ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיים בשבוע האחרון שתי פגישות עדכון בנוגע להיערכותה של מדינת ישראל לרעידת אדמה קשה. הפגישות נערכו בעקבות רעידת האדמה שפקדה את יפן לפני עשרה ימים.
במסגרת הפגישות הוצגה לראש הממשלה התוכנית של המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות יוג'ין קנדל, בנוגע להיערכות הפיננסית לקראת רעידת אדמה קשה. התוכנית נכתבה לבקשתו של סגן שר האוצר, יצחק (איציק) כהן, וצפויה להגיע בקרוב לאישור הממשלה.
ההמלצה העיקרית של המועצה הלאומית לכלכלה היא להקים פורום מקצועי אשר יבחן את הנזק הכולל מרעידת אדמה שישראל חשופה לו. כיום אין ראייה מערכתית לנזק הצפוי, ומעט המידע הקיים הוא חלקי ונקודתי בלבד. ההחלטה על הקמת פורום לבחינת מצבה הפיננסי הכולל של ישראל במקרה של רעידת אדמה נתמכת גם על ידי התת-ועדה לענייני ביטוח של ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ פאינה קירשנבאום.
לדברי יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ישראל חייבת לעבור לראייה מערכתית, מאחר שבמקרה של רעידת אדמה חזקה במיוחד, הנזק שצפוי ליפול על המדינה יהיה מערכתי, ולא רק הנזק הישיר לרכוש המדינה.
לדברי קנדל, הבדיקה של המועצה הלאומית לכלכלה העלתה כי הרכוש הישיר של המדינה, המבוטח בידי קרן הביטוח הממשלתית ענבל, מבוטח היטב, ולפי קריטריונים שמרניים. גם חברות פרטיות מבטחות ברובן את רכושן כנגד רעידות אדמה לפי ערכים שמרניים. בנוסף, חברות הביטוח הישראליות מחזיקות עתודות גדולות ביחס למקובל בעולם למקרה של רעידת אדמה.
הבעיה, עם זאת, מתעוררת כאשר מדובר ברכוש שאינו ממשלתי, אבל כזה שבמקרה של נזק כבד המדינה היא שתידרש לשקם אותו. הכוונה היא לתשתיות הממשלתיות, המוחזקות בידי חברות ממשלתיות (מקורות, חברת החשמל, מע"צ וכדומה), וכן לרכוש המוחזק בידי הרשויות המקומיות. בשני המקרים אין בידי המדינה מידע על היקף הרכוש המבוטח, אם בכלל, וההערכה היא כי בשני המקרים במיוחד בכל הקשור לרשויות המקומיות היקפי הביטוח הם חסרים.
"זה מצב לא סביר", מסביר קנדל, "כי אירוע של רעידת אדמה חזקה יהיה כלל ארצי והוא מחייב טיפול כמקשה אחת". לדברי קנדל, ההערכה נראה כי ההיערכות הפיננסית של ישראל למקרה של רעידת אדמה קשה תתבסס על שלושה רבדים.
רובד ראשון, של השתתפות עצמית, במסגרתו תספוג המדינה דרך התקציב את עיקר הנזקים, מדובר בנזקים בסכום מוערך של 5-10 מיליארד שקל; רובד שני, במקרה של נזקים כבדים יותר, שיחייב לפזר את הסיכון על פני הדורות באמצעות הקמת קרן עושר לאומית (sovereign fund). מדובר בקרן חיסכון לאומית, שבמסגרתה הדורות הנוכחיים חוסכים כדי לסייע לדור שבו תתרחש רעידת אדמה חזקה במיוחד. הרובד השלישי, גם הוא לנזקים כבדים של יותר מ-10 מיליארד שקל, יהיה פיזור הסיכון על פני שאר העולם באמצעות רכישת ביטוחי משנה אצל חברות הביטוח הבינלאומיות, או באמצעות מכירת "איגרות חוב קטסטרופה" (cat bond). הכוונה היא לאיגרות חוב, אשר במקרה של רעידת אדמה נהפכות למענק (במקרה כזה, הכסף אינו מוחזר לרוכשי האיגרות).
הרובד השני והשלישי משלימים זה את זה, ולמעשה החלוקה ביניהם בין הקמת קרן או בין רכישת ביטוח משנה תלויה במחירים היחסיים. כיום, בגלל רעידת האדמה ביפן, ההערכה היא שביטוחי המשנה יתייקרו ב-60%, מה שהופך את כדאיות רכישתם לגבולית ביותר.
לדברי קנדל, לצד אלה, ההיערכות לקראת רעידות אדמה תהיה חייבת לכלול החמרת פיקוח גם על החברות הממשלתיות וגם על הרשויות המקומיות, כדי לוודא שהן מבטחות את הרכוש שבתחומן. בנוסף, יהיה צורך להמשיך ולבדוק את החסמים המונעים את מימושה של תמ"א 38 - תוכנית המתאר הארצית שנועדה לעודד בעלי דירות פרטיים לחזק את דירתם מפני רעידת אדמה. זאת בשל ההנחה, כפי שניתן ללמוד גם מיפן, כי במקרה של רעידת אדמה חזקה במיוחד המדינה תיאלץ לסייע גם בשיקום של רכוש פרטי.
בנוגע לאזורי פריפריה, שבהם תמ"א 38 אינה מספקת את התמריץ הנדרש למיגון דירות פרטיות מפני רעידות אדמה, קנדל מעריך כי יהיה צורך בסיוע ממשלתי לשם מיגון הבתים. לדבריו, ניתן לחשוב על פתרון בדומה לשיקום שכונות, רק שבמקרה זה המדינה תעניק סיוע לבעלי דירות כדי שיחזקו את הדירות שבבעלותם. לדבריו, יש מדינות שדורשות בחוק מבעלי בתים למגן את בתיהם. לדבריו, בקליפורניה, מי אם יש תושב שאינו ממגן את ביתו בתוך עשר שנים, המדינה הורסת לו את הבית ואף משתמשת בקרקע כפיצוי עבור ההוצאות שנגרמו לה אבל בישראל פתרון כזה אינו בא בחשבון.
קנדל מעריך כי בעקבות שתי הפגישות אצל ראש הממשלה בנושא בשבוע שעבר, יואץ תהליך קבלת ההחלטות בנוגע להיערכות לקראת רעידות אדמה.
הממשלה מקדמת ההיערכות הפיננסית לרעידת אדמה; קנדל: "חייבים לעבור לראייה מערכתית"
מירב ארלוזורוב
20.3.2011 / 21:07