>> מערך המכינות הקדם אקדמיות, המאפשר לתלמידים להשלים בגרות כדי לעמוד בתנאי הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה, יורחב באופן משמעותי. אתמול הודיע שר החינוך, גדעון סער, על אימוץ ההמלצות הוועדה בראשות מנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב, לעריכת שינוי מבני רחב במכינות הקדם אקדמיות. בוועדה היו שותפים נציגי המכינות, גופי ההשכלה הגבוהה, הסטודנטים והמועצה להשכלה גבוהה.
עיקרי התוכנית: העברת אחריות התקצוב והפיקוח על המכינות למועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ולוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), תוך ביטול הצורך בחברה שמתווכת כיום בין המדינה למכינות; שינוי מודל התקצוב של המכינות והגדלת תקציבן.
אחד מהיעדים שהציבה הוועדה הוא להגדיל בחמש השנים הקרובות את מספר הסטודנטים במכינות ב-40% מ-11,500 ל-16,500 תלמידים בשנה - תוספת של כ-5,000 תלמידים. לצורך כך תקים המל"ג ועדה לבחינת יישום המהלך שתביא את המלצותיה לוועדה תוך ארבעה חודשים. לפי הערכות, לצורך עמידה ביעדים תידרש המל"ג להגדיל את תקציב המכינות, שהיקפו כיום 104 מיליון שקל, ב-30-40 מיליון שקל נוספים.
אריאב אמר ל-themarker כי "הנטל התקציבי ליישום היעדים לא גדול, אבל השפעת צעד זה תהיה עצומה על אוכלוסיות מסוימות ותהיה לכך תרומה גדולה לצמיחה במשק". סער אמר: "הנגישות להשכלה גבוהה היא כלי מרכזי ביכולת לצמצם פערים בחברה. הרחבת מספר הלומדים במכינות הקדם אקדמיות מבטיחה כרטיס כניסה איכותי לחיים הבוגרים ולמעגל העבודה לעוד אלפי צעירות וצעירים".
עד ל-2010 נוהלו המכינות על ידי האגודה לקידום החינוך - מוסד ללא כוונת רווח שתיאם בין המכינות למדינה. במכרז שערך משרד החינוך זכתה בניהול המכינות החברה הפרטית מרמנת. לאחר הזכייה החל מאבק ציבורי, שבו בין היתר הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי המכללות האקדמיות והתאחדות הסטודנטים. בעקבות המאבק הוקמה הוועדה.
"אי שוויון מובנה"
על פי המלצות הוועדה, המכינות הקדם אקדמיות יגבירו את פעילותן במטרה "להוות כלי מרכזי לצמצום פערים בחברה הישראלית". כך, אחד מהיעדים שהציבה הוועדה הוא להגדיל בתוך שש שנים את מספר התלמידים החרדים במכינות מכ-600 כיום לכ-3,000, את מספר התלמידים במגזר הערבי מ-720 כיום ל-3,000 ואת מספר התלמידים יוצאי אתיופיה מ-700 כיום ל-1,500.
"במערכת החינוך בישראל קיים אי שוויון מובנה", נכתב בדו"ח שהגישה הוועדה. "אוכלוסיות אלה חולשתן ניכרת, והדרך לצמצום הפערים בינן לבין האוכלוסיות האחרות היא על ידי הגדלת מספר הלומדים במכינות". לצורך יישום היעד יהיה צורך בבדיקת החסמים של האוכלוסיות בקבלה למכינות והסרתם. כמו כן תישקל הקמת מערך מכינות נפרד לאוכלוסיה החרדית.
המלצה נוספת של הוועדה היא שינוי רף הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. הוועדה ממליצה כי האוניברסיטאות יקבלו מדי שנה ללימודים מספר מסוים של סטודנטים משכבות חלשות וממגזרים שונים ללא מבחן פסיכומטרי ותעודת בגרות מלאה - אלא תוך התחשבות בציוני הבגרות שלהם באופן יחסי לבני המחזור שלהם בבית הספר התיכון.
"אימוץ מסקנות הוועדה הוא צעד היסטורי", אמר זוהר אביטן, יו"ר ועד ראשי המכינות הקדם אקדמיות. המכינות הן מכשיר ההנגשה החזק ביותר להשכלה גבוהה של אוכלוסיות חלשות. המהלך יביא את המכינות למעמד שווה במערך ההשכלה הגבוהה בישראל". יורם רז, מנכ"ל מכללת עמק יזרעאל שהיה שותף לוועדה, אמר: "המכינות יעלו ברמה בעקבות ההמלצות. משרד החינוך הבין כי תפקידו הוא לטפל בילדים עד לסיום התיכון, וכי הסטודנטים אמורים להיות באחריות המל"ג".
"הממשלה התנערה מאחריותה"
בישראל פועלות 41 מכינות, רובן באזור המרכז. בשנים האחרונות חל קיפאון מבחינת מספר התלמידים במכינות ובשנים 2006-2009 למדו במכינות 11,500 תלמידים בכל שנה. זאת, אף שהיו תקנים פנויים לתלמידים נוספים.
בדו"ח נכתב: "מאז שנות ה-90 ועד ל-2010 לא היתה בחינה רוחבית של ההסדרים הקיימים במכינות ולא נקבעה מדיניות מסודרת לגביהן. ניתן אף לומר שגופי הממשלה התנערו מאחריותם למכינות". כמו כן ציינה הוועדה כי שיטת תקצוב המכינות לא השתנתה ב-15 השנים האחרונות וכי הסכום שנקבע לתקצוב לפי תלמיד נשחק.
תקצוב המכינות מבוצע על ידי ארבעה גופים עיקריים - הקרן לחיילים משוחררים של משרד הביטחון, הות"ת, משרד החינוך ומינהל הסטודנטים במשרד הקליטה. "במצב הקיים האחריות והסמכות מתחלקות בין כמה גופים, אין בהירות לגבי הפיקוח האקדמי, הפריסה הארצית של המכינות אינה מיטבית ויש כמה כשלים המפריעים למערכת לתפקד ביעילות".
בדברי הפתיחה לדו"ח כתב אריאב: "למכינות יש תפקיד חשוב בהרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה לכל חלקי האוכלוסייה ובצמצום פערים חברתיים, אך במצב הנוכחי ישנם קשיים וכשלים לא מבוטלים המפריעים למכינות למלא את תפקידן בצורה מיטבית".
ל-themarker אמר אריאב: "במשך שנים המכינות היו בסטגנציה גם מבחינת מספר התלמידים בהן וגם מבחינת המדיניות הכוללת. היום אנחנו רואים שהמכינות יכולות להיות כלי אפקטיבי מאוד להנגשת ההשכלה הגבוהה ולצמצום פערים בחברה שלא היה מנוצל כראוי".
"המכינות ייהפכו לכלי מרכזי לצמצום פערים בחברה הישראלית"
מאת ליאור דטל
22.3.2011 / 6:48