מינהל תקין שווה מינוי תקין

>> פרשת גלנט העלתה שאלות מהותיות יותר מהשאלה האישית לגבי היותו של יואב גלנט ראוי להיות רמטכ"ל. הפרשה נולדה כתוצאה מהליך מינוי פסול מיסודו, שסימן האזהרה הראשון מפניו היה באוגוסט 2010, עם פרסום דו"ח מבקר המדינה הדן בהליך מינוי בכירים בצבא.

המבקר קבע כי הליך מינוי האלופים אינו מתנהל באופן עקבי, אינו מתועד ואינו מתנהל לפי כללים ברורים, ולמעשה נתון כולו לשיקול דעתם של הרמטכ"ל ושר הביטחון המכהנים, וחלק מכריע בו קשור להיכרות האישית ואופי היחסים בין הממנים לממונים. דו"ח המבקר חשף התנהלות לקויה, חסרת שקיפות, הנוגדת את עקרונות המינהל התקין. זאת, באחד מהגופים החזקים במדינה.



התבוננות על הליך מינוי הרמטכ"ל מעלה כי הוא התנהל באופן מהיר, לכאורה ללא חשיבה מעמיקה. גם כאשר הועלו סוגיות ושאלות לגבי מעורבותו של גלנט בפרשת קרקעות פסולה, אלה לא זכו לכל בדיקה ונדחו על הסף בטענה, פסולה, שהועלו מאוחר מדי.



התחושה הציבורית לאחר חשיפת פרטי הפרשה היא כי השיקולים האישיים גברו על פני שיקולים מקצועיים. בנוסף, מתקבל הרושם כי הרצון להשלים את הליך המינוי בזריזות, היה גם הוא שיקול בהחלטה לאשרו מבלי להקדיש זמן נוסף לבחינת החשדות. מדינה השואפת לקיים הליך תקין חייבת לפעול לפי נהלים ברורים, שקיימת עליהם בקרה מסודרת וחשיבה מתמדת. הליך המינויים חייב להיות מתועד ומנומק ולהתנהל לאור קריטריונים שנבחרו לאחר חשיבה מעמיקה.



על מקבלי ההחלטות להפנים שאחד האמצעים החשובים ביותר להגברת אמונו של הציבור הוא כלי השקיפות - לא כסיסמה, אלא כדרך ניהול ציבורית. שקיפות המתבטאת בפרסום קריטריונים מקצועיים ואתיים, קיום בדיקה מעמיקה, מתועדת ומבוקרת, שבסופה פרסום החלטה מנומקת. יש גם חשיבות לקיומו של הליך הפקת לקחים בכל הנוגע להליך בחירת ואישור מינויו של גלנט, החל משלב העלאת שמות המועמדים, הראיונות עמם, דרך בדיקת ועדת טירקל ועד לאישור המינוי בממשלה. על הבדיקה לבחון היכן היו הכשלים ולקבל החלטות לעניין הדרך הנכונה לתקנם.



הדברים נכונים לא רק לגבי הליך המינוי לתפקיד הרמטכ"ל. בקרוב יתמנו רגולטורים נוספים מהמשפיעים על המשק. הליך זה חייב להתנהל לאור הפקת הלקחים מפרשת גלנט ולהתנהל באופן מקצועי ובשקיפות מלאה.



הכותבת היא מנכ"לית עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל