"אנו מקווים להפיק גז עד ינואר 2014 וליהנות מהקלות המס"

אוהד מראני אוהב להפתיע. את ההפתעה האחרונה הוא סיפק באפריל 2010, כשהודיע כי הוא פורש מוקדם מהמתוכנן מתפקיד יו"ר חברת הגז הממשלתית נתג"ז, לאחר כשנתיים בתפקיד, לטובת ניהול הכשרה אנרגיה, חברת חיפושי הגז החדשה שהקים רק חודש קודם לכן עופר נמרודי. בשמונה השנים האחרונות הוא מילא קשת של תפקידים במשק הישראלי בתחומי האנרגיה, התשתיות ושוק ההון - הן במגזר הפרטי הן בציבורי.



ב-2003, עם כניסתו של בנימין נתניהו לתפקיד שר האוצר, הודיע מראני על עזיבתו את תפקיד מנכ"ל המשרד. משם עבר לכהן כיו"ר בז"ן והוביל שני מהלכים משמעותיים ביותר לחברה ולמשק האנרגיה: מכירת בית הזיקוק באשדוד לחברת פז והפרטת בז"ן. בהמשך מונה מראני ליו"ר בית ההשקעות אלומות, ושנה אחר כך, עם השלמת המיזוג עם בית ההשקעות ספרינט, הגיש את התפטרותו ועבר לנהל את נתג"ז.



ביסוס פעילותה של הכשרה אנרגיה היה מהיר מאוד. במארס 2010, אחרי שבועות של משא ומתן מתוקשר, רכשו נמרודי ושותפות מודיעין של צחי סולטן ונוחי דנקנר 77% מהרישיונות הימיים "שרה" ו"מירה" מידי חברת פטרומד הקנדית בעסקה סבוכה תמורת 16.1 מיליון דולר. בדצמבר 2010 הכשרה כבר הונפקה בבורסה המקומית וגייסה 100 מיליון שקל לפי שווי של 800 מיליון שקל. כיום החברה נסחרת לפי שווי שוק 609 מיליון שקל.



"כשנמרודי קנה את רישיונות שרה ומירה והתחיל בפעילות אנרגיה משמעותית, הוא חיפש מישהו שינהל את האופרציה; לי יש רקע בענף האנרגיה - נוסף על תפקידים כיו"ר בז"ן ונתג"ז, הייתי מעורב באותה תקופה בתחום החיפושים הישראלי דרך חברת אדירה", מספר מראני בראיון ל-themarker איך מונה לנהל את את פעילות חיפושי הגז של נמרודי.



איך נוצר הקשר עם נמרודי?



"נמרודי פנה אלי, ובדקנו אחד את השני. נוצרה כימיה טובה וגם הסכמה בנוגע לכיוון העסקי. בשבילי, זו היתה התנסות מעניינת לבנות חברה חדשה מאפס. התחלנו למעשה בפעילות הקמה של שתי גופים, הכשרה אנרגיה ושותפות עמנואל חיפושי נפט.



"החלטנו לעבוד בשני ראשים. יש יתרונות וחסרונות גם למבנה של שותפות וגם למבנה של חברה - ורצינו ליהנות ממגוון האפשריות", הוא מסביר.



שרה ומירה הם שמותיהם של רישיונות חיפוש במים עמוקים. המשקיעים בבורסה ממתינים כבר חודשים לפרסום תוצאותיו הסופיות של סקר סייסמי תלת-מימדי שבוצע בהם, שאמור להעיד מהי כמות הגז המוערכת ברישיונות, ומה ההסתברות למציאתה.



תוצאות הסקר היו אמורות להתפרסם באוגוסט. אבל עם העברת הבעלות להכשרה ולמודיעין, קיבלו השתיים דחייה מכיוון שהסתבר כי הנתונים לא הועברו עדיין לפענוח. המועד האחרון, הידוע למשקיעים, לפרסום התוצאות הסופיות היה סוף 2010.



עם זאת, בתחילת דצמבר פירסמה חברת שלדיאלי, שלתוכה צפויה להתמזג מחצית מחברת ipc השותפה גם היא בשני הרישיונות, כי על פי דו"ח של חברת צ'פמן קיימת הסתברות גיאולוגית של 43% למציאת גז טבעי בהיקף 4.77 tcf (טריליון רגל מעוקב) בשני הרישיונות. בניגוד לדיווחים דומים ברישיונות ימיים אחרים, צ'פמן פירסמה גם הסתברות מסחרית - בנפרר מהגיאולוגית - של 40%.



לפענח את שרה ומירה



המשקיעים שלכם ושל מודיעין מחכים כבר הרבה זמן לתוצאות הסקרים הסייסמיים, ואפילו כועסים.



"אני מחכה יותר מאחרים ורוצה כבר לראות את הסקרים הסופיים. החברה שמבצעת את ניתוח התוצאות היא cgg veritas - המובילה בעולם בתחום. אנחנו צופים כי במחצית השנייה של מארס יסתיים העיבוד המלא של הנתונים וחודש אחר כך ייגמר הפענוח. אנחנו מעריכים שנפרסם דו"ח לציבור במאי".



מדוע זה מתארך כל כך?



"יש שלושה שלבים בביצוע סקר סייסמי: אוניות אוספות נתונים ומזרימות אותם למחשבים, אחר כך מתבצעת עבודת העיבוד - ואז הפענוח. את שני השלבים האחרונים התחלנו מאפס. עד אוגוסט הנתונים היו אצל החברות שביצעו את הסקרים, משום שהן לא קיבלו תשלום.



"היו בעסקת פטרומד הרבה סיבוכים, שנפתרו רק כשביצענו את העסקה ושילמנו לבעלי החוב. העסקה הושלמה באפריל והרישיונות הועברו אלינו בכוח מועצת הנפט באמצע יוני. חיכינו עם התשלום המלא עד לאישור המועצה. העבודות המשמעותיות על הנתונים בוצעו רק אחרי קבלת האישורים.



"בנוסף, בחלק מהנתונים היתה בעיית רעשים טכנית והיינו צריכים לבצע ניקוי בבסיס הנתונים. זה לא מעיד שום דבר על מהות הפרוספקט (תוכנית לביצוע קידוח - ל"ז) או על התוצאות, אבל היינו צריכים להשקיע בעיבוד. אנחנו רוצים לבצע את זה הכי מהר שאפשר, אבל לא להתפשר על האיכות. המטרה היא להגיע לנתונים הכי טובים שיביאו אותנו לאומדן הכי טוב שיש ולקידוח הכי מוצלח שיכול להיות".



ואיפה נכנסת לתמונה צ'פמן, שפירסמה תוצאות משלה?



"צ'פמן היא חברה צפון אמריקאית שמבצעת בדיקות של פרוספקטים ואומדנים הן על העתודות הן על השווי הכלכלי. אנחנו לא הזמנו דו"ח מצ'פמן. הווארד קופר (מנכ"ל ipc, מי שנכללת בקבוצה שמכרה למודיעין ולהכשרה את הרישיונות והשותפה ב-13.6% בשני הרישיונות - ל"ז) הזמין את הדו"ח, והוא זה שפירסם אותו.



"הדו"ח מדבר על 5-6 tcf. הוא היה פתוח לציבור, הסתמך על הסקרים הדו-מימדיים ואושש אותם על סמך נתונים חלקיים של הסקר התלת-מימדי. לצ'פמן ניתן ניתוח מהיר מהמעבדות. התלבטנו אם להזמין דו"ח דומה, והחלטנו לנהוג בצורה הכי שמרנית וזהירה - ולחכות לדו"ח הסופי. זאת ההחלטה הנכונה ביותר, אף שלרובנו אין סבלנות וגם לא לשוק ההון.



"עם זאת, אין לי ביקורת על דו"ח צ'פמן, הוא לגיטימי לגמרי. אני חושב שמי שפירסם אותו פעל כשורה".



"מרגישים נוח עם הנתונים החלקיים"



אתם מנהלים מגעים או בודקים השקעות נוספות?



"אנחנו כל הזמן בודקים דברים אבל לישיבת מועצת הנפט האחרונה, זה הכל. אנחנו גם בודקים רישיונות בחו"ל, אני לא יכול לפרט מעבר לכך. אנחנו רוצים לפזר סיכונים, כדי להשיא ערך לבעלי המניות, וכשיהיה מה לדווח - נדווח.



"יש לנו תיק מעניין עם שמונה רישיונות, כולם רישיונות מים עמוקים, כולם באיכות טובה מאוד. עמדנו בכללים שהצבנו לעצמנו - להיכנס רק לרישיונות איכותיים ולא להרחיב אחזקות ולרכוש רישיונות פחות איכותיים רק כדי להגדיל את הפורטפוליו.



"לא ניקח כל עסקה. רק דברים שיתאימו לנו מבחינת איכות וגודל, ויש לנו את הפלטפורמה שיכולה לעשות את זה. בשרה ומירה, יחד עם השותפים שלנו, אנחנו מחזיקים לבד יותר מ-50% כשהכוונה שלנו היא להחזיק באותו שיעור משמעותי עד סוף הדרך, ולקצור את הפירות כשתהיה תגלית מסחרית".



יש תוכניות להנפיק את גם עמנואל בבורסה המקומית?



"בוודאי. מראש החלטנו להנפיק את שני הגופים. הכוונה היא להנפיק את עמנואל במחצית השנייה של השנה, כשהשיקול העיקרי בבחירת המועד הוא להמתין לפרסום הסקרים הסייסמיים של שרה ומירה, שצפויים להגיע באפריל. בנוסף, יכול להיות שנבצע גיוסים נוספים להכשרה אנרגיה - אני בטוח שלפי שווי גבוה יותר מהשווי הנוכחי".



ומה התוכניות הלאה לגבי שרה ומירה?



"השלבים הבאים הם לפרסם במאי דו"ח לציבור ולחתום עד תחילת אפריל על חוזה עם אסדת קידוח".



אסדה מוכנה לחתום על חוזה לפני שהיא רואה תוצאות של סקרים סייסמיים?



"אסדה לא צריכה להסתמך על שום דבר, רק על זה שאנחנו משלמים לה. היא מקבלת כסף לפי מספר ימי הקידוח. אנחנו מרגישים כל כך נוח עם הנתונים החלקיים שיש לנו, שהחלטנו לחתום על חוזה עוד לפני גמר הפענוח.



"הייתי בממשלה"



"הכוונה היא לבצע את קידוח האקספלורציה (אימות) בסביבות דצמבר. אחת הסיבות לכך היא שאנחנו רוצים לעמוד בלוח זמנים מהיר, בלי לפגוע באיכות העבודה; לעשות מה שאפשר כדי להגיע לתגליות בתחילת 2012 ולנסות להגיע להפקה, אפילו חלקית, עד ינואר 2014 - וליהנות ממשטר המס המועדף שגוזרת ועדת ששינסקי ממי שיגיע להפקה עד אז".



השותפות בתמר עשויות לא לעמוד בלוח הזמנים של תחילת הפקה ב-2014. אז איך אתם, שלוש שנים אחרי, תצליחו לעשות זאת?



"תמר צריכה להניח את הצינורות התת-קרקעיים עד מתקן ההפקה על החוף. אנחנו שוקלים לנסות ולבצע משהו זמני, כדי להתחיל בהפקה במועד שיאפשר לנו ליהנות מההטבות. ניתן לבצע הפקת lng (גז טבעי נוזלי) על אוניות מגזזות, ויכול להיות שננסה לעשות הפקה על הדבר הזה - אם כי עדיין מוקדם להגיד. כרגע אנחנו ממוקדים בסקר התלת-מימדי ובקידוח מוצלח. הפקה מהירה בטכנולוגיות חדישות אמנם תהיה יקרה יותר - אבל יכול להיות שהיא תהיה כדאית יותר בגלל יתרון המס".



אני מבינה שאתם מתכננים לבצע את ההפקה בצורה הזו בשלב ראשון בלבד. האם אתם לא חוששים שהמדינה תכריח אתכם להפיק באותה שיטה גם בהמשך?



"הייתי בממשלה, ולי זה לא נראה הגיוני. אני חושב שיש לממשלה סיבה לעודד את חברות החיפושים להתחיל בהפקה כמה שיותר מהירה, כדי לספק את צורכי הצמיחה במשק ולא להיות תלויים באספקה ממצרים או ממדינות אחרות - לכן, לדעתי, יש גם לה אינטרס. אילו הייתי מנכ"ל האוצר, הייתי דוחף למערכת תמריצים כזו, שתתגמל כל מי שיכול להפיק ולספק גז בהקדם. לישראל יש אינטרס מובהק לא להיות תלויה ביבוא גז. מגז ישראלי המדינה מרוויחה פעמיים - חיסכון במט"ח ותמלוגים למדינה".



"כשיהיה מספיק היצע"



מראני גם חושב שהמשק הישראלי בשל לצריכה הרבה יותר גדולה של גז טבעי. "כבר לפני שנה וחצי, בתור יו"ר נתג"ז, אמרתי שחברת החשמל צריכה לעבור לייצור של 70%-80% מצריכת החשמל על ידי גז טבעי, במקום 40% כיום. זה נתקל אז בהתנגדות של עמוס לסקר (מנכ"ל חברת החשמל דאז - ל"ז).



"לשמחתי, שמעתי השבוע כי המנכ"ל החדש אימץ את ההמלצה שלי, ואמר כי יש לעבור ל-80% גז טבעי. אני מקווה שהממשלה תוציא החלטה בעניין כי זה יהיה מצב win-win לכולם - לנוחות התפעול של המערכת, לצרכנים, לאיכות הסביבה, לחברות הגז ולמשק הישראלי שמרוויח פעמיים - דרך עלויות ישירות ועודף מט"ח; על יבוא של נפט ופחם המדינה לא מקבלת תמלוגים.



"אבל חשמל זה לא סוף הסיפור. כיום משתמשים בגז טבעי רק בתעשייה הכבדה. בהמשך, תעשיות בינוניות וקלות יכולות וצריכות לעבור לגז טבעי, כפי שקורה במדינות אחרות.



"הגז הטבעי ידידותי לסביבה ונוח. זה יכול להגיע אפילו למאפיות הקטנות, שכיום שורפות בתנורים כמויות גדולות של מזוט, ובהמשך - גם למשקי הבית, בחימום ובישול. בארה"ב, 90% ממשקי הבית מחממים ומבשלים בגז טבעי ולא בגפ"מ ("גז בישול" המופק מנפט - ל"ז).



"ברגע שיהיה מספיק היצע, השמים הם הגבול. הייתי באחרונה בתאילנד, וגיליתי שרוב המכוניות שם מופעלות על גז טבעי דחוס. זה יותר זול, יותר נקי ויש לנו משלנו. בישראל לא מודעים לכך שיש כלי רכב המונעים בגז טבעי. זה הכל עניין של מצאי. מדינה שיש לה מלאי גדול, שווה לה להגיע לשם".



אז בניגוד לדעה הרווחת, שלפיה תמר תספק את צורכי המשק הישראלי ב-20 השנים הקרובות וכל שאר המאגרים ישמשו ליצוא - נראה שאתה חושב גם על השוק המקומי?



"ודאי. זה פשוט לא נבון מבחינת ההתנהלות המשקית של ישראל לא למקסם את הצריכה המקומית. ועדיין, בהנחה שנגלה את מה שנגלה - נצטרך לייצא. אין היגיון בלהשאיר את הגז באדמה עשרות או מאות שנים".



"יצואנים, לא יבואנים"



אתה רוצה להיות מתחרה של תמר?



"יש מקום לכולם. כפי שאני רואה את התעשייה, זה לא שמי שיגיע ראשון ימכור למשק הישראלי, ומי שאחריו - ליצוא. חלק יופנה לשוק המקומי וחלק ליצוא. גם הצרכנים וגם החברות לא מעוניינים להיות תלויים בחברה אחת או שתיים.



"לחברת החשמל, לכן, יש אינטרס מסחרי אסטרטגי אמיתי לקבל את הגז מכמה ספקים, כך שיש מקום לכולם - בוודאי בשוק העולמי. למרות ההייפ הגדול בישראל בשנה האחרונה, אנחנו עדיין שחקנים קטנים מאוד; העולם יכול לקלוט את כל הגז הטבעי שלנו, ואולי גם את הנפט בהמשך".



מה לגבי יצוא. איך אתם מתכננים לבצע את זה - אם יתגשמו התקוות ותמצאו גז?



"הממשלה צריכה לקבל החלטות בעניין הגז הטבעי הנוזלי. קיימת החלטה ישנה בעניין הקמת מסוף lng ליבוא הגז הנוזלי ומדי פעם מנערים ממנה את האבק. אני חושב שזה אנכרוניסטי - אנחנו יצואנים, לא יבואנים.



"גם בתקופה שהיינו צריכים גז לא הצליחו להקים את המסוף ובטח שעכשיו זה לא רלוונטי. במקום זה, צריך לקבל החלטה להקמת מסוף ליצוא - lng בדיוק כמו זה שיש למצרים באל עריש. ישראל לא יכולה לפגר אחרי כולם. המדינה יחד עם נתג"ז בנתה מערכת צינורות פנים-ארצית טובה. עכשיו צריך לקבל החלטה ליצוא. עומדות בפנינו שתי אפשרויות.



"הקמת מתקן ההנזלה היא העיקר - או שהמדינה תקים אותו או שקונסורציום של חברות עסקיות, שיחויב לתת גישה חופשית לכולם בתעריף מסוים. אנחנו מדינה קטנה עם שטח חוף מוגבל. כפי שנכון לגבי התשתית היבשתית של נתג"ז, שפתוחה לכל החברות לשימוש.



"יש גם אוניות מגזזות, שזו תשתית יקרה מאוד ובנפחים מוגבלים - אבל היא יכולה לתת פתרון מסוים ליצוא ויבוא. אבל הפתרון האמיתי הוא טרמינל lng, שיוקם באזור על הים התיכון.



"אפשרויות נוספות הן להניח צנרת לקפריסין ישירות למסוף lng או, אולי, אפילו באילת. אפשר גם להיות תלויים במידה מסוימת במסוף המצרי באל עריש, שלא פועל בתפוקה מלאה.



"זה יתרון שיהיה לישראל מסוף משלה. אלה החלטות שרק המדינה יכולה לקבל. השוק הפרטי יכול לממן ולהקים - אבל המדינה צריכה להחליט על המיקום, על הרגולציה ועל כללי המשחק".



"להיזהר מגופים קיקיוניים"



נראה שכל השחקנים בתחום מנסים להיכנס בבורסה?



"בעיני זה בסדר שייכנסו שחקנים חדשים ונוספים לתחום, רק צריך שהמערכת תדע לסנן גופים לא רצויים ולא רציניים ושגם השחקנים הרציניים ייכנסו עם היכולת המקצועית והפיננסית לנהל את זה ברצינות - ולא רק בצורה שוק הונית.



"היום אתה יכול להקים שותפות על בסיס זנב של 5% ברישיון, לגייס כסף מהציבור - וקדימה. צריך להיזהר מגופים קיקיוניים בלי יכולת ניהולית ופיננסית, שלא יודעים איך לנהל את העסק - וזה האתגר של הממשלה בהענקת רישיון".



רכשת באחרונה מניות של הכשרה אנרגיה ב-170 אלף שקל. למה עכשיו?



"לא יכולתי לקנות קודם כי כל הזמן ריחפו עסקות באוויר. אני חושב שזה היה מתקבל לא יפה אם לפני חתימה על חוזה לרכישת רישיונות נוספים, מנכ"ל החברה היה קונה מניות".