איטליה תשלם מחיר כלכלי כבד אם קדאפי ייפול

ניו יורק טיימס

>> איטליה מוצאת את עצמה באחת התסבוכות הדיפלומטיות הגדולות ביותר זה עשרות שנים - בין נאמנותה לנאט"ו וזכויות אדם, לבין מאמציה להגן על השקעותיה הגדולות בלוב, שפתאום נהפכה שוב למוקצה.



בתגובה להתקפה הרצחנית של המיליציות של מועמר קדאפי נגד מפגינים לא חמושים, פתחו ארה"ב, צרפת ובריטניה במתקפה משולבת נגד לוב בסוף השבוע, על רקע הבטחותיו של קדאפי כי המלחמה נגדו תהיה ארוכה וכואבת למדינות המערב. שבוע לפני כן הודיעו ארה"ב והאיחוד האירופי כי יקפיאו את נכסיה של ממשלת לוב, ובית המשפט הפלילי הבינלאומי פתח בחקירה בחשד לפשעים נגד האנושות.



ואולם איטליה, שמקבלת כמעט רבע מאספקת הנפט הגולמי שלה ו-10% מהגז הטבעי שלה מלוב, מחזיקה בחוזים רווחיים של מיליארדי דולרים עם ממשלת לוב, ומקבלת מיליארדים נוספים בהשקעות לוביות - נמנעה מלהקפיא נכסים. פקידי ממשלה אומרים כי הם ממתינים ל"תגובה מתואמת" של האיחוד האירופי, כדי לדעת אם המהלך נוגע גם להשקעות של קרן ההשקעות הממשלתית של לוב.



כוחותיו של קדאפי השתלטו אתמול על מעבורת איטלקית בנמל טריפולי ועצרו את אנשי הצוות של הספינה, עדות נוספת להרעה ביחסים בין שתי המדינות. צוות המעבורת, בהם שמונה איטלקים, שני הודים ואזרח אוקראיני, נעצרו אתמול על ידי שומרים חמושים בנמל טריפולי. מעבורת היא אחת מכלי שיט שמשיטים מדי יום עובדים באסדת הנפט של חברת eni ספא האיטלקית לטריפולי.



לאיטליה יש תפקיד לוגיסטי מכריע במתקפה המערבית על לוב, לאחר שהציעה למדינות לעשות שימוש בשדות התעופה שלה כדי שמטוסיהן לא ייאלצו לטוס מעל לוב. בכך, לדברי פרשנים, מנסה איטליה לפצות על תמיכתה ארוכת השנים בקדאפי.



"לצרפת יש את תוניסיה; לספרד את מרוקו; ולאיטליה יש את לוב", אמרה אמה בונינו, חברת חברת וועדת הסנאט לקשרי חוץ של איטליה. היא התנגדה לאמנה הדו-צדדית שנחתמה בין איטליה ללוב ב-2008.



מאז 2004, כשהאו"ם הסיר את אמברגו הסחר שהוטל על לוב לאחר הפיצוץ בדיסקוטק גרמני ב-1986, איטליה היתה יצואנית הנשק הגדולה ביותר ללוב באיחוד האירופי, לפי נתוני האיחוד. חברת האנרגיה האיטלקית רבת ההשפעה הפוליטית, eni, משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בלוב. איטליה היא גם שותפת הסחר הגדולה ביותר של לוב, וחברות איטלקיות בונות כביש מהיר לאורך חופי לוב, ויש להן חוזים בבנייה, רכבות ותקשורת אופטית במדינה הצפון-אפריקאית. אובדן כל זה "יגבה מאיטליה מחיר כלכלי כבד", אמר אנדראה נטיבי, העורך הראשי של "ריביסטה איטליאנו דיפסה", המגזין לענייני ביטחון המוביל באיטליה.



לוב משקיעה גם באיטליה



הקשרים הם דו-צדדיים. לוב, באמצעות רשות ההשקעות שלה והבנק המרכזי, מחזיקה ב-7.6% בבנק האיטלקי אוניקרדיט. נגיד הבנק המרכזי של לוב, פרהאט בנגדרה, יושב בדירקטוריון אוניקרדיט.



המשקיעים הלוביים מחזיקים גם ב-2% בחברת התעשיות הביטחוניות האיטלקית פינמכניקה, נתח של פחות מ-2% בפיאט, נתח בחברה בת של טלקום איטליה ו-7.5% ממועדון הכדורגל יובנטוס. לבנק הלובי בנקה ubae, המטפל בעסקות הגז והנפט של לוב באירופה, יש מטה ברומא.



הקשרים האלה מסבירים מדוע ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, התמהמה בגינוי מהלכיו העקובים הדם של קדאפי. כשהסכסוך פרץ בחודש שעבר, ברלוסקוני אמר כי הוא לא רוצה "להטריד", כלשונו, את הקולונל. רק לאחר כמה ימים גינה את האלימות. בחודש שעבר, הוא אמר כי מבחינת איטליה, קדאפי כבר לא בשלטון.



חשוב מכך, החודש הכריזה איטליה כי השעתה את "אמנת הידידות" שלה מ-2009 עם לוב, אמנה שברלוסקוני התהדר בה כהישג מדיניות החוץ הגדול ביותר שלו.



"איטליה לא יכולה להתכחש לגמרי לקדאפי עכשיו, אבל היא לא יכולה להגן עליו כי הוא נהפך לנטל", אמר סרג'ו רומנו, פרשן פוליטי ושגריר לשעבר.



באמנה, שנוסחה על ידי כמה ממשלות והתקבלה בתמיכה רחבה, איטליה הבטיחה להעניק ללוב 5 מיליארד דולר במהלך 20 שנים, כדי לפצותה על העבר הקולוניאלי שלה. בתמורה, לוב העניקה לאיטליה עדיפות בחוזי אנרגיה, תשתית וביטחון. היא גם הבטיחה לבלום את זרם המהגרים הלא חוקיים מחופי לוב אל איטליה - נושא פוליטי חם באיטליה - באמצעים שארגוני זכויות אדם הזהירו מפניהם.



ואולם באמנה יש גם סעיף יוצא דופן שבו איטליה התחייבה לא להשתמש בשטחה לפעולות עוינות נגד לוב - סעיף שלוב ביקשה להוסיף לאמנה, לדברי הסנטור למברט דיני, לשעבר ראש ממשלת איטליה שסייע לנסח את האמנה ועתה מכהן כיו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט האיטלקי. בסוף השבוע סירבה איטליה לשלול אפשרות שתעשה שימוש בחיל האוויר שלה כדי לתקוף מטרות לוביות.



עשורים של קשרים הדוקים



אנליסטים פירשו את השעיית האמנה כאיתות של איטליה שהיא תעמיד את בסיסיה לשירות של פעולות צבאיות נגד לוב. יש כמה בסיסים של ארה"ב ונאט"ו באיטליה, והצי השישי של ארה"ב ממוקם סמוך לנפולי.



החיבוק הלא נינוח בין שתי המדינות החל במאה שעברה, בכיבושה של לוב ב-1911 והמשיך בהקמת המונרכיה ב-1951 והרודנות האנטי-קולוניאלית של קדאפי ב-1969.



כשברלוסקוני נישק את ידו של הקולונל בביקור בלוב במארס האחרון, רגע "הסנדק" הזה חשף יותר מאשר קשר אישי בין שניים מהמנהיגים הססגוניים ביותר בעולם. הוא שיקף עשורים של קשרים הדוקים.



ב-1986 הציל ראש ממשלת איטליה, בטינו קרקסי, את חייו של קדאפי כשהזהיר אותו כי ארה"ב עומדת להפציץ את טריפולי בפעולת תגמול לפיגוע בדיסקוטק הגרמני, אמר בנו של קרקסי, בובו.



ייתכן שהשחקנית המובילה במדיניות האיטלקית כלפי לוב היא eni, חברת החשמל האיטלקית, שפעלה בלוב מאז 1959, ונחשבת לעמוד התווך השני של מדיניות החוץ האיטלקית אחרי נאט"ו, במיוחד לאחר שאיטליה ויתרה על הפקת כוח גרעיני בתחילת שנות ה-80.



במהלך השנים "החברה מעולם לא ניפנפה בכוח שלה, אבל השתמשה בו", אמר רומנו, השגריר לשעבר. בעיני דיפלומטים, מנכ"ל eni נחשב בעל השפעה לא פחותה מכל שר בממשלה.



לוב היא המקור הגדול ביותר לנפט וגז עבור eni, ובשטחה נמצאים חמישית משדות הנפט המפותחים של החברה.



מאז פרוץ המרד בלוב, צימצמה החברה את פעילותה בלוב במחצית. בחודש שעבר היא פינתה כמעט את כל עובדיה וסגרה את צינור גרינסטרים מלוב לסיציליה, המוביל 10% מאספקת הגז הטבעי לאיטליה.



"מכל החברות החשופות בלוב, eni חשופה לסיכון הגדול ביותר", אמרה קלודיה פסניו, אנליסטית מניות מ-ihs הרלד, העוקבת אחר שוק הנפט. דובר eni סירב להגיב.



למרות שברלוסקוני גינה את קדאפי, לא נראה שהיתה לו כל השפעה על ידידו לשעבר. בעיניו של דיני, השפעתו של ברלוסקוני על קדאפי "אינה גדולה בהכרח". הוא אמר כי הוא מקווה שהאמנה תופעל מחדש ב"לוב חדשה", בלי קדאפי. ואולם ללא סימנים לכוונות של קדאפי לעזוב, לא ברור מה יקרה. "מאחר שאף אחד לא יודע עם מי לדבר, הם שוקלים מלים ומחכים", אמר רומנו. "מה כבר אפשר לעשות?"