הרטמכ"לים במיל' אשמים בשחיקה

>> נושא הגמלה של פורשי צה"ל תופס באחרונה את מוקד הדיון ציבורי. הממשלה אכן החליטה על מעבר מקבלי הגמלאות בשירות הציבורי להצמדה למדד כבר במאי 2008, אבל בנוגע לגמלאי צה"ל הותנה המעבר בהסכמה בין הצדדים. זאת, בשל העובדה שלגמלאי מערכת הביטחון אין ייצוג של ועד עובדים או גוף נבחר מטעמם שיגן על האינטרסים החיוניים שלהם.

השאלה היא מהי הסכמה ומי מחליט? רוב הפורשים מצה"ל חברים בצוות - ארגון גמלאי צה"ל, שנתפש על ידי משרד הביטחון כמבטא את רוח הגמלאים ונציגיו שותפים למו"מ מול משרדי הביטחון והאוצר. גם הגוף המטפל בגמלאי המשטרה ששכרם קשור לגמלה הצה"לית, מתאם עמדות עם צוות, כך שהמאבק שעליו הכריז צוות נוגע לכ-50 אלף גמלאים של מערכת הביטחון.



הגוף המכונה צוות חדש מורכב מקצינים בכירים ששכרם הבסיסי גבוה מאוד. לא זו בלבד אלא שהם דאגו עם השנים להעלאות מפליגות בשכרם בעודם מקצצים בגמלאות הנגדים והקצינים הזוטרים. בניגוד לחוק שירות הקבע והגמלאות בצה"ל, לא שולמו, בהוראת ראשי אכ"א ובידיעת הרמטכ"לים השונים, תוספות שכר שונות לגמלאים בעוד הן משולמות למשרתים הפעילים. בצורה זו שחקו הרמטכ"לים, שחלקם בוכים כעת על גובה שכרם, את גמלת פקודיהם וחבריהם לנשק.



אם רוממות האחווה בין צה"ל למשרתיו אמיתית כפי שמתבטאים הרמט"כלים לשעבר, איפה הם היו כשראשי אכ"א הכניסו יד לכיסי הגמלאים וכיסחו את משכורותיהם? אחדים מהרמטכ"לים האלה יודעים שהם אחראים לשחיקה בגמלאות ולאי ההתאמה בין המשכורת של סא"ל משרת לגמלה של מקבילו בתפקיד שפרש לפני כ-15 שנה.



זאת ועוד: קבוצה של גמלאי צה"ל הפיצה עצומה הקוראת לקבל את תנאי האוצר ולעבור להצמדת הגמלה למדד. בשל אופי השירות בצה"ל - ללא הגנה בתחום יחסי העבודה - ובשל מגבלות המוטלות על משרתי הקבע בהשוואה לעמיתיהם בשירות הציבורי, נדרשו התאמות בהסכם המעבר. רוב הגמלאים רוצים לראות את הסאגה הזו מאחוריהם. הם לא מעוניינים לצאת נגד התנהלות המדינה שאותה שירתו, גם אם העומדים בראש המערכת החיונית ביותר למדינה בגדו בהם. כל מה שהם רוצים זה לקבל חזרה את המגיע להם, את מה שנלקח מהם בלי ידיעתם ושלא כדין.



הכותבת היא אשת גמלאי צה"ל ופעילה בפורום החותמים על העצומה למען העברת הגמלה להצמדה למדד