מלה של סבא או מלה של קבלן?

>> לפני כמה שנים ייצגתי חברת נדל"ן ציבורית בעסקת נדל"ן גדולה מול חברה קבלנית אחרת, כאשר המשא ומתן נעשה מול ילדיו של מייסד אותה חברה קבלנית. המשא ומתן נמשך מספר שבועות ובשלב מסוים, במהלך ישיבה שהתקיימה ממש בערב פסח, הגיע כמעט לכדי פיצוץ. החברה שייצגתי טענה כי החברה הקבלנית משנה תנאים באופן מהותי בעסקה.

הוחלפו דברים קשים, כאשר כל צעד מתחפר בעמדתו. לקוחותי האשימו את נציגי החברה הקבלנית בחוסר תום לב, באי דיוקים בלשון המעטה ובניסיון לשפר עמדות לאחר שעיקרי תנאי העסקה כבר סוכמו בין הצדדים.



בעקבות התנהלות הדברים, יעצתי ללקוח שלי באותה ישיבה לקחת צעד אחד אחורה ולחשוב טוב טוב על השתלשלות העניינים בחול המועד, כדי להימנע מטעויות בביצוע העסקה וכדי לאפשר לנו לבדוק תנאים חדשים שהציב הצד השני.



כאשר הצד השני הבין שהמשא ומתן פונה לכיוונים שליליים, פנה אלינו בנו של מייסד אותה חברה קבלנית, ואמר שהוא מבקש לספר לנו סיפור. וכך סיפר: אביו - מייסד החברה הקבלנית - נוהג בכל חג פסח לערוך את ליל הסדר בביתו ולהחביא את האפיקומן. בחג הפסח הקודם, כמיטב המסורת, החביא אביו את האפיקומן, ולאחר מכן אסף את נכדיו וניניו ואמר להם שמי מהם שימצא את האפיקומן, יקבל ממנו 300 שקל במתנה. קם הנכד הבכור ואמר לסבו בקול רם, כשכל המשפחה שומעת: "תגיד סבא, זו מלה של סבא או מלה של קבלן...?".



כל מי שנכח בחדר במהלך אותה ישיבת משא ומתן פרצו בצחוק, דבר ששבר את הקרח בין הצדדים, החזיר את אווירת המשא ומתן לפסים הנכונים והביא בסופו של דבר לחתימה על החוזה. וכך, הלכו הצדדים לחגוג את הפסח עם חיוך בפה ועסקה ביד".



-



הכותב הוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין שטיינמץ הרינג גורמן ושות'