בשיר עבד אלראזק: "כשצריך לקבל אשראי - הבנקים מתייחסים לערבים כמסוכנים"

אנשי עסקים ערבים רוצים לפרוץ למרחב הכלל ארצי אבל נתקלים בבעיה כשהם מבקשים אשראי בבנקים, כך אמר היום בשיר עבד אלראזק, מייסד חברת הבנייה בשיר עבד אלראזק בע"מ, בוועידת ראש הממשלה המתקיימת היום (שלישי) בנמל יפו, תחת הכותרת "שותפות וצמיחה. "כשצריך לקבל אשראי הבנקים מתייחסים אלינו כמסוכנים", אמר אלראזק. "נכון שיש סניפים של כל הבנקים בישובים ערבים אבל לא פרצו את המחסום התודעתי. הבנקים חייבים להתחיל להסתכל עלינו באופןו שיוויוני. יש לנו הרבה אנשי עסקים שהוכיחו את עצמם ובכל זאת יש הרגשה שאנחנו חסומים".



רוז'ט חינאווי, יזמת ואשת עסקים, חינאווי משקאות תמכה בדברים והוסיפה: הבנקים צריכים להסתכל על אנשי עסקים מהמגזר בצורה דינמית יותר ולהקל בבירוקרטיה. כשבנק מסתכל על איש עסקים ומבקש ביטחונות צריך להגמיש את התנאים אחרת לא נצליח לעשות שינוי אמיתי".



לדברי דוד פאתל, יו"ר ומנכ"ל רשת מלונות פאתל, הקושי בקבלת אשראי מהבנקים אינו נחלתם הבלעדית של אנשי עסקים מהמגזר הערבי.



"התחלתי את הקריירה כשכיר ובהמשך הקמתי חברת ניהול", סיפר פתאל. "ברגע שהתפתחנו והבנקים ראו שהתוצאות העסקיות שלנו טובות הם היו מאוד פתוחים לרעיון שנתחיל לרכוש מלונות משלנו. למעשה, הקמנו חברה מהון עצמי קטן ביותר. אם מישהו חושב שהחסמים והקשיים בפיתוח עסקים הם נחלת המגזר הערבי בלבד הוא טועה. יש לא מעט חסמים גדולים שהם נחלת כל אחד בישראל והיו גם נחלתי. אני חושב שדווקא הבנקים בישראל הם הרבה יותר קשובים להתפתחות העסקית של עסקים. ברגע שגוף מוכיח את יכולותיו קל יותר לתת לו אשראי. אני מודע לזה שיש קשיים לעיתים, למשל בתחום בתי הקפה והמסעדות ועדיין זה יותר פשוט מבנקים באירופה למשל.



"אנחנו פתוחים לקליטה של הרבה מאוד בני מיעוטים - בבתי המלון שלנו יש לנו 7,500 עובדים בישראל וכ-2,000 מהמגזר הערבי, חלקם עובדים בבתי המלון עשרות שנים".



חמי פרס: בחנו כבר כ-200 השקעות



"כפגשתי יזמים מהמגזר הערבי הבנתי שיש פוטנציאל עצום. אין אף חברה שנסחרת בבורסה. אנחנו לא שומעים על אקזיטים", אמר חמי פרס, מייסד קרן הון סיכון פיטנגו ויו"ר קרן אל-באוודר, בוועידת ראש הממשלה המתקיימת היום (שלישי) בנמל יפו, תחת הכותרת "שותפות וצמיחה".



פרס הסביר: "אנחנו יודעים שכשהון סיכון התחיל בישראל בתחילת שנות ה-90 נעזרנו במיליון עולים חדשים מברית המועצות ובלעדיהם מדינת ישראל לא היתה מסוגלת לגדול כלכלית כפי שהיא גדלה. הכוח הבא שייקח אותנו לשלב הבא הם המיעוטים. הם 23% מהחברה הישראלית ועם זאת מבחינת תוצר גולמי לאומי נמוכה יחסית. בשנת 2010 ישראל הצטרפה ל-oecd. למעשה הפכנו משוק צומח לכלכלה מתקדמת עם תוצר לאומי גולמי של כ-30 אלף דולר. כדי לצמוח מילת המפתח היא הכללה, חיבור של המיעוטים לכלכלה הישראלית עד שאפשר יהיה לבטל את המושג מגזר וכשידברו על אומת הסטארטאפים יתכוונו גם למגזר הערבי".



לגבי פעילות קרנות הון הסיכון שעומד בראשן, אמר פרס כי "בחנו כבר כ-200 השקעות ואנחנו במו"מ מתקדם להשקיע בהשקעות. השקיעו בקרן הן ממשלת ישראל והם משקיעים פרטים, יהודים, ערבים, פלסטינים וזרים - אנשי עסקים מובילים, יזמים, שמאמינים שזה הדבר הנכון לעשות".



פרס אופטימי לגבי מידת ההצלחה בשילוב המגזר הערבי בכלכלה הישראלית. "שנת 2011 היא שנה של שינוי ומהפך של ההתייחסות של המגזר העסקי בישראל ובכלל, נראה שילוב של יזמים יהודים וערבים, ואני מאמין שבעוד 10 שנים התוצר הלאומי הגולמי יעורר גאווה. צריך סבלנות והסבלנות משתלמת", סיכם פרס.



* צילום: יורם רשף



"מצווים לעשות יותר לאינטגרציה של המגזר הערבי"



"אני מקווה שבעוד כמה שנים כבר לא נצטרך לדבר על מגזרים אבל נכון להיום הם קיימים וצריך לקרוא לילד בשמו. מבחינה פוליטית וחברתית אנחנו מצווים לעשות יותר לאינטגרציה של המגזר הערבי. אם נסתכל אחורה לא נתקדם. עדיף להתסכל קדימה בתקווה מאשר להביט אחרונה בזעם", כך אמר יוסי בכר, יו"ר בנק ובנק מרכנתיל בוועידה.



בכר סיפר על מעורבתו האישית בשילוב המגזר הערבי. "ניסיתי לקדם הרבה דברים כדי לתרום לאינטגרציה של מגזרים שונים לזרם המרכזי בכלכלה הישראלית", אמר. "הפוטנציאל הכלכלי של מדינת ישראל טמון בפיתוחן של אותן חברות שאינן מספיק מעורבות בחברה הישראלית. מבחינה עסקית ובהסתכלות קדימה דברים מתחילים לקרות. רואים את העשייה והשינוי - הוא ייקח זמן אבל אין לי ספק שקיים פוטנציאל אדיר שלא התחלנו לגרד בכל מה שקשור לצמיחה של המגזר הערבי".