"העסקה מעוררת דאגה"

>> שלשום העבירה חברת דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי, שבבעלות נוחי דנקנר, הודעה לבורסה שלפיה בכוונתה לרכוש את עיתון "מעריב". זה סיפור גדול. בעל חברת האחזקות הגדולה במשק מתכוון לרכוש עיתון שעומד בפני סכנת סגירה. אבל מי שביקש ללמוד על כך מהעיתונות - לא בטוח הצליח. תלוי איזה עיתון קרא, מה האינטרס של בעליו ועד כמה בעלי העיתון מקדמים את עסקיהם מעל דפי העיתון.



בעמודי החדשות של "מעריב", שנמצא במוקד הדרמה, אין שום אזכור לעסקה. גם לא במוסף עסקים. גם אצל המתחרים, "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", אין אזכור לרכישה. ב"הארץ" יש הפניה לסיקור ב-themarker, שנתן סיקור נרחב, עם הפנייה בשער תחת הכותרת "נוחיתון". ב"גלובס", שבבעלות איש העסקים אליעזר פישמן המחזיק גם במניות ב"ידיעות אחרונות", דיווחו על העסקה בהרחבה ובטון חיובי מאוד: הידיעה מופיעה בשער ונכתב כי דנקנר "מציל" את מעריב. בעיתון "כלכליסט" מבית "ידיעות אחרונות" הסיקור היה צנוע מאוד, כמעט נחבא אל הכלים, במדור שוק ההון של העיתון, ובידיעה לקונית המתארת את ההודעה של דסק"ש לבורסה.

הדיווחים השונים רק מעידים עד כמה בעלות על עיתון יכולה להשפיע על אופי הסיקור. כשזה מתייחס למה שקורה בשוק התקשורת - ניחא, אבל הדבר יכול להשפיע על אינטרסים כלכליים משמעותיים בהרבה. כשמדובר בבעלים כמו נוחי דנקנר, בעליה של חברת האחזקות אי.די. בי השולטת בחברות רבות במשק כמו שופרסל, סלקום וישראייר, האינטרסים העסקיים הרבים עלולים להשפיע על הסיקור בעיתון.



מכך בדיוק מודאגים ברשות להגבלים עסקיים. "כל התחזקות של אי.די.בי היא לא בשורה משמחת למשק", ציינו מקורבים לרשות, "מבחינת הריכוזיות הכלל משקית ברור שזה לא טוב שבמה כזו עוברת לידי אי.די.בי. זה מסוג המיזוגים שרשות ההגבלים חותמת עליהם מחוסר ברירה".



ואולם נראה כי ברשות ההגבלים מעדיפים מצב שבו "מעריב" ממשיך לפעול, נוכח התחרות המעטה בענף התקשורת המודפסת. לפי מקורבים לתחום ההגבלים העסקה לא נפסלה ידי הרשות בבדיקה מוקדמת (פרה-רולינג) שעשו נציגי "מעריב" ברשות. נציגי "מעריב" בחנו את האפשרות למכירת השליטה לתאגיד גדול במשק, ואף שברשות ההגבלים העריכו כי מדובר באי.די.בי, אנשי הרשות לא פסלו אותה. מרשות ההגבלים נמסר בתגובה כי העסקה טרם הובאה לבחינה.



בינתיים נרשמה התקדמות נוספת בעסקת "מעריב": לאחר שרק שלשום דווח על מגעים בין דנקנר לעופר נמרודי וזקי רכיב, המחזיקים ב"מעריב", וכבר אתמול דווח כי הושלמה העסקה. במסגרת ההסכם, דנקנר ירכוש את רוב מניותיו של רכיב תמורת 20 מיליון שקל ויעניק הלוואה של 11 מיליון שקל. בנוסף התחייב דנקנר להקצות סכום כולל של 120 מיליון שקל לעיתון. תמורת השקעה זו יקבל דנקנר 59% ממניות "מעריב" ויקבל לידיו את השליטה בחברה.



במקביל, קבוצת הכשרת הישוב שבשליטת עופר נמרודי תרד לאחזקה של 27% במניות "מעריב" (במקום 43%), ותוותר על השליטה בעיתון. גם נמרודי יזרים כ-12 מיליון שקל לחברה, וכן יוותר על הלוואת בעלים בהיקף של 40 מיליון שקל, שהכשרת הישוב העמידה בעבר ל"מעריב". יתרת מניות החברה יוחזקו על ידי הציבור וולדימיר גוז'ינסקי שמניותיו משועבדות לבנק הפועלים.



רכיב השקיע עד כה 15 מיליון דולר (כ-60 מיליון שקל) לשם רכישת 30% ממניות החברה - ועוד 11 מיליון שקל כהלוואת בעלים. חישוב פשוט ילמד כי רכיב הפסיד 51 מיליון שקל ממכירת מניותיו. לאור סכומי העסקה המתגבשת עם דנקנר, נראה כי רכיב יוצא לפני שהפסדיו היו מאמירים לסכומים גבוהים יותר. השלמת העסקה תלויה בהשגת סיכומים עם הבנקים בנוגע לחובותיה הבנקאיים של מעריב, וכן להשלמת בדיקות נאותות שעורכת דסק"ש ל"מעריב" וצפויה להימשך כמה חודשים.



החשש העיקרי במשק מפני העסקה היא כי דנקנר ישתמש בבמת העיתון כדי לקדם את האינטרסים שלו. שר האוצר, יובל שטייניץ, נדרש אף הוא לנושא אתמול בראיון עמו בגלי צה"ל, ומבלי להתייחס לעסקה כזו או אחרת אמר: "הריכוזיות במשק מוגזמת וצריך לצמצם אותה".



"הצלת 'מעריב' כשלעצמה חשובה מאוד למשק ולמדינה", אומר פרופ' אבי בן-בסט מהאוניברסיטה העברית, המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז ללימודים אקדמיים במכללת אור יהודה. "עם זאת, אני רואה בעיה בזהות הקונה, שהוא התאגיד הכי גדול במשק, וראוי שהעסקה תעורר דיון לגבי התופעה של מיקום אמצעי תקשורת בקבוצה עסקית הכי גדולה".



"ראינו פעמים רבות שאמצעי תקשורת שונים מושפעים בסיקור נושא שיש להם קשר ישיר אליו, שהדיווח לגביו אינו אובייקטיבי ומוטה" הוסיף בן-בסט. "ראינו מצבים שבהם נושאים לא מוזכרים בכמה כלי תקשורת אף שהם צוטטו בהרחבה במקומות אחרים. אילולא היינו רואים מימוש של בעיות פוטנציאליות לא היינו צריכים להיות מוטרדים מעסקת 'מעריב'".



בן-בסט סבור כי רכישת "מעריב" על ידי דנקנר תעצים את כוחו, כמו שרכישת בנק גדול תאפשר לו לקבל אשראי, מידע על מתחרים ויכולת לחסום אותם. "אמצעי תקשורת בתאגיד גדול יכול לסייע לבעלים לקדם מטרות כלכליות ופוליטיות. סדר היום הציבורי עתיר נושאים כלכליים ויש חשש שאמצעי התקשורת ינוצל לקדם מטרות, דעות ואינטרסים של הבעלים - במיוחד אם הבעלים גם שולט בחברות שהן תחת רגולציה בתחומים שאין בהם תחרות משוכללת, כמו סלקום בענף התקשורת או נשר שמייצרת מלט. ברור שכשיש לך אמצעי תקשורת הדיווח, הסיקור והמאמרים עלולים להיות מוטים ולשרת את האינטרסים של השולט. זה גם מאפשר לך לפגוע במתחרים באמצעות סיקור שלילי מוגזם שלהם", אמר.



בן-בסט הוסיף כי אחזקת תאגיד גדול בכלי תקשורת בעייתית גם מבחינה פוליטית: "לפוליטיקאים ולמקבלי ההחלטות חשובים מאוד החשיפה והסיקור התקשורתי. יכול להיות, שיהיו קובעי מדיניות שיחששו להעביר החלטות ולקדם נושאים שפוגעים באינטרסים של בעלי אמצעי תקשורת".



בשוק התקשורת שמחים על כך שהעיתון יינצל מסגירה. אבל רבים חוששים מזהות הקונה: "לצד אנחת הרווחה שעיתון ניצל, חשוב לזכור כי טייקונים לא נכנסים לתקשורת משיקולים כלכליים אלא משום שמתייחסים לכך כאל משאב פוליטי", אומר פרופ' דן כספי, חוקר תקשורת מאוניברסיטת באר שבע. "הם משפרים את כושר המיקוח שלהם מול הדרג הפוליטי ובכלל".



בנוגע לחופש העיתונות אומר כספי: "שלא יבלבלו את המוח ויגידו שלא אומרים לעיתונאים מה לכתוב ומה לא. כל עיתונאי יודע מה מצופה ממנו. האינטרס של הטייקון מרחף בחלל המערכת וחופש העיתונות נהפך לחופש האינטרס הכלכלי של הטייקון".



ד"ר יובל קרניאל, מומחה למשפט ותקשורת מבית הספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי, אומר כי "יש פה איש עסקים שנכנס להשקעה בחברה שברור שלא תביא לו רווחים, והדבר הזה חייב לעורר דאגה. אם זו לא השקעה עסקית גרידא, איפה הכדאיות שלה? המחשבה היא כנראה להפיק את היתרונות מעסקת 'מעריב' במקומות אחרים של שיתופי פעולה עסקיים ובמקומות של כוח והשפעה ציבוריים ופוליטיים. שני הדברים האלה יכולים לגעת בבעיות אתיות קשות מאוד".



לעומתם סבורה דליה דורנר, שופטת בית הדין העליון לשעבר ויו"ר מועצת העיתונות, שאין בעיה בכניסת דנקנר ל'מעריב' כל עוד השוק עצמו אינו ריכוזי מדי: "אמנם לא הגיוני שבעל אינטרס כלכלי אחד יהיה בעלים של כל העיתונות, אבל אם יש כמה כאלה אז יש גיוון גם בתחום הכלכלי, האינטרסים הנובעים ממנו והשתקפותם בתקשורת"



ב'מעריב' הביעו אתמול שמחה והקלה. "זה יום משמח לעיתונות", אמר עיתונאי "מעריב" בן כספית. "אני יודע שהחופש העיתונאי ב'מעריב' יישמר. לא אני ולא אף עיתונאי רציני ב'מעריב' יישארו אם לא יהיה חופש. תמיד יש למו"ל אינטרסים, השאלה אם אתה מספיק מבוגר אחראי ומבין את המדיה כדי להבין שאתה נותן לדבר לעבוד ולא כופה עליו כל מיני מגבלות", אמר.



בהודעה שהוציאה אתמול אי.די.בי הסביר דנקנר את הסיבה לרכישה: "חשבנו שנכון לרכוש חברת תוכן איכותית ובעלת מעמד היסטורי כ'מעריב'. הרכישה תאפשר לקבוצה להתמודד בתנאים שווים מול קבוצות תקשורת אחרות עשירות בתוכן".



עוד הוא הוסיף כי "עבורי זה אינו רק מהלך עסקי אלא גם מהלך חברתי-דמוקרטי, שאני מקווה ירים תרומה חשובה לשיח הציבורי, לדמוקרטיה, לתחרותיות ולתרבות בישראל. עיתון 'מעריב' יהיה עיתון איכותי, מקצועי ונטול פניות; עיתון שישמור מכל משמר על עצמאותם המחשבתית של עובדיו ועל האינטגריטי וחופש הבעת הדעה של הכותבים בו. נקפיד שהעיתון לא ישרת מטרות פוליטיות, כלכליות או עסקיות של אף אחד. אני פונה לכל עיתונאי ועיתונאיות 'מעריב': המשיכו לשמור על היושרה, המקצועיות והעצמאות - כולל סיקור ביקורתי על קבוצת אי.די.בי והחברות הבנות שלה ועל מנהליה ואני בתוכם".