>> אחת הסצינות המצמררות במחזה המפורסם "כולם היו בני" של ארתור מילר, נוגעת בעימות בין התעשיין האמריקאי ג'ו לבנו כריס. הבן, החוזר ממלחמת העולם השנייה, מטיח באביו את האשמה כי היה אחראי למכירת מנועי מטוסים פגומים כדי להציל את עסקיו - וגרם בכך למותם של חיילים אמריקאים.
המחזה הקלאסי מ-1947 נוגע באחד הפחדים הגדולים של כל מי שנלחם או שולח את בנו להילחם עם מוצרים של תעשיית הנשק העולמית. אם בכל ענף ייצור מתקיים קונפליקט בין שמירה על איכות המוצר לבין מיקסום רווחיו, הרי שכשמדובר במפעלי נשק הקונפליקט הזה נהפך להיות מטריד - ועשוי לעלות בחיי אדם.
החיים האמיתיים אינם מחזה, אבל מסמכי תביעה נגד חברת הייצור הביטחוני רבינטקס שהגיעו לידי themarker, נוגעים בדיוק במקום הזה ומעלים תהייה אם במפעל רבינטקס בבית שאן התחוללו סצינות המזכירות את המחזה האמריקאי המתרחש בדרום ארה"ב. עימות משפטי שהתחולל בשנתיים האחרונות בין מנהלת אבטחת איכות לשעבר ברבינטקס לבין החברה, חושף חילוקי דעות לגבי מידת תקינות המוצרים שייצרה ושיווקה החברה. תקינות שעלולה, שכשמדובר במוצרי מיגון, לעלות בחיי אדם.
רבינטקס עוסקת בייצור מוצרי ביטחון בתחומי המיגון האישי, המיגון המערכתי, וכן בתכנון וביצוע של הסבות והתאמות של כלי רכב צבאיים עבור צה"ל וצבאות נוספים בעולם. העובדת מ' - שמה המלא שמור במערכת - תבעה פיצויים מן החברה בטענה כי תנאי עבודתה הורעו לאחר שהחברה החלה להתרשל בבדיקות האיכות שערכה למוצריה. בין היתר, טענה מ' במשפט כי אפודים שייצרה החברה ואמורים להגן על החיילים לא עמדו לכאורה בבדיקות תקינות, כמו למשל, עמידות בפני ירי, ולמרות זאת נשלחו ללקוחות ברחבי העולם.
מ' טענה כי ניסתה להתריע ולשנות את המצב בתוך החברה, אך ללא הועיל. בעקבות כך, טענה מ', נכנסה למצב נפשי קשה: "במצב הנוכחי, עם ההידרדרות והעבירות על החוק זה משפיע עלי עד שהפסקתי לישון בלילה, יש לי לחץ דם גבוה ואני לוקחת תרופות הומיאופטיות כדי להירגע", סיפרה בבית המשפט על תחושותיה באותה תקופה. "כל מי שעבד סביבי ידע מה המצב שלי". במייל ששלחה מ' בתקופה המדוברת למי ששימש כמנהל הישיר שלה - והתפטר מהחברה בקיץ 2008 - כתבה: "אני מרגישה כמו במדבר לבד, נלחמת בתחנות רוח".
במסמכי התגובה שלה דוחה רבינטקס מכל וכל טענות לאי התקינות, וטוענת כי מדובר בעובדת שלא היתה מרוצה מכך שהממונה עליה, עמו עבדה שנים ארוכות, התחלף - ובנוסף מצאה עבודה חדשה בחברה מתחרה.
מרווחים - להפסדים
רבינטקס נוסדה ב-1950 כחברה לייצור אוהלים ואביזרים נלווים. ב-1991 היא הונפקה בבורסה של תל אביב, וב-2007 רכשה חברת אינספייר השקעות 58% ממניות החברה לפי שווי של 50 מיליון דולר - גבוה ב-17% ממחיר השוק של החברה - ונהפכה לבעליה. בכך נהפכה רבינטקס לאחזקה העיקרית של אינספייר.
לאורך 2007 היתה רבינטקס על הסוס. היא הציגה חוזים נאים עם צבא ארה"ב וביצעה כמה רכישות שנראו מבטיחות. אלא שבתחילת 2008 השתנה הכיוון, והחברה התחילה להציג הפסדים. האקלים העולמי וחוסר היעילות של החברה הביאו לכך שארבע שנים לאחר הרכישה, רבינטקס שווה בערך עשירית ממה שהיתה שווה כשנרכשה. במשבר של 2009 הובילה מצוקת החברה להסדר חוב עם בעלי האג"ח שלה, וגם כיום קשה לומר שאלה בטוחים כי הם יראו את כספם חזרה. איגרות החוב של החברה נסחרות בתשואה לפדיון ברוטו של 30%, המשקפת חוסר אמון של משקיעי החברה ביכולתה להחזיר את החוב.
מי שעומד מאחורי בעלת השליטה ברבינטקס, אינספייר, הוא אבי ורטהיים, בן לאחת המשפחות העשירות במשק, אחיינו של המולטי-מיליונר מוזי ורטהיים, שהיה בעבר יו"ר בנק המזרחי. בפברואר 2011 פרש מנכ"ל רבינטקס, אהוד גנני, על רקע מצבה הגרוע של החברה וכיום משמש כמנכ"ל החברה שרון מלול.
מ', בעלת תואר שני בהנדסת מכונות, הצטרפה לחברה ב-1991 - שנה אחת בלבד לאחר שעלתה לישראל מבריה"מ לשעבר - ונשארה בחברה במשך 18 השנים שלאחר מכן. ב-2000-2009 שימשה מ' מנהלת בקרת האיכות של החברה ותפקידה היה לבדוק שהמוצרים עומדים בתקני הבטיחות ועמידים בפני טראומות שיכולות לפקוד חיילים בשטח. אלא שבתחילת אפריל 2009, לאחר כשני עשורים של עבודה בחברה, ביצעה מ' מהלך מפתיע מאוד, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר באשה בת 56 שרואה את שנות הפנסיה שלה מתקרבות; היא התפטרה מתפקידה והגישה תביעה נגד החברה.
בתצהיר העדות שלה מסבירה מ' כי היא התפטרה עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתה אשר מנעה ממנה להמשיך לעבוד אצל הנתבעת. מ' טוענת כי באוקטובר 2008 "התבצעו שינויים אישיים בהנהלת החברה, שבמסגרתם מונו מנהלים חדשים שאינם מקצועיים, שמטרתם העיקרית היתה למקסם את רווחי החברה ולו על חשבון אמינות וטיב המוצרים. הצוות הניהולי החדש העמיד לי דרישות חדשות שלא היו קיימות בעבר, אשר מטרתו להגביל אותי ולאלץ אותי לאשר את המוצרים לשיווק אף ללא בדיקה קפדנית ואחראית מצדי".
מ' מצהירה כי אסרו עליה להיכנס למעבדת הבליסטיקה שבה מתבצעות בדיקות האיכות, התקינות וטיב המוצרים - ולמעשה היא נדרשה לאשר תקינות מוצרים מבלי שתוודא שהבדיקות בוצעו כהלכה. "מטרת הנתבעת היתה לנסות 'לעבוד' על הבוחן (בבדיקות הנעשות למוצרי החברה נוכחים בוחנים מטעם הלקוח כדי לוודא את תקינות המוצרים - י"פ וח"ע), ולכן לא רצתה שאהיה במעבדה", טוענת מ' בתביעה. לדבריה, היא הבינה ש"רוצים לעבוד על הבוחן, כי היו מנות חומר גלם שלא היו ראויות לייצור ולמרות זאת העבירו את זה. זה היה ידוע בישיבות הייצור".
בתצהיר מוסיפה מ': "הדגשתי שאיני מוכנה מצפונית לחתום על תקינות המוצרים מבלי שתוכח תקינותם בפועל. הנתבעת עקפה אותי פעמים רבות כשאישרה לשווק מוצרים מבלי שעברו את בדיקתי".
לא עמדו בתקן
כדי להוכיח את טענותיה, הציגה מ' בבית המשפט סדרה של דו"חות מעבדה של משלוחי אפודים שהיו מיועדים ללקוחות בספרד, מקסיקו ויוון, שאושרו לייצור ולשיווק, אף שלא עמדו בתקן nij של משרד המשפטים האמריקאי, המגדיר את הדרישות מכלי נשק הנמכרים בארה"ב, ומהווה תו התקן המוכר בעולם. לטענת מ' אלה היו רק כמה מהדוגמאות.
כך למשל, מ' טוענת כי משלוח אפודים שיוצר עבור לקוח במקסיקו לא עמד בתקן האמריקאי, אבל בחברה החליטו להציגו כעומד בתקן כזה, והוא אושר למרות שבדיקות הירי שנעשו באפוד היו מסוכנות. כשמדובר באפודים, בדיקות העמידות בפני ירי מתייחסות, בין היתר, לעומק הגומחה שנוצרת באפוד כשפוגע בו קליע. לדברי מ' - וכפי שמראים דו"חות מעבדה שצורפו לתביעה - עומק הטראומה (הגומחה) של קליע באפוד היה בחלק מהמקרים 47-53 מ"מ במקום 44 מ"מ, כפי שדורש התקן. לדברי מומחה בתחום שראה את הנתונים "עומק הטראומה החורג מהתקן עלול להיות מסוכן בהתאם למקום הפגיעה ובתנאי הירי - ובכל מקרה אלה הן דרישות התקן ומדובר בחריגה".
לדברי מקור בתעשייה, לאחר שחברה כמו רבינטקס שולחת את האפודים ללקוח, בחלק מהמקרים כשמדובר בצבא זר שרכש אותם, הוא יבצע בדיקות מחמירות נוספות כדי לבדוק את איכותם. אולם במקרים אחרים כשמדובר בלקוח פרטי הם עשויים להגיע ישירות לחנויות ולהירכש על ידי כל אחד.
לדבריו של מומחה בליסטי שעמו דיברנו "חריגה בטראומה משמעותה שהמוצר לא עומד בתקן. אם הדרישה היא לטראומה עד 44 מ"מ וחרגו - אז זה לא תקין. אם מישהו לוקח על כך אחריות זה כבר עניין שלו.
"במידה שחברה שמה תווית של 'מאושר' על מוצר שלא אושר יכולים לתבוע אותם. זה לא כמו לקנות טלוויזיה ולגלות שהיא מתקלקלת לאחר ארבע שנים במקום חמש שנים. כאן זה חמור מכיוון שמדובר באפודים, ודברים כאלה מסכנים חיי אדם".
מ' טוענת כי היא הזהירה מפני הסכנות בייצור המוצרים, ולמרות זאת הממונים עליה אישרו את משלוחי המוצרים. במייל אחד ששלחה לאחר שנתגלו תוצאות גבוליות וחורגות מהתקן בבדיקות ירי של אפודים, כתבה מ' לממונה עליה: "איך אתה מאשר לייצר בלי אישור של הבטחת איכות??? יש נוהל חדש בחברת רבינטקס??? אני מבקשת הסברים". במייל חוזר השיב לה המנהל שלה כי כל הבדיקות שנעשו עומדות בתקן nij ורק במקרה אחד "הטראומה היתה גבולית" וכן שמיותר לבצע בדיקות הרסניות רבות מדי משום שמדובר בכמות מינימלית של עשרה אפודים.
בבית המשפט הגיבה רבינטקס לכך באומרה כי "נשלחו ללקוח מספר דוגמאות (כעשרה פריטים) וזאת לאחר שנבדקו ותוקפו במעבדתנו, המוצר נבדק ונמצא תקין בבדיקות הבליסטיות שבוצעו במעבדתנו. לאחר משלוח הדוגמאות בוטלה ההזמנה מסיבות שיווקיות". עוד הראו דו"חות המעבדה שהציגה מ' בבית המשפט, כי בחלק מהמקרים מספר השכבות שהכילו האפודים בתוכם לא עמד בתקן.
"על פניו, אם הנתונים האלה יתבררו כנכונים, מדובר במה שנראה כליקוי מאורות מוסרי של ההנהלה הנוכחית של החברה", אומר ל-themarker בכיר לשעבר בתעשייה הביטחונית הישראלית שבחן את הנתונים. "לדבר כזה יש פוטנציאל להזיק לכלל התעשייה הביטחונית הישראלית ולדימוי שלה, לא רק לרבינטקס", הוסיף.
גם חקירתו של י', מי ששימש כמנהל אבטחת האיכות בחברה במשך 16 שנים עד שהתפטר באוגוסט 2008 מעלה טענה דומה. י' אמר בבית המשפט כי "מה שרבינטקס עשתה זה על גבול הפלילי, היא גם הסתבכה עם משרד המשפטים האמריקאי", ומסביר את מניעיה של מ': "כשאתה רואה שהחברה מבצעת מעשים בלתי חוקיים בעליל, ואתה חלק מזה, אתה לא יכול לטעון לאחר מכן שלא היית חלק מזה. כשאתה רואה שמשקרים לקוחות, אי אפשר להגיד שלא היית חלק. נכון שכבר לא הייתי בחברה, אבל אני יודע טוב מאוד מה היה שם".
בחקירתו גיבה י' את טענות מ', ואמר כי נוכחותה במעבדה הבליסטית - שממנה הורחקה לצורך אישור הבדיקות - היתה חיונית. "יש הבדל בין לחץ לייצר עם בקרה ושליטה לבין ייצור ושיווק של מוצרים שמסכנים חיי אדם", אמר י' בחקירתו.
התפטרות מוזרה
מ' סירבה לשתף פעולה עם הכתבה, אך לפי הפרוטוקולים נראה כי לעובדת נותרה נאמנות מסוימת לחברה: "אני יודעת שיש כאן דברים שהם סודות מקצועיים", אומרת התובעת בפרוטוקולים, "אבל עורך הדין הסביר לי שכשאני מגישה את זה כאן - אז אני לא משתמשת בזה כדי לגלות סודות".
גם העדים מטעם רבינטקס מעידים כי מדובר בעובדת טובה שלא מעוניינת לגלות את סודות החברה - ורואה בעימות עם החברה סכסוך עבודה ותו לא. י' מגדיר את מ' בתצהיר שהגיש לבית המשפט כעובדת ממושמעת ביותר, אמינה, מסורה לעבודתה, ישרה, ושלמיטב ידיעתו לא חשבה לעזוב את רבינטקס לעולם.
ואולם עדיה של רבינטקס, ר', מנהל מפעל רבינטקס בבית שאן וג', מנהל אבטחת האיכות הנוכחי במפעל, מסבירים כי מ' מעולם לא נמנתה עם גורמי ההנהלה הבכירים, שלהם הזכות לאשר פיתוח וייצור מוצרים, וכי למעשה הרקע להתפטרותה היה הקושי שלה לקבל את חילופי המנהלים בחברה. לדבריהם, הממונה החדש ג', שהחליף בתפקידו את י', לא הסתדר עם מ', התלונן נגדה והרגיש שהיא לא מקבלת את מרותו, לא ממלאת הנחיותיו - ולא מתקנת את התקלות שמצא בעבודת המתפרה שעל איכותה היתה אחראית.
בפרוטוקול אומר ג' כי מ' "לא היתה אחראית לבטיחות של מוצרים, אלא אחראית על איכות מוצרי תפירה". הוא מוסיף כי מ' "היתה עובדת מסורה והיתה לה דעה על איך לנהל את הדברים. וחלק מהן לא קיבלתי וכנראה על זה היא לא שמחה".
עוד טוענת רבינטקס כי לא חלה הרעה בתנאי עבודתה של מ', וכי היא לא אולצה לחתום על ייצור מוצרים שלא בהתאם לנדרש. עדי רבינטקס מסבירים, בין היתר, כי מ' לא היתה אחראית על בטיחות המוצרים אלא על הטקסטיל, וכי הוצאתה מהמעבדה הבליסטית במהלך הבדיקות היתה בהתאם לנהלים. עוד טענה רבינטקס כי כל מטרת התובעת היתה להשחיר את החברה והמוניטין שלה, וכי היא התפטרה כי מצאה עבודה אחרת. בחברה טוענים זאת על אף שלדברי י' עבודתה הבאה של מ' היתה במשכורת נמוכה מזו שהשתכרה ברבינטקס.
לטענות הספציפיות שהעלתה מ' בנוגע לאיכות המוצרים ולעמידותם בתקן, סירבה רבינטקס לדיון מקצועי בין כותלי בית המשפט: "אין בכוונת החברה להיגרר לדיון מקצועי בדבר שאלת עמידה בתקן כזה או אחר... שאלות שעם כל הכבוד, לבית הדין אין את הכלים לבחון".
עוד טענו ברבינטקס כי המוצרים אשר מ' העלתה ספקות והציגה דו"חות מעבדה לגביהם עברו בדיקות מעבדה חיצוניות נוספות שמצאו את המוצרים תקינים - וכי אלה אישרו את תקינות המוצרים - וכל זה קרה לאחר שהעובדת כבר לא עבדה בחברה.
נכון להיום בית המשפט הורה לצדדים להגיע לפשרה בנושא פיצויי הפיטורים של מ'. עורכי הדין הצהירו כי הם מסמיכים את בית הדין לפסוק לפשרה, כשהמחלוקת ביניהם נוגעת לשאלת זכאותה של התובעת לקבל השלמה של 28% מפיצויי הפיטורים. הפשרה צפויה להינתן בשבועות הקרובים. שאר השאלות שעלו במשפט לגבי מוצרי החברה - יישארו ללא מענה.
רבינטקס: "טענות חסרות ביסוס"
בתגובתה ל-themarker ציינה רבינטקס כי היא "חברה ציבורית, ושכזו היא מנהלת את פעילותה העסקית רבת השנים בזירה העסקית ובאמצעות דיווחיה לציבור המשקיעים ולא בצורה פובליציסטית בתקשורת. אנו מצרים על כך שעיתון כלכלי חשוב החליט לתת פומבי לטענות חסרות כל ביסוס שהועלו במסגרת כתב תביעה, שבמסגרתו הטילה המתלוננת רפש בחברה ובעובדיה והכל במטרה להרוויח רווחים אישיים.
"מאז הקמתה צברה החברה מוניטין רב בתחום המיגון האישי והיא ספק הקסדות הבלעדי של צה"ל וזרועות ביטחון נוספים בישראל. בנוסף, החברה מייצאת את מוצריה לשורה ארוכה של צבאות מתקדמים בעולם ומוצריה זכו להכרה מקצועית כמוצרים אמינים ואיכותיים.
"מבלי להתייחס לגופן של הטענות חסרות הביסוס של המתלוננת, נדגיש כי מרביתן המכריע של ההזמנות שהחברה מקבלת מלקוחותיה עוברות סדרה קפדנית של אישורים במפעל בבית שאן ו/או אצל הלקוח הסופי. רק לאחר שהלקוח בודק, או שמקבל אישור על עמידה בדרישות בליסטיות ממעבדה חיצונית אודות איכות המוצרים הנמסרים לידיו לשביעות רצונו ובהתאם לדרישות המפרט, מאושרת המכירה.
"לרבינטקס מערכת יחסים ארוכת שנים עם לקוחותיה, ותיקים כחדשים, שבזכותה צברה מוניטין של יצרן מוצרי מיגון אישי מהמתקדמים מסוגם. מוניטין אלה חזקים מכל הכפשה של גורם זה או אחר המונע מאינטרסים שאינם ממין העניין.
"עובדה זו, כמו גם העובדה שעד כה מוצריה של החברה סייעו וממשיכים לסייע בהגנה על ביטחונם של מאות אלפי חיילים בעולם, לרבות בישראל, מעידה יותר מכל על החשיבות שמייחסים בחברה לאמינות המוצרים ולאיכותם".
"הדגשתי שאיני מוכנה מצפונית לחתום על תקינות המוצרים"
מאת יעל פטר וחגי עמית
25.3.2011 / 7:30