וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שניים במחיר אחד: MBA יוקרתי וטיפול פסיכולוגי

מאת טלי חרותי-סובר

21.3.2011 / 7:01

על שפת אגם בשווייץ פועל IMD, אחד מבתי ספר לניהול היוקרתיים בעולם. למרות קרבתו לישראל ושכר הלימוד שאינו גבוה מהמתחרים, מעטים הישראלים הלומדים בו. הסיבה: רק 90 סטודנטים מתקבלים בכל שנה. "אנחנו לוקחים את הקרם דה לה קרם", אומרים מנהלי התוכנית, שבוגריה נחטפים



>> לאחר חודשים שבהם עוסקת ועדת הקבלה של בית הספר לניהול imd בבדיקת 500 המועמדים ובוחרת רק 90 מתוכם לתוכנית ה-mba היוקרתית, מתחילה היו"ר, ליסה פיגה, בסדרת שיחות טלפון לרחבי העולם. "לפעמים לא עונים בפעם הראשונה, או בשנייה ובשלישית, אבל אני מתעקשת" היא מספרת.



"זהו חלק מהייחוד שלנו - אנחנו קטנים, בכל תוכנית אחרת יש 250 סטודנטים ואצלנו רק 90, והיחס אישי. זה כל כך לא אישי לקבל במייל בשורה טובה כזו".

"זה פשוט מדהים", מעיד אורן יהודאי (31) בוגר התוכנית מ-2009. "אתה מגיע ללוזאן ומאותו רגע כולם מטפלים בך: מוצאים לך בית, פותחים עבורך חשבון בנק, מטפלים בביטוחים ודואגים לטלפון סלולרי. על כל שאלה תמיד יהיה מי שיענה. בית הספר כאילו אומר לך: 'אתה תלמד, אנחנו נדאג לכל השאר'".



והם אכן לומדים. את האגם היפהפה שלמרגלות בית הספר רואים בעיקר מרחוק, ובמהלך כל 11 החודשים מקבלים הסטודנטים רק שבועיים של חופשה. התוכנית עמוסה להפליא וסטודנטים שמגיעים עם בני או בנות זוג כמעט שלא פוגשים אותם במהלך התוכנית. למרות זאת, הביקוש גדול. ב-imd ניתן למצוא סטודנטים מ-40 לאומים שונים, לא יותר מ-10% מכל לאום כדי לשמור על גיוון תרבותי. גילם הממוצע של הסטודנטים גבוה יחסית - 31. הסיבה לכך היא שנדרשות לפחות שבע שנות ניסיון בעבודה.



בוגרי התוכנית נחטפים לשוק העבודה, וכ-90% בממוצע יודעים בדיוק לאן יילכו מיד כשיסיימו את לימודיהם. 60 חברות מהגדולות בעולם מבצעות תהליכי גיוס בבית הספר לניהול והשכר הממוצע לבוגר הוא 120 אלף דולר לשנה.



בשנים האחרונות התקבלו לכל תוכנית ישראלי אחד או שניים בלבד. לדברי פיגה, מתקבלות פניות רבות ממועמדים מהמזרח הרחוק, ואילו מישראל מגיעים יחסית מעט מועמדים. "לדעתי, ישראלים פשוט לא יודעים עלינו מספיק, אף שמדובר בחוויית לימודים אחרת. חשוב לזכור - אנחנו לוקחים את הקרם דה לה קרם".



פחות יזמות, יותר מנהיגות



בתי הספר למינהל עסקים בעולם מתהדרים בבון טון האחרון - לימודי יזמות. גם ב-imd טוענים שזהו אחד הכיוונים בהם מתמקדים הסטודנטים, אבל בדיקה מקיפה קצת יותר מגלה כי הכיוון שונה לחלוטין. נוסף על הנושאים הסטנדרטיים הנלמדים, כמו שיווק ופיננסים, בשווייץ עסוקים מאוד בטיפוח יכולות המנהיגות האישיות.



מהתיאורים של ליסה פיגה, כמו גם של הבוגר יהודאי, נדמה לעתים כי 11 החודשים האלה הם סוג של שהייה בבית ה"אח הגדול", רק עם iq גבוה הרבה יותר. כך למשל, כבר בתחילת התוכנית מוטל תרגיל מרכזי: הם נדרשים לפתור בעיה מסוימת, כמו העברת חבית ממקום למקום מבלי שתיגע ברצפה. זאת, בעבודת צוות, ומבלי שנקבע מנהיג רשמי. התהליך נערך במשך הלילה, מוסרט, ובסופו מוקרן הסרט לפני כולם. "אנשים בהלם כשהם רואים איך הם מתנהגים", אומר יהודאי, "ונותנים לך משוב אמיתי ביותר. אתה נחשף במקום מוגן יחסית לאופן שבו אתה מתנהל בקבוצה. זה לא פשוט, אבל לומדים לעשות את הטעויות שם, ולא בחיים האמיתיים" .



פיגה: "התרגיל הזה נותן שיקוף אישי, והתוכנית כולה יוצרת שינוי. באחד המפגשים האלה גילה סטודנט צרפתי שכשהוא מתנגד למישהו הוא שם לו את היד מול הפנים. הוא היה בהלם ושאל את חברי הצוות למה הם אף פעם לא ציינו זאת בפניו. לאחר התוכנית הוא קיבל תפקיד בכיר מאוד בסינגפור, ואמר לי שלדעתו ללא התרגיל הזה הוא לא היה מגיע לאן שהגיע. פיתוח יכולות אישיות, הכרה בחולשות וחיזוק החוזקות הם חלק בלתי נפרד מתכונות של מנהיג".



כחלק מאותו פיתוח אישי מאפשרת התוכנית 20 מפגשים, לפי בחירת הסטודנט, עם פסיכולוג."אנחנו התוכנית היחידה בעולם שנותנת את השירות כחלק בלתי נפרד ממנה", אומרת פיגה. "אפשר לדבר אתו על הכל - מטיפול פסיכולוגי סטנדרטי, דרך ההתנהלות בתוכנית ועד ניסיון להבין מה תרצה לעשות כשתהיה גדול".



בנוסף, עוטף בית הספר את הסטודנטים גם בעזרתם של יועצי קריירה צמודים שעוזרים להם לכתוב קורות חיים, לשפר יכולות בראיונות עבודה ולעתים מסייעים גם בהשמה. בוגרי בית הספר עורכים עם הסטודנטים סימולציות אינטנסיביות לראיונות עבודה וברמה המקצועית מוצמד לכל צוות סטודנטים מנטור מהתעשייה, המלווה אותו במהלך התוכנית. בין היתר, יוצאים הסטודנטים לתרגילי ייעוץ בחברות גדולות שלעתים ממוקמות במזרח הרחוק או באמריקה הלטינית.



תוכנית היזמות מתבטאת בעיקר בייעוץ ליזמים. איש לא לומד לכתוב תוכנית עסקית, ובניגוד לבתי ספר אחרים, כמו ie בברצלונה או סעיד באוקספורד, לא ניתנים כלים פרקטיים למי שהוא יזם בנפשו. עם זאת, פיגה מספרת שחלק גדול מן הבוגרים דווקא כן נהפכים ליזמים כשהם חוזרים לארצות מוצאם.



הכי תחרותי, הכי מצליח



אם בעבור תמהיל אנושי מתעקש בית הספר על לא יותר מ-10% סטודנטים מכל לאום, דווקא בתחום המגדרי בית הספר מעודד יותר נשים שילמדו בו. 28% מן הסטודנטים השנה הן נשים, אך פיגה חושבת שזה לא מספיק. "מאז סיפור אנרון אנחנו רואים ירידה עקבית של מספר הנשים שמגישות מועמדות לבתי ספר למנהל עסקים", היא אומרת. "בשנים האחרונות נשים מעדיפות ללכת למקצועות טיפוליים כמו רפואה, ופחות לעסקים. אנחנו עושים מאמצים גדולים להרחיב את מספר הנשים בתוכנית".



אתם מקבלים בשנים האחרונות הרבה מאוד פניות מסטודנטים מהמזרח הרחוק.



"נכון, בעיקר מהודים, סינים וקוריאנים שמחפשים את המפגש עם אירופה. ההודים הם התחרותיים מכולם. יכול להתקשר אלי מועמד ולהגיד בקול שבור: 'ליסה, קיבלתי 680 במבחן gmat ואני הרוס מזה, האם כדאי לי לעשות את זה שוב?' אני כמובן אומרת שלא. גם במהלך הלימודים הם מאוד רוצים להצטיין. בניגוד לבני לאומים אחרים שפעמים רבות נשארים לעבוד באירופה, הם בדרך כלל חוזרים מיד לארצות המוצא".



כמה בקשות מגיעות מהמזרח התיכון ומה איכות המועמדים?



"הישראלים בדרך כלל מצוינים, וגם הלבנונים שמגיעים מבתי הספר האמריקאים. מגיעות הרבה בקשות מסעודיה, אבל הציונים שלהם לא גבוהים. אני מניחה שזה קשור למערכת החינוך שלהם".



גילויי אנטישמיות במוסדות אקדמיים באירופה נהפכו לעניין גלוי וידוע, אבל פיגה ויהודאי לא מכירים את הנושא. "מעולם לא נתקלנו בכאלה", אומרת פיגה. "בניגוד לבתי ספר יוקרתיים אחרים, גם מעולם לא נאלצתי לקרוא למשטרה בגלל התפרעויות, שכרות, סמים או דברים מהסוג הזה. כנראה שזה קשור לגיל הגבוה יחסית של הסטודנטים ולאיכות הגבוהה של האנשים שבאים ללמוד".



יהודאי: "כמובן שבכור היתוך שכזה מדברים הרבה על פוליטיקה, אבל מעולם לא מכיוון של גזענות", אומר יהודאי. "באופן כללי, הלימודים ב-imd הם חוויה מומלצת מאוד. זה לא המקום לכל אחד, אבל זה מקום נהדר להרבה מאוד אנשים. שווה לבדוק את האופציה".



nihul@themarker.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully