נדחתה תביעת בעלי דירות בנווה צדק נגד עיריית תל אביב בגין ירידת ערך נכסיהם

בלעדי בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה בסך מיליון שקל שהגישו בעלי דירות בנווה צדק נגד עיריית תל אביב. התביעה הוגשה בטענה שהעירייה מסרה להם מידע תכנוני שגוי, שבעקבותיו בנו את דירותיהם מתחת למפלס הקרקע ועל כן ערכן ירד משמעותית. בית המשפט קיבל את טענת העירייה, שיוצגה על ידי משרד עו"ד כצנלסון להב, כי התובעים בנו את הבניין בניגוד להיתר הבנייה.

מדובר בבעלים המחזיקים בשלוש דירות בבניין שנבנה ב-1996 ברחוב רוקח 10, על מגרש הממוקם בין הרחובות אמזלג ורוקח בפינת רחוב אחווה. לטענתם, לקראת הבנייה במגרש מסרה העירייה מפת תכנון שכללה נתונים אודות "קו האפס" ברחוב אמזלג, שלא היה סלול באותה עת. בהתאם להנחיות אלה הגיש האדריכל ששכרו בעלי המגרש, גידי בר אוריין, תוכניות לבניית הבניין.



מהתביעה שהוגשה ב-2004 עולה כי כבר במהלך העבודות התברר שקו האפס שניתן לתובעים נמוך ממפלס הרחוב בפועל. לאחר השלמת הבנייה, הם גילו שהמרתפים נמצאים כמעט בכל שטחם מתחת למפלס הרחוב, ושגם חלק מהחלונות העיליים במרתפים נמצאים מתחת לפני הקרקע.



בדצמבר 1997 פנו התובעים לעירייה בבקשה שמפלס רחוב אמזלג יתוקן בהתאם למובטח. העירייה השיבה כי הרחוב נמצא בשלבי תכנון וביצוע, וכי הסלילה אמורה לפתור את הבעיה. הרחוב נסלל בפועל רק ב-2000, וגם אז נדהמו התובעים לגלות כי מפלס הרחוב נשאר במצבו הקיים, וכי לדברי העירייה אין אפשרות להנמיכו בשל שיפוע הקיים ברחוב.



שופטת בית משפט השלום חנה ינון קיבלה את טענת העירייה ואת חוות הדעת של המומחה מטעמה - האדריכל ושמאי המקרקעין חיים בן ארי לפיה התובעים בנו בפועל את ביתם נמוך יותר מהמפלס המתוכנן ומזה שאושר בהיתר הבנייה; כלומר בניגוד להיתר הבנייה - ועל כן הם האשמים בבעייתם.



בנוסף התייחסה ינון לטענת ירידת ערך הנכסים, שגם אותה לא קיבלה. "על אף הפגמים הקיימים במבנה, לשיטת התובעים וזאת כאמור שלא באשמתה של הנתבעת, הרי ידוע לכל בר בי רב כי כל הנכסים שבנווה צדק הרקיעו שחקים מאז 1996, וספק אם קיימת נכונות ואמיתות בטענה לירידת ערך כלשהי בדירות".