וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדוע ארה"ב ממשיכה לתמוך במשטרים בפקיסטאן ובאפגניסטאן?

תומס פרידמן

21.3.2011 / 7:01

ארה"ב מוציאה 110 מיליארד דולר בשנה על תמיכה במשטרים המושחתים באפגניסטאן ובפקיסטאן. אך הם אינם שונים באופן מהותי ממשטרים דומים במצרים או תוניסיה, שהופלו על ידי האזרחים בעידוד המערב



>> כשרואים את המהומות הדמוקרטיות הספונטניות להפליא ברחבי העולם הערבי, בלתי אפשרי שלא לשאול מדוע ארה"ב מוציאה 110 מיליארד דולר בשנה כדי לתמוך במשטרים המושחתים והלא פופולריים באפגניסטאן ובפקיסטאן, שכמעט זהים לממשלות שעל הדחתן אנחנו משבחים כיום את אזרחי המדינות הערביות.

מאז 11 בספטמבר 2001 המערב ייחל למלחמת רעיונות בתוך העולם המוסלמי שתציב אתגר פנימי לאידיאולוגיית האיסלאם הרדיקלי של אוסמה בן לאדן ואל-קאעדה. עם זאת, המאבק הזה מעולם לא התממש בפועל משום שהמשטרים שעליהם סמכנו שיקדמו את הרעיון הדמוקרטי מצאו באיסלאם הקיצוני יריב נוח, ולכן התירו לו להימשך.



אותם משטרים מושחתים המבוססים על קפיטליזם למקורבים היו רחוקים מלהיות יריב אידיאולוגי ראוי לבן לאדן. להפך, ההתנהלות המושחתת שלהם והניסיון האכזרי שלהם לחנוק כל ניסיון להקים מפלגות מרכז מתונות עצמאיות רק סייעו בחיזוק הקיצונים.



כעת אזרחי המדינות עצמם הפילו את המשטרים האלה במצרים ובתוניסיה והם מערערים את יציבותם של המשטרים בלוב, בתימן, בבחריין, בעומאן ובאיראן. הם לא עושים זאת למעננו, ולא כתשובה לבן לאדן. הם עושים זאת בעצמם, עבור עצמם - משום שהם רוצים את החופש שלהם לשלוט בגורלם. ואולם בעשותם כן הם יצרו אתגר עצום לבן לאדניזם, וזאת הסיבה שאל-קאעדה שומרת כיום על דממה. זה מחזה יפהפה.



התשובה של אל-קאעדה לאוטוקרטיה המודרנית היתה הגרסה של הארגון לחליפות המוסלמית של המאה השביעית. אך האזרחים - מתוניסיה ועד תימן - הגו תשובה משלהם לקיצוניות האלימה של בן לאדן ולמשטרים האכזריים שאנחנו תמכנו בהם. היא נקראת דמוקרטיה. יש להם דרך ארוכה לפני שיצליחו לממש אותה וייתכן שתיחטף בדרך על ידי כוחות דתיים. ואולם לעת עתה, ברור שהרוב מעוניין לבנות לעצמו עתיד במאה ה-21 לא במאה השביעית.



במלים אחרות, תושבי מדינות ערב עשו בחינם, בעצמם ומסיבותיהם שלהם את כל מה ששילמנו למשטרים שלהם לעשות במסגרת "המלחמה בטרור", אך הם מעולם לא עשו.



זה מחזיר אותי לאפגניסטאן ולפקיסטאן. באוקטובר 2010 הארגון טרנספרנסי אינטרנשיונל דירג את משטרו של נשיא אפגניסטאן, חמיד קרזאי, כמשטר השני המושחת ביותר בעולם, אחרי המשטר בסומליה. זהו המשטר האפגני שב-2011 הוצאנו 110 מיליארד דולר כדי לתמוך בו. ונסו לומר לי ששירות הביון של פקיסטאן, isi, אינו אחיו התאום של שירות הביטחון של חוסני מובארק.



מנהיגיה הצבאיים של פקיסטאן משחקים את אותו משחק שמובארק שיחק אתנו במשך שנים. ראשית, הם לוחשים באוזנינו: "בלעדינו, המוסלמים הרדיקליים ישלטו. אנחנו אולי לא מושלמים, אבל אנחנו הדבר היחיד שעומד ביניכם לבין השטן". בפועל הם מטפחים את השטן. על ה-isi נטען במשך שנים כי הוא מטפח ארגונים מוסלמיים אנטי-הודים וכי הוא העומד מאחורי הטליבאן באפגניסטאן.



שחיתות, קפיטליזם למקורבים ובזיזה של משאבי טבע



לבד מהאיסלאם הרדיקלי, התירוץ האחר שבו משתמש צבא פקיסטאן כדי להדק את אחיזתו בשלטון הוא האיום החיצוני.



בדיוק כפי שמשטרי המדינות הערביות השתמשו בסכסוך עם ישראל במשך שנים כתירוץ להסיח את דעת אזרחיהם ולהצדיק תקציבי ביטחון עצומים, ה-isi בפקיסטאן מספר לעצמו, לעם הפקיסטאני ולארה"ב כי הוא אינו יכול להפסיק לממן ארגונים צבאיים באפגניסטאן בשל האיום מצד הודו.



הנה סוד: הודו לא הולכת לפלוש לפקיסטאן. זהו תירוץ מופרך לחלוטין. הודו רוצה להתמקד בהתפתחות שלה, לא לספח לעצמה את הבעיות של פקיסטאן. להודו יש את האוכלוסייה המוסלמית השנייה בגודלה בעולם, אפילו יותר מלפקיסטאן. בעוד למוסלמים בהודו יש טענות פוליטיות וכלכליות משלהם, הם משתלבים בסך הכל בדמוקרטיה ההודית, משום שמדובר בדמוקרטיה של ממש. אין הודים מוסלמים במפרץ גואנטנמו.



ולבסוף, לא הייתם צריכים לטייל זמן רב במצרים או בירדן כדי לשמוע שאחת מהסיבות למרד במצרים וההפגנות בירדן היתה השחיתות הבולטת והקפיטליזם למקורבי השלטון שכולם במדינה ידעו עליו. אותה בזיזה של נכסים - משאבי טבע, כספי סיוע, חסכונותיהם הזעומים של מיליון לקוחות קאבול בנק ומכרזים מכורים מראש - מניעה זעם דומה נגד המשטר באפגניסטאן ועירערה את מאמצי ארה"ב להפוך את אפגניסטאן למדינה מתוקנת.



האמת היא שאנחנו לא יכולים לעשות הרבה כדי לתמוך בתנועות הדמוקרטיות במצרים ובתוניסיה. הן יצטרכו לעשות את העבודה בעצמן. אבל אנחנו כן יכולים להפנות חלק מ-110 מיליארד הדולר שאנחנו מבזבזים על המשטר האפגני ועל צבא פקיסטאן ולהשתמש בכסף לסיוע, לבתי ספר ולמלגות לאוניברסיטאות בארה"ב עבור מצרים ותוניסאים צעירים שהיה להם את האומץ להפיל משטרים הדומים לאלה שאותם אנחנו מחזיקים בחיים בקאבול ובאיסלמבאד.



אני יודע שאנחנו לא יכולים פשוט לסגת מפקיסטאן ומאפגניסטאן. יש גם אנשים טובים בשתי המדינות. ואולם המעורבות שלנו בשתי המדינות האלה - 150 אלף חיילים שנלחמים באל-קאעדה - לגמרי לא עולה בקנה אחד עם הערכים שלנו והאינטרסים שלנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully