ואייפון היתה גדולה. אבל גם היה ברור שצריך לתת גישה נוחה לאפליקציות אינטרנט למיליארדי האנשים שאין להם טלפון חכם.



"נכון, אם אתה גר בניו-יורק, סן פרנסיסקו או תל אביב כנראה שאתה לא חושב על כל אלה שאין להם טלפון חכם. אבל אם אתה חושב על משתמשים שנמצאים במרכז ארה"ב, דרום אמריקה, אסיה, אפריקה ואפילו בישראל - עבור חלק מהמשתמשים זה מאוד רלוונטי. התחברתי מיד לחזון של סנפטו שהיה מאוד סוציאלי. גם לבחור הצעיר באפריקה מגיע לגשת לאפליקציה בזול ומהר. לאפשר לכולם שימשו בדברים הטובים שיש ברשת האינטרנט".



רענן מוסיף כי "ברור שרצינו גם לעשות מזה כסף. אבל המסר מאחורי החברה היה מאוד חזק והגיוני, וגם משך אותי שזה היה רעיון מחוץ לקונספט. כולם הלכו להשקיע באייפון ולי היה נראה הגיוני לעשות הפוך. מעבר לכך המספרים שלהם היו מצוינים. הסתכלתי על המספרים שלהם בגוגל אנליטיקס. ראית שם גרף ברור של עלייה בשימוש בכל פרמטר. בהורדות, במספר דפים נצפים, בזמן שכל משתמש מקבל באתר. ולכן החלטנו להשקיע בהם".



אחת הביקורות בשוק היתה שמדובר בחברת פיצ'ר. שהיא לא יכולה להתפתח ולהיות חברה גדולה עם תזרים מכמה קווי מוצרים. לא חששת להשקיע בחברה שכזאת?
"לא משקיעים מתוך פחד. תמיד יש חששות ולמעשה על כל חברה אתה יכול להסביר מדוע היא תיכשל ולמה אסור להשקיע בה. אני יכול להסביר לך למה לא להשקיע בגוגל או בפייסבוק. בסוף אתה מסתכל על מה שיש והשאלה היא האם אתה רואה מסלול להצלחה. אם אתה רואה מסלול כזה - לשם אתה מכוון. לא לכל הדברים הרעים. וכאן ראיתי משהו שיכול להפוך לפלטפורמת סלולר שלישית, לצד אייפון של אפל ואנדרואיד. אם אתה מפתח אנגרי בירדס לאייפון ואנדרואיד, שתפתח גם לסנפטו. הבעיה של ריבוי מכשירי סלולר מסוגים שונים היא בעיה סופר קשה שיצרה חוסר תאימות וחויית משתמש לא טובה, ולסנפטו היה פתרון לעניין. מה שכן, לא הבנתי איך עושים מזה כסף בשלב ראשון. החברה עד היום לא עברה את קו מכירות של מיליון דולר. אבל מעבר לכך, האתגר הראשוני היה איך להגיע למסה קריטית של משתמשים. ההנחה היתה שברגע שתגיע לכמות מספיק גדולה של משתמשים תוכל לעשות מזה כסף".



מה המודל העסקי של סנפטו?
"המודל העסקי הוא גם פרסומות, אבל לא רק. הוא לא המודל העיקרי. משלבים פרסום כי זה כסף זמין וקל. החברה פיתחה אפסטור (חנות אפליקציות) שמאפשר למשתמשים להוריד תוכן בתשלום. זה כבר קיים בהודו. המטרה יתה לשכפל את זה. נכון שמשתמשי סמארטפונים רוכשים יותר מאשר מחזיקי טלפונים פשוטים, אבל כשאתה עושה את המכפלות בין ההוצאה המממוצעת לבין כמות המשתמשים - אתה מגיע למספר שזה משתלם לך".



מה היו האתגרים שלך כדירקטור ומנהל בקרן שליווה את החברה לאורך השנים?
"היו אתגרים בכל החזיתות האפשריות, החל מטכנולוגיה ועד איך מתמודדים עם הגידול במספר משתמשים. סנפטו היא חברה קטנה מישראל שצמחה מחצי מיליון, לחמישה מיליון, עשרה מיליון וכיום ל-30 מיליון משתמשים, עם כמויות שימוש מטורפות של מיליארדי דפים נצפים. כמות המשתמשים צמחה הרבה יותר מהר ממש שאתה יכול להתקין שרתים. אתגר נוסף היה איך להגיע לשיתוף פעולה עם כל מיני שותפים טכנולוגיים. זה דרש עבודה על חוויית משתמש וגם להגיע לאנשים המתאימים. אתגר נוסף היה לבנות את הצוות הנכון".



בסופו של דבר בחרתם להימכר לפייסבוק, מדוע?
"החברה קיבלה לאורך חייה כמה פעמים הצעות לרכישה. כשזה לא היה נכון - אמרנו לא. אבל כשהגיעה ההצעה הנכונה אמרנו כן. אין חוקים בעניין הזה. חשבנו שההצעה שקיבלנו היא הצעה טובה מאוד וקיבלנו אותה. לא עשינו זאת מעמדה של חולשה. אני מאחל לעצמי עוד הרבה חברות כמו סנפטו. החשיבות של העסקה הזאת להיי-טק הישראלי היא גדולה. כניסה של משקיע אסטרטגי חשוב כמו פייסבוק וההכרה שלו בהיי-טק הישראלי היא חשובה מאוד. אני לא מכיר את התוכניות של פייסבוק אבל ישראל זה מקום שמאוד מעניין אותם. אני משוכנע זה יגרום לאנשים בפייסבוק להכיר את השוק הישראלי יותר טוב ולקבל חשק לעשות כאן עוד רכישות".



היה קשה למכור את החברה לפייסבוק?
"אנחנו עובדים עם החברה בשיתוך פעולה, ממה שאני רואה זה בדרך כלל מקדים לרכישה. ואז מגיע הרגע ששני הצדדים מבינים שמעבר למטרות קצרות טווח האינטרסים הם משותפים. זה קורה בזכות רמת ההיכרות שהופכת לאינטימית בעקבות השותפות ואז יש יותר סיכוי לעסקת מיזוג".