לפני חמש שנים נכשלה בת דודתו של סלמן קאן, נדיה, במבחן במתמטיקה. קאן, אז אנליסט צעיר בקרן גידור, החליט לעזור לה: מכיוון שהיא גרה בניו אורלינס והוא בבוסטון, הוא עשה זאת דרך המתווך הגיאוגרפי האולטימטיבי: יוטיוב. קאן הכין כמה סרטונים קצרים, כ-12 דקות אורכם, שהסבירו מושגי יסוד באלגברה ובחשבון דיפרנציאלי, והעלה אותם לרשת. הפידבק מנדיה ומאחיה היה חיובי, והוא הכין עוד כמה סרטונים - כולם באותו שטנץ: נוסחאות שכותבות את עצמן במה שנראה כגיר צבעוני על לוח שחור, בלוויית הסברים נינוחים בקולו. במהרה החל קאן לשים לב לכמה תופעות מעניינות. "קיבלתי פידבק מבני הדודים שלי", סיפר קאן בהרצאה שנשא במסגרת פורום "טד" היוקרתי השנה, "הם העדיפו אותי ביוטיוב מאשר פנים מול פנים. וברגע שהתגברתי על העלבון, הבנתי שיש פה משהו. עכשיו הם יכולים לעצור באמצע הסבר, ולחזור על מה שלא הבינו. הם לא צריכים להיות נבוכים ולבקש מבן הדוד להסביר הכל שוב. כשאתה מנסה להבין רעיון חדש לגמרי, הדבר האחרון שאתה צריך הוא מישהו שישאל כל הזמן, 'הבנת?'"
הגל השני של התגובות הגיע מאנשים שקאן לא הכיר. "זה לא נהיה בדיוק ויראלי, אלא משהו יותר חזק", הוא מסביר בראיון טלפוני ל-markerweek, "זה לא שאנשים שלחו את זה בפורוורד לכל החברים שלהם ואז ההתלהבות שככה וזה נעלם, אלא שמספר האנשים שצפו בסרטונים גדל באטיות ובאופן מתמיד. אנשים התחילו לכתוב הערות ביוטיוב, כמו 'בזכות הסרטון הזה הצלחתי בבחינה, זה נתן לי אומץ לחזור לקולג''. אחד הצופים בסרטון על חשבון דיפרנציאלי כתב, 'זאת הפעם הראשונה שתרגיל עם נגזרות גרם לי לחייך'. מספר הצופים בערוץ היוטיוב גדל מ-20 ל-40 והמשיך להכפיל את עצמו.
"אנשים נתקלו בסרטונים וקיבלו מהם הרבה ערך. היה ברור שהחוויה שלהם אינה ייחודית - שהקשיים שלהם משותפים למיליוני תלמידים ברחבי העולם". קאן הוקסם מהרעיון של יצירת עזר לימודי שיכול לעזור לאנשים רבים ושלא יתיישן, והמשיך והגדיל את מספר הסרטונים בערוץ, לו קרא "אקדמיית קאן", במקביל לעבודתו הרגילה.
כשפרץ המשבר הכלכלי ב-2008, פנה לסרטונים כלכליים. "קראתי על הבנק המרכזי וניסיתי להבין את הסיטואציה, וקלטתי שפעמים רבות ההסברים בטלוויזיה פשוט לא היו נכונים, אז התחלתי להכין סרטונים שהסבירו את המשבר. ואז קיבלתי שיחה מ-cnn. הם אמרו: 'הכתבים שלנו צופים בסרטונים שלך לפני שהם מדווחים על נושאים כלכליים. האם תרצה להופיע אצלנו?'". קאן הסכים, הופיע בערוץ עם הלוח השחור שלו והסביר כמה מושגים מחיי המשבר. לאתר שלו נכנסו באותו שלב כ-10,000 משתמשים ביום. "היה ברור שיש פער בין תקציב השיווק שלי לבין הקהל הפוטנציאלי של המיזם".
ב-2009 כבר הרגיש קאן שהניסוי החינוכי-טכנולוגי מעניין אותו הרבה יותר מעבודתו הרגילה, והוא דן בכך עם אשתו והחליט לשים מבטחו באלוהי הסטארט-אפים, לעזוב את העבודה ולחיות קצת על חסכונות. דבר אחד היה לו ברור: הוא לא מתכוון לעשות מזה עסק. "היו לי כמה שיחות עם אנשים שרצו להשקיע ולהפוך את זה לעסקי. כמובן, אם מה שאתה רוצה הוא ליהפך להוצאה לאור של העתיד, אפשר לעשות זאת. אפשר להימכר ולעשות הרבה כסף. אבל השיחות האלה קיבלו במהרה תפנית לא נעימה, שאיימה להפוך את הרעיון להרבה פחות כיפי לעומת היום, שאני עובד איך שאני רוצה, מתי שאני רוצה. לכן החלטתי לשמור על האקדמיה כמוסד ללא כוונות רווח".
הכסף לא פיתה אותך?
"ברור שהיה פיתוי - לעשות את מה שאני אוהב, במשכורת גבוהה. אני לא אמא תרזה. אבל הרגשתי שיש כאן פוטנציאל לבנות ארגון שיחיה לנצח, שאנשים יידעו עליו בעוד 200 שנה - וזה לא היה קורה דרך המיזם המסחרי. אני לא חושב שהתגובות היו כל כך נלהבות אם היינו מתחילים לדרוש תשלום. אנשים לא מצפים לקבל דברים טובים בחינם".
אין מה לדאוג לקאן: בסוף הוא הצליח גם לקבל כסף, וגם לשמור על האידיאלים. אקדמיית קאן מונה כיום כ-2,000 סרטונים בנושאים שונים, שזכו ל-42 מיליון צפיות. ב-2009 קיבל תרומה גדולה מתורמים פרטיים בשם אן וג'ון דור, שאיפשרה לו למשוך משכורת בסיסית. ואז הגיעו אנשי גוגל. "הם שאלו, מה היית עושה לו היו לך 2 מיליון דולר? השבתי שהייתי בונה פלטפורמה טכנולוגית להרצאות ולתרגילים ומתרגם את הסרטונים לשפות שונות. הם נתנו את הכסף. ואז שמעתי שביל גייטס הרצה בפסטיבל הרעיונות של אספן (פורום דיונים המאורגן על ידי מכון אספן, נ"ד), וכששאלו אותו מה מרגש אותו בתחום החינוך, הוא החל לדבר על אקדמיית קאן. קצת אחר כך התקשר אלי מנהל הלשכה של גייטס ושאל אם אני מוכן להיפגש אתו".
לקאן לא היתה התנגדות. בכנס "טד" עלה גייטס לבמה לאחר הרצאתו של קאן ודיבר קצת על האקדמיה. בעוד קאן נראה כסטארט-אפיסט צעיר וידידותי, לבוש בג'ינס קז'ואלי כמיטב המסורת של היזמים החדשים, גייטס הממושקף לא הפסיק לחכך את ידיו זו בזו והקרין גיקיות חסרת כריזמה. אך זה לא הרושם שקיבל ממנו קאן: "הוא מרשים - אתה לא פוגש אנשים רבים ברמה הזו שהם כל כך מעמיקים. ברור שהוא חד מאוד, אבל הפתיעה אותי העובדה שהוא הקדיש זמן רב לאתר, שיחק עם התוכנה והיה בקיא בפרטים. רוב האנשים במעמדו פועלים ברמות הגבוהות יותר. אצלו אפשר היה לראות כמה הוא מעורה בפרטים, וכמה הוא אוהב להבין דברים לבד".
קרן הצדקה של גייטס - גייטס פאונדיישן - העניקה לאקדמיית קאן 1.5 מיליון דולר, שאיפשרו לקאן לשכור משרד וצוות מצומצם. קאן עדיין מכין את כל הסרטונים בעצמו, בנושאים שמעניינים אותו או שמשתמשים באתר מבקשים ממנו, אבל יש לו מהנדסים שדואגים לצד התוכניתי של האתר.
לעוד כמה זמן יש לכם כסף?
"כרגע יש לנו כסף לעוד עשרה חודשים בערך. יש סיכוי לעוד מימון מגייטס, ואני מקווה שבעתיד נוכל לגייס גם תרומות ממשתמשים. כרגע אנחנו מקבלים 10 מיליון צפיות בחודש. אם כל אדם עשירי ייתן 10 דולר, זה יצטבר להרבה. מיליארדי דולרים זורמים כיום לחינוך, ורבים מהם מתבזבזים על דברים שלא עובדים. אנחנו רק טיפה בים הזה, והשיטה שלנו עובדת. אבל אנחנו מנסים לא להיות מפוקסים על המודל העסקי, אלא על המטרה הסופית".
המטרה הסופית, כפי שתופש אותה קאן, היא לכונן לא פחות ממהפכה חינוכית בסיוע הטכנולוגיה. ההיגיון שלה נשען על סלידתו של קאן מהרצאות משמימות, או מכאלה שמנסות להסביר הכל לכל התלמידים ובסופו של דבר לא עוזרות לרבים מהם. הוא אמנם סיים שלושה תארים ב-mit וגם תואר שני במינהל עסקים בהרווארד, כך שלא מדובר בדיוק בתלמיד מתקשה - אבל ההרצאות שקיבל בכיתה שיעממו אותו, ולדעתו כך חשים סטודנטים רבים. לכן, האקדמיה שהקים שואפת לצמצם ככל האפשר את הצורך בהרצאות בכיתה, כדי שמורים יוכלו להתמקד בתרגול ממוקד עם סטודנטים או לחלופין - בפעילויות לימוד מגניבות כמו בניית רובוטים, שיישענו על הידע הבסיסי שתלמידים רכשו בעזרת האתר.
תרגום לעשר שפות
כיום אפשר למצוא באקדמיית קאן לא רק סרטונים בנושאים שונים - בעיקר במתמטיקה ובמדע, אך גם בכלכלה ובהיסטוריה - אלא גם תרגילים שהתלמיד יכול לפתור בעצמו, תוך קבלת פידבק אינטראקטיבי מהמערכת (נכון/לא נכון), הסברים ומתן רמזים ופתרונות. המערכת תציע לך עוד ועוד תרגילים לפי קצב ההתקדמות שלך, וגם תתעד אותה: באילו סרטים צפית, אילו תרגילים פתרת, כמה זמן הקדשת לכל אחד מהם ובאילו תחומים התקשית במיוחד.
מורים והורים יכולים להיעזר בכלים האלה כדי לעקוב אחר התקדמות התלמיד, וליזום התערבויות ממוקדות בדיוק בתחומים שבהם התקשה, מבלי לשאול שאלות מיותרות. פורומים ומדיה חברתית באתר מאפשרים למשתמשים לעזור זה לזה. האתר יוליך את התלמיד לאורך "מפת ידע" שתוביל אותו מסרטים המציגים את הקונצפטים הפשוטים ביותר לתרגילים ולסרטונים מורכבים, וכראוי לקהל היעד של האתר - המורכב בחלקו הגדול מתלמידי בית ספר - אפשר להתקדם בין רמות הלימוד השונות בעזרת היגיון של משחקי מחשב, ולזכות בשלל אותות הצטיינות, תארים ו"נקודות אנרגיה".
השנה התחיל קאן לבדוק את החזון בפיילוט, שנערך בכיתות ה' ו-ז' במחוז לוס אלטוס בקליפורניה, ומתמקד בשיעורי מתמטיקה. התלמידים לומדים את הנושאים בבית דרך האתר, וזמן השיעור מוקדש לתרגול שבו המורה יכול לעזור לתלמידים מתקשים - או לבקש מתלמידים חזקים לעזור להם, מה שמחזק קשרים חברתיים. את השיעור אפשר גם להקדיש לסדנאות לפעילויות מגניבות יותר, המתאפשרות כשלא צריך לעבור על מושגים בסיסיים בכיתה. המורים יכולים לעקוב אחר התקדמות התלמידים באופן מדויק בעזרת התוכנה באתר. לדברי קאן, התוכנית זוכה להצלחה אצל מורים ותלמידים כאחד. "תלמידים לא רוצים לצאת להפסקה".
ד"ר תמי זייפרט, מרכזת יישומי מחשב בהוראה בסמינר הקיבוצים, מסכימה עם קאן כי שיטות הוראה דיגיטליות יכולות לחולל שינוי בתהליכי הלימוד - אם כי נזהרת מלדבר על מהפכה. "הכלים המקוונים - אם הם מבוקרים ומתאימים לתוכן הלימודי - יכולים להעשיר את דרכי ההוראה. וככל שמורה מגוון יותר, כך הוא יפגוש יותר סגנונות למידה ויגיע ליותר תלמידים. אבל לא כל האוכלוסיות מתוקשבות מספיק - זה יכול לעבוד בעיקר בשכונות מבוססות".
מעבר לכך, היא מציינת, "לא לכל ילד יש מספיק משמעת עצמית ללמוד לבד מול המחשב". בתי ספר רבים בישראל אינם מצוידים להוראה מקוונת, ויחלוף זמן זמן עד שחינוך דיגיטלי ייהפך לחלק בלתי נפרד מדרכי ההוראה.
קאן, בכל אופן, כבר מכוון לעתיד המקוון. כרגע עובדים באקדמיה על תרגום הסרטונים לעשר שפות - ביניהן מנדרינית, צרפתית וערבית ("נשמח לתרגם גם לעברית בעזרת מתנדבים"). בית הספר העתידי הוא בעיניו מקום ללא גבולות: תלמידים לא יצטרכו להיות בכיתה, הם יעזרו זה לזה מקצות העולם, יוכלו לבנות רובוטים בשיעור - וגם ללמוד מספיק כדי להתקבל לאוניברסיטה טובה. לחלופין, אפילו ילד הודי, שצריך לעזור להוריו בעבודה במשך היום, יוכל להשלים את מה שהחסיר בכיתה בעזרת הסרטונים. "אני רואה את קאן כחלוץ בתנועה כוללת שמשתמשת בטכנולוגיה כדי לאפשר לאנשים ללמוד דברים", אמר עליו גייטס, "זו תחילתה של מהפכה".
יוטיוב במקום המורה למתמטיקה: הסרטונים שמלמדים איך להצליח בבחינות
נעמי דרום
24.3.2011 / 11:52