רשת ביקשה שלוש הזרמות כספים ב-2010

>> בעלי המניות של זכיינית ערוץ 2 רשת התבקשו להזרים לחברה סכום של 40 מיליון שקל ב-2010 - כך עולה מדו"חות חברת פולאר תקשורת ל-2010 שפורסמו לפני כמה ימים.

פולאר תקשורת מחזיקה ב-13% מרשת, כשבעלי המניות הנוספים הם בעלי השליטה משפחת עופר ואודי אנג'ל (51%), נגה תקשורת של אביב גלעדי (20%) ושטראוס השקעות (16%). מהדו"ח עולה כי לא כל בעלי המניות העבירו את הסכומים המבוקשים, ובהם פולאר תקשורת ואביב גלעדי - שלא הזרימו כסף לחברה ב-2010.



לפי הדו"ח של פולאר, רשת ביקשה מבעלי המניות הזרמות בשלוש הזדמנויות - הזרמה של 15 מיליון שקל במאי, הזרמה נוספת של 15 מיליון שקל בספטמבר והזרמה שלישית של 10 מיליון שקל בדצמבר. בדו"חות מצוין עוד כי החברה קיבלה בעקבות שתי הבקשות הראשונות סכום של 20 מיליון שקל (הסכום שבעלי המניות הזרימו, ללא חלקם של פולאר וגלעדי).



בעבור ההלוואה השלישית שנדרשה בדצמבר לא מצוין אם רשת קיבלה את הכסף, אלא רק כי פולאר לא העבירה את חלקה. ככל הידוע, החברה עדיין מבקשת מבעלי המניות כי יועבר אליה סכום זה.



במארס 2009 ביקשה החברה הזרמה של 10 מיליון שקל, כשבמקרה זה פולאר העבירה את חלקה ואילו אביב גלעדי לא. מהדו"ח עולה עוד כי יתרת הלוואות הבעלים (רכיב הקרן בלבד, ללא ריבית) שניתנו לרשת מסתכמת נכון לסוף 2010 ב-117.9 מיליון שקל.



פולאר מדווחת כי במהלך 2010 רשמה את מלוא השקעתה ברשת, בסכום של 17.5 מיליון שקל, כהפסד. הסיבה למחיקה היא השווי שהשתקף לרשת בעסקה המתוכננת עם גלעדי, שבמסגרתה התכוונה פולאר לרכוש את מניותיו ברשת בסכום של שקל אחד.



העסקה כללה את כל מניותיו של גלעדי וכן את ההלוואות שהעניק גלעדי לרשת בעבר בסכום של 19.5 מיליון שקל, וכן התחייבות וערבות של גלעדי בגובה 7 מיליון שקל. העסקה לא יצאה לפועל לאחר שמחזיקי האג"ח של פולאר סירבו לאשרה.



עוד מצוין כי לפי הערכת שווי שנערכה לרשת באוגוסט 2009 על ידי חברה חיצונית, הוערך שווי חלקה של החברה ב-17.5 מיליון שקל, מה שהביא את רשת כולה לשווי של 134 מיליון שקל באוגוסט 2009.



הנתונים הנ"ל שמופיעים בדו"חות פולאר מעידים כי רשת נכנסה ל-2011 במצב בעייתי לאחר שביקשה שלוש הזרמות וקיבלה סכומים חלקיים, כשלפחות שניים מתוך בעלי המניות - המחזיקים בשליש מהחברה - לא מזרימים לה כסף באופן עקבי.



גלעדי נמצא כבר כמה שנים בסכסוך עם בעלי השליטה ברשת על רקע הדרך שבה הם מנהלים את הזכיינית. במקרה של פולאר נראה כי בחברה לא מעוניינים להמשיך לתמוך ברשת ומחכים לנקודה שבה יוכלו למכור את חלקם ברווח, למשל לאחר מיזוג, מעבר לרישיונות ועוד.