שמחון: הפוטנציאל לצמצום הפערים - שילוב נשים ערביות בעבודה

"שילוב המיעוטים בכלכלה הישראלית בכלל ובשוק העבודה בפרט הוא תנאי ראשונה במעלה לצמצום פערים בחברה הישראלית, לקידום השיוויון ולצמיחה כלכלית של המשק הישראלי כולו", כך אמר שלום שמחון, שר התמ"ת ומחזיק תיק המיעוטים בוועידת ראש הממשלה המתקיימת בשעה זו בנמל יפו, תחת הכותרת "שותפות וצמיחה".



לדבריו, אם שיעורי התעסוקה הנוכחיים במגזר המיעוטים לא ישתנו בקרוב - זה יפגע בתוצר וברמת החיים של כלל האוכלוסיה בישראל.



"שיעור התעסוקה בישראל בגילאי 24-65 נמוך בהשוואה למדינות ה-oecd בין השאר בגלל שיעור השתתפות נמוך של האוכלוסיה הערבית", אמר שמחון. "יש לפעול לחיזוק ההון האנושי התעסוקתי ולהרחבת מגוון העובדים במגזר המיעוטים. יש להגביר את המאמצעים בקרב הנשים הערביות - שם טמון הפוטנציאל לצמצום הפערים, לעודד את הייצור. יש לפתח אזורי תעשייה מתקדמים בישובים עצמם, לשתף רשויות מקומיות ליצירת מוקדי תעסוקה קרובים לבית ויש לתת אחריות על אזורי התעשייה לראשי הרשויות במגזר הערבי".



ראמז ג'ראיסי, יו"ר ועד הרשויות הערביות, ראש עיריית נצרת ומ"מ יו"ר ועדת המעקב העליונה, טען כי קיימת תמימות דעים במערכת הכלכלית הפוליטית והאקדמית בדבר קיום פוטנציאל לא מנוצל בחברה הערבית ובקהילה החרדית. לדבריו, הדבר מחייב יצירת תמריצים לניצול פוטנציאל זה.



"הקמת הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי היא צעד בכיוון הנכון", אמר. "לצעד זה דרושה השלמת מערך על ידי ערכית סקר צרכים מקיף ועריכת תוכנית רב שנתית מתוקצבת למתן מענה לצרכים בתחומי התשתיות והתכנון, פיתוח אזורי תעסוקה, הרחבת תחומי שיפוט, הפשרת קרקעות לבנייה ולתעסוקה, עידוד השקעות בישובים ערבים - כך ניתן יהיה לצמצם את האבטלה במגזר הערבי שהוא כפול היום מבמגזר היהודי. במיוחד צריך להשקיע בעידוד נשים ליציאה לעבודה ויצירת תשתיות תומכות".



ג'ראיסי הרחיב בנושא ההשכלה הגבוהה במגזר הערבי. הוא אמר כי "דו"חות ה-oecd הצביעו בין השאר על שתי בעיות: פערים חברתיים כלכליים בין מגזרים ואי צדק חלוקתי של משאבים ופערים בחינוך האקדמי. לאחרונה פורסם שבשנת 2009 הסמיך משרד הבריאות 500 רוקחים ישראלים - 390 מהם ערבים, כאשר 300 מתוכם סיימו לימודים באוניברסיטת עמאן. נתון זה אומר דרשני. בין 6,000-8,000 אזרחים ערבים ישראלים לומדים באונ' בירדן ורבים אחרים לומדים במדינות נוספות. יש לשפר את הנגישות של סטודנטים ערבים לחינוך גבוה בישראל מאז קום המדינה והשנה לא ניתן אישור על ידי המל"ג להקמת מוסד אקדמי במגזר הערבי. רק בשנה שעברה ניתן אישור להקמת מוסד אקדמי בנצרת, אך נדרש שהוא יהיה חוץ תקציבי ולא יקבל מימון, בניגוד לשאר המוסדות האקדמים בארץ. על אף זאת המוסד קם אך המשך קיומו בסכנה ללא מימון. אני קורא לראש הממשלה ושר החינוך להתערב בנושא על מנת להבטיח את המשך קיומו".



"אנחנו צריכים כלכלה של מדינה אחת ולא כלכלת מגזרים"



מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, השתתף אף הוא בוועידה ואמר כי "בחרנו לערוך את הכנס ביפו כי יש לכך מסר לגבי מה שאנחנו רוצים להשיג בסוף היום". לדבריו, "המסר הוא שקבוצה גדולה מאוכלוסיית מדינת ישראל היום, היא חלק מכלכלת המדינה אבל היא יכולה להיות הרבה יותר".



גבאי התייחס להשפעה של המגזר הערבי על הצמיחה של כלל המשק: "זה לא רק לטובת האוכלוסייה הערבית אלא לטובת כל כלכלת ישראל. לממשלה, אם אנחנו רוצים לפתח את המדינה, לא יעזור שמהנדס ברמת החייל או עו"ד במגדל עזריאלי יוסיף עוד 100 דולר לתוצר. אבל אם חלק משמעותי של החברה ייקח חלק יותר פעיל בכלכלה זה יהיה מנוף לכלכלה כולה.



"אנחנו רוצים שינוי שניתן למדידה ותיקון. יש נטייה לממשלות להחליט על תוכניות זה יפה זה מצטלם מצוין ונשמע נהדר - אבל אם זה נשאר ברמת ההצהרות הערך מוגבל. הערך הגדול הוא לקחת את התכונית להפוך אותה למציאות ולשנות את חיי האזרחים במדינת ישראל".



"אנחנו צריכים כלכלה של מדינה אחת ולא כלכלת מגזרים. מגזר של 20% לא יכול למשוך את עצמו אך ורק בכוחות עצמו. חייבת להיות השתלבות, יחד, כאשר אחד תורם לשני", סיכם גבאי.