>> אלפי מלים נכתבו בעשרת הימים האחרונים לגבי הלקחים הישראליים מאסון רעידת האדמה ביפאן - בעיקר בכל הקשור להיערכות של מדינת ישראל עצמה לרעידת אדמה. עם זאת, מלה לא נכתבה עדיין לגבי הלקח המהותי לא פחות - של ההיערכות הפיננסית למשברים.
יפאן הגדולה נכנסה למשבר רעידת האדמה אחרי שני עשורים של מיתון, ועם חובות ענק בשיעור של 200%-220% מהתוצר שלה - שיעור החוב הגבוה ביותר מקרב המדינות המפותחות. על פי הערכות הבנק העולמי, עלות השיקום של יפאן צפויה להגיע ל-235 מיליארד דולר. החוב העצום של יפאן מלכתחילה, יקשה עליה מאוד לגייס את הכסף הדרוש לשם מימון השיקום, או לחלופין יחייב אותה לשלם ריביות גבוהות במיוחד כדי להצליח לגייס את המימון הדרוש לה.
בהחלט יכול להיות שהדבר יכריע את אחת המדינות החשובות והמפותחות בעולם, וימנע ממנה להתאושש מהמשבר הכלכלי שבו היא נתונה. יפאן נכנסה למשבר מעמדת חולשה, וקיים סיכון גבוה כי היא תידרדר עוד בעקבותיו.
אז הנה לקח חשוב מאוד בחיים: אל תיקלעו למשבר מעמדת חולשה. מכיוון שטיבו של משבר שהוא מגיע בהפתעה, היישום המיידי של הלקח הזה הוא "לכל צרה שלא תבוא - תדאגו תמיד שלא להיות בעמדת חולשה". במדינה כמו ישראל, שרעידת אדמה היא רק האחרונה בצרותיה - מתקפת טילים על העורף, למשל, היא צרה מוחשית וסבירה הרבה יותר - הכלל הזה צריך להיות חרות על לוח לבה.
רק שאין שום סימן שכך אכן קורה. למעשה, ישראל מתנהלת בשנתיים האחרונות באופוריה מוחלטת. ערוץ 10 הקדיש באחרונה סדרת כתבות להשוואת מחירי מוצרים בין ישראל לבין העולם - באופן עקבי מחירי המוצרים בישראל יקרים משמעותית. נסו, למשל, להזמין צימר משפחתי עם בריכה לאוגוסט, ותמצאו את עצמכם נדרשים לשלם 1,000-2,000 שקל ללילה. בטוסקנה, וילה עם בריכה תעלה לכם 120 יורו ללילה. כלומר, ישראל יקרה פי שניים עד פי ארבעה, וזאת בהשוואה לאחד מאזורי התיירות המבוקשים והמפורסמים בעולם.
העובדה שישראל יקרה ומתייקרת מתבטאת גם בשיעור האינפלציה החורג כבר עתה מהיעד שנקבע לו. חריגת האינפלציה צפויה להביא בעקבותיה התייקרות של ריבית בנק ישראל - ובכך להחריף את הלחצים על ייסוף השקל.
וכמובן, הלחץ על המחירים בישראל מקבל את ביטויו בדרישות החדשות לבקרים להעלאות שכר במגזר הציבורי. העובדים הסוציאליים, השובתים יותר משבוע, דחו זה עתה הצעה לתוספת ממוצעת של 25% לשכרם. הפרקליטים, ששבתו יותר מחודש, נמצאים כעת בהליך בוררות עם המדינה - אבל תנו לנו לנחש כי גם הם ידרשו (ויקבלו) 25% תוספת.
הרופאים, שזה עתה סיימו לקבל תוספת של 25% לשכרם - פסק בוררות שניתן להם לפני שלוש שנים, בעקבות תוספת של 25% ששולמה בזמנו לשכר המרצים באוניברסטאות - דורשים עתה תוספת של 50% לשכרם. תנו לנו לנחש שגם הם לא יסתפקו בפחות מ-25% נוספים.
נראה כי ה-25% תוספת שכר נהפך למספר הקסם - כל ועד עובדים ששובת או מאיים בשביתה יוצא עם האתנן הזה בידיו. כל כך התרגלנו לתוספת השכר האוטומטית של 25%, שכמעט אפשר לרחם על המורים בבתי הספר העל יסודיים - הם אמנם צפויים לקבל תוספת שכר של 50% (רפורמת עוז לתמורה), אבל זאת בתמורה לתוספת דומה של שעות עבודה. כל השאר קיבלו ויקבלו 25% תוספת שכר בלי שום תמורה מצדם.
לחצי השכר בישראל מתרחשים בשעה שכל העולם עובר תהליך הפוך - משבר עמוק, פיטורים, אבטלה, וירידת שכר. המנוחה על זרי הדפנה בישראל מתרחשת בשעה שכל העולם משנס מתניו, מתחדש ומשתפר. שימו לב, למשל, לרפורמות מרחיקות הלכת בבריטניה בתחומי הפיקוח על הפיננסים והפנסיה. בריטניה מגיבה למשבר העמוק שבו היא נתונה, מסיקה מסקנות ויוצרת את התשתית להבראתה ולזינוק שלה קדימה בעתיד.
מדינת ישראל אמנם נמצאת כיום בזינוק כלכלי, אבל זה בעיקר בגלל הלקחים, הסקת המסקנות ושיפור התשתית שהיא ביצעה בעקבות המיתון העמוק של 2003. רק שאת הפירות של מהלכי ההבראה של 2003 כבר קטפנו; מהיכן יצמחו הפירות העתידיים שלנו?
בפורים אמנם יש מצוה להיות שמח, אך בפורים הזה לא מוכרחים להיות שמח. עדיף הפעם להיות דווקא מודאגים - מכיוון שכל הסימנים הם שישראל הולכת ומאבדת את התחרותיות שלה, וכי כיום נזרעים זרעי המשבר הישראלי הבא.
אין כל ודאות מתי יגיע המשבר הזה - בעוד שנתיים, חמש, שבע או עשר שנים - אבל אפשר להעריך בהסתברות גבוהה שאם העולם ימשיך להשתפר כפי שהוא משתפר כעת, ואילו ישראל תמשיך לנהוג בזחיחותה העכשווית, הרי שהמשבר יגיע. זאת רק שאלה של זמן.
בפורים הזה לא מוכרחים להיות שמח
מירב ארלוזורוב
22.3.2011 / 6:48