הבוקר: בית המשפט יקבע את עונשו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב

בית המשפט המחוזי בתל אביב יגזור הבוקר (שני) בשעה תשע את דינו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, אשר הורשע בביצוע שני מעשי אונס ובעבירות מין נוספות בעובדות לשכתו.







הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להטיל על קצב עונש מאסר משמעותי, אך גם אם בקשתה תתקבל, קצב לא יתחיל בריצוי עונשו מיד. קצב סיכם מראש עם התביעה כי ריצוי עונשו יעוכב בחודש, ולא מן הנמנע שלפני תום חודש זה יבקש עיכוב ביצוע נוסף, עד להחלטת בית המשפט העליון בערעור שבכוונתו להגיש.



לסיקור המלא באתר הארץ



קצב הורשע בשני מעשי אונס ומעשה מגונה בכוח בא' ממשרד התיירות, בהטרדה מינית של ה' מבית הנשיא, במעשה מגונה ובהטרדה מינית של ל' מבית הנשיא וכן בשיבוש הליכי משפט. שופטיו, ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח, הרשיעו אותו פה אחד בעבירות המין החמורות, תוך מתיחת ביקורת חריפה על התנהלותו הפתלתלה בלשכותיו כשר וכנשיא.



לצד הביקורת, רמזו השופטים בהכרעת הדין כי יראו בסיקור התקשורתי המסיבי של הפרשה, שכונה על ידם "מעין משפט שדה", נימוק להקלה בעונשו. עם זאת, השופטים ביקרו גם את התנהלותו התקשורתית של קצב.



בעת הדיון בטיעונים לעונש, ביקשו התובעים, עורכי הדין רונית עמיאל ונסים מירום, מבית המשפט לגזור על קצב עונש מאסר ממושך, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי כספי משמעותי למתלוננות. העונש הקבוע בחוק בצד העבירה החמורה ביותר שהורשע בה - אונס - הוא 16 שנות מאסר, אך בית המשפט מורה בדרך כלל כי העונשים שגזר בגין כל עבירה ירוצו באופן חופף ולא מצטבר.



הפיצוי המרבי שבית המשפט מוסמך לגזור לטובת כל אחת מהמתלוננות בהליך פלילי הינו 258 אלף שקלים, אך בפני המתלוננות פתוחה גם הדרך להגשת תביעה אזרחית נגד קצב. בתביעה כזו יכול בית המשפט לפסוק פיצויים גבוהים בהרבה לטובת המתלוננות. א' מבית הנשיא, שלא נכללה בכתב האישום נגד קצב, כבר הודיעה כי בכוונתה להגיש תביעה כזו. מתלוננות אחרות בוחנות אף הן את האפשרויות הניצבות בפניהן, אם כי בפני חלקן עומד מכשול ההתיישנות.



התובעים עמיאל ומירום ביקשו מבית המשפט לקבוע כי יש קלון במעשיו של קצב. אם בקשתם תתקבל היום, קצב יהיה מנוע מלכהן במשרה ציבורית ויאבד את זכותו להטבות כלכליות המגיעות לו מתוקף היותו נשיא לשעבר. בעת המשא ומתן שניהל בזמנו לקראת הסדר הטיעון, היה נושא הקלון בבחינת ייהרג ובל יעבור מבחינת קצב.



התביעה הסכימה כי יש מקום שבית המשפט יראה בסיקור התקשורתי נימוק להקלה בעונשו של קצב, אך 'באופן מדוד' בלבד. התובעים טענו כי אין לראות בנפילתו ממעמדו הרם כנשיא המדינה נימוק להקלה בעונשו, עקב העובדה שמעמדו הוא ששימש אותו לביצוע העבירות. בנוסף, טענו כי אין לראות בנפילה נימוק להקלה בעונש, עקב השוויון בפני החוק ועקב החרפה שהמיט על מוסד הנשיאות.



סנגוריו של קצב, עורכי הדין אביגדור פלדמן, אברהם לביא וציון אמיר, ביקשו מהשופטים להימנע מגזירת מאסר בפועל על קצב. עורכי הדין טענו כי הנזקים שנגרמו לו מאז חשיפת הפרשה מהווים עונש חמור כשלעצמם. קצב ויתר על זכותו לשאת דברים בפני שופטיו - הזדמנות המאפשרת לנאשם להביע חרטה על מעשיו בטרם ייגזר דינו.



48 יום לערער



לאחר גזר הדין יעמדו לרשות קצב 45 ימים להגשת ערעור לבית המשפט העליון. עם הגשתו יוכל קצב לבקש מבית המשפט עיכוב ביצוע נוסף בריצוי העונש עד להחלטה בערעור. אך בית המשפט אינו מחויב להיענות לבקשה ורשאי לאלץ את קצב להתחיל בריצוי עונשו מיד. כך היה לדוגמה במשפטו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, ובמקרים אחרים בהם סברה ערכאת הערעור כי לנאשם צפוי מאסר ממושך.



באשר לסיכויי הערעור של קצב, בית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בקביעות מהימנות של שופטי בית המשפט המחוזי. כיוון שהכרעת הדין נשענת ברובה על קביעות מהימנות לגבי העדים בפרשה, שהתקבלו על ידי שלושת השופטים פה אחד, ספק אם בית המשפט העליון ימצא לנכון להתערב בקביעות אלו. מנגד, סנגוריו של קצב טענו לאחר הכרעת הדין כי היו בה גם טעויות משפטיות, שעליהן בכוונתם לבסס את ערעורם.



חוק העונשין קובע עונשי מקסימום בצד כל עבירה, אך מותיר לשופטים מתחם שיקול דעת בגזר הדין. בין השיקולים שבתי המשפט שוקלים בקביעת העונש ניתן למנות את נסיבות ביצוע העבירה, מדרג חומרתה (למשל מידת האלימות שננקטה בעת ביצועה), מכלול העבירות בהן הורשע הנאשם וחומרתן, מידת החרטה שהביע, שיתוף הפעולה שלו עם גורמי החקירה, עברו הפלילי, גילו, מצבו הבריאותי, תרומתו לחברה, הנזק שנגרם לו ולמתלוננות עד כה, השאלה אם הודה וחסך מקורבנות העבירה עדות במשפט, וכדומה.



לסיקור המלא באתר הארץ