מערכת הביטחון דורשת לחוקק המלצות ועדת ברודט ולהרחיב אותן ב-5 שנים עד 2022

מערכת הביטחון סבורה כי יש להרחיב את מסקנות ועדת ברודט בחמש שנים נוספות ובד בבד לחוקק אותן וכי לביצוע התוכנית הרב שנתית (תר"ש) הבאה של צה"ל, תר"ש חלמיש (שם זמני), יהיה צורך בהגדלת תקציב הביטחון במיליארדי שקלים רבים בשנה.







ועדת ברודט מונתה ע"י ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון ב-19 בנובמבר 2006. הוועדה קבעה תקציב 10 שנתי (לשנים 2017-2008) למערכת הביטחון. בראש הוועדה עמד דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל וראש אגף תקציבים באוצר, והיום יו"ר בנק לאומי. הממשלה אישרה את המלצות ועדת ברודט ב-29 ביולי 2007. הוועדה המליצה על מתן תוספת של 100 מיליארד שקל למערכת הביטחון - 46 מיליארד שקל ממקורות המשק, 24 מיליארד שקל - גידול צפוי בסיוע האמריקאי ו-30 מיליארד שקל - הסטת מקורות פנימיים בתקציב הביטחון (תוכנית התייעלות).



עיקר התוספת התווספת בהמלצה הוא בחומש השני - כ-13 מיליארד שקל בשנה (2017-2013). בחומש הראשון (2012-2008) ההמלצה לתוספת נמוכה יותר - כ-6 מיליארד שקל לשנה בממוצע. בספר עב הקרס, "תקציב הביטחון, 2012-2011", שפורסם באחרונה, טוען תת-אלוף מהרן פרוזנפר, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל, כי למרות שהמלצות ועדת ברודט אושרו בממשלה, תקציב הביטחון בפועל נשחק בשנים האחרונות במיליארדי שקלים מול מתווה ברודט. כך בתקציב 2011 ו-2012 קוצץ התקציב בניגוד לדו"ח ברודט ובניגוד לסיכום חתום עם האוצר ב-2.7 מיליארד שקל.



להערכת מערכת הביטחון, בשנים 2012-2008 נשחק תקציב הביטחון במצטבר בסך של יותר מ-9 מיליארד שקל. זאת בנוסף לעומסים וקיצוצים עקיפים בסך של 5.4 מיליארד שקל נוספים (התייקרויות בדלק, פיחות בשער הדולר סיוע, התייקרות מזון וחומר גלם ועוד). לדעת פרוזנפר, "הקיצוץ בתקציב הביטחון בשנים 2012-2011, יחד עם ההפרות במימוש ההמלצות והפרת הסכמים בין משרדי האוצר והביטחון מעלים את הצורך בקידום חקיקה של המלצות הוועדה על מנת לאפשר מיצוי יעיל של תקציב הביטחון והפקת מקסימום ביטחון ומקסימום תועלת כלכלית למשק, והתוכנית הרב שנתית של צה"ל תגובה בוודאות גבוהה יותר".



שר הביטחון, אהוד ברק, העלה את נושא החקיקה של המלצות ועדת ברודט בישיבת ממשלה לפני כשנתיים, אולם הצעתו לא זכתה להתייחסות רצינית.

לאחר אישור תקציב המדינה ל-2011 ו-2012, ובו קיצוץ של 2.7 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ביחס למתווה ברודט, הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון אהוד ברק,= פיצוי על קיצוצים שונים בתקציב הביטחון בגובה של 5 מיליארד שקל ב-2011. כך שתקציב הביטחון השנה, 54.2 מיליארד שקל, אמור לגדול במהלך השנה לכ-59 מיליארד שקל. פרוזנפור עצמו הציג את הדברים, מפורשות, בישיבה של ועדת הכספים שדנה בתקציב הביטחון. לדידו, ועדת הכספים והציבור צריכים לדעת מהו תקציב הביטחון, ללא כל תרגילים. המספרים המדויקים צריכים להופיע בספר התקציב.

תוכנית החומש השנתית הנוכחית של צה"ל, תר"ש תפן, היא לשנים 2012-2008. צה"ל ביצע את התוכנית במלואה, למעט רכישת שתי ספינות. אולם ההתייעלות שבוצעה ב-2010-2008 בהיקף של 3.5 מיליארד שקל (מעבר ליעד ברודט לשנים אלו), במקום שייועד להתעצמות, כפי שקבעה ועדת ברודט, כיסתה את עליות המחירים. בתר"ש הבא, תר"ש חלמיש (שם זמני), לשנים 2017-2013, הצבא מתעתד לדרוש תקציב ריאלי לביצוע התר"ש.



עבודת המטה בנושא תסתיים בחודשים הקרובים, אולם כבר עתה ברור, על פי מקורות במערכת הביטחון, כי צה"ל יבקש תוספת תקציב של מיליארדי שקלים רבים, ביחס למתווה ברודט המקורי, בכל שנה, לביצוע התר"ש החדש. זאת כיוון שתר"ש זה יהיה משודרג ביחס לקודם, ויביא בחשבון גם את השינויים הגיאו-פוליטיים והאחרים באיזור.



הצבא סבור כי לאחר כל 5 שנים לתוכנית ברודט, צריכה הממשלה להאריך אותה ב-5 שנים נוספות. תוכנית ברודט הראשונה מסתיימת ב-2017 והצבא מעונין להאריך אותה, בחקיקה, עד 2022, במקביל לאישור התר"ש החדש, כך שלצבא יהיה תר"ש ל-5 השנים הקרובות ואופק של ברודט ל-10 השנים הקרובות. עדכון המיליארדים של ברודט יאפשר למערכת להתנהל ביעילות ובאפקטיביות.