"משפט קצב מבחינתי הוא לא כישלון - הוא עלבון"

>> שלושה ימים לאחר המפלה הצורבת של הלקוח משה קצב, התייצב שלשום אחד מסנגוריו, עו"ד אביגדור פלדמן, באילת, בכנס השנתי של עורכי הדין הצעירים בלשכת עורכי הדין, והסביר לנוכחים כיצד הוא מתמודד עם הכישלון המקצועי ומהם לקחיו מהטיפול בתיק.

קצב הורשע בשני מעשי אונס, בהטרדה מינית ובשיבוש מהלכי משפט. בשבוע שעבר גזר עליו בית המשפט שבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, וכן פיצוי בגובה 100 אלף שקל למתלוננת א' ופיצוי בסך 25 אלף שקל למתלוננת ל'.



פלדמן אמר כי "מדובר בכישלון", והוסיף: "הכישלונות בתחום הפלילי הם עניין יומיומי, וההתמודדות עמם לא פשוטה". לדבריו, "תיק פלילי מסוג תיק קצב, זו עבודת חיים שעשויה להימשך שנתיים-שלוש. זו לא רק ההופעה בבית המשפט. ההליך רודף אותך ביום ובלילה. אתה מתעורר אחרי יום דיון ושואל את עצמך אם טענת כל מה שיכולת לטעון, אם לא החמצת שאלה, טענה משפטית". פלדמן הוסיף כי "יש תיקים שרודפים אותי 20 ו-30 שנה, שבהן אני אומר לעצמי פעלת בנקודה מסוימת לא נכון, טעית".



בהמשך תיקן פלדמן את דבריו "משפט קצב מבחינתי הוא לא כישלון - הוא עלבון". פלדמן הצהיר שהוא מדבר על ההליך המשפטי של קצב בכנס כדרך להתמודד עם הכישלון. לדבריו "כסנגור שלא הצליח במשפט אתה בוכה, מיילל, מוצא אשמים - גם זה חלק מהדבר".



מכתב עם השורש אה"ב



מהם הלקחים של פלדמן ממשפט קצב? בהיבט המשפטי הוא רגוע ונראה שאינו חש ייסורי מצפון גדולים. הוא מעיד כי הלקח שלמד שאוב מהז'אנר הריאלסטי של עולם הספרות: "הדמות במקרה של קצב נבנתה לפני שהמשפט התחיל, באופן שבו הראיות עוצבו. כשקצב הגיע לבית המשפט הוא כבר הוגדר אנס סדרתי. הוא הגיע עם השלט הזה, שיוצר על ידי צמרת המשפט בישראל, היועץ המשפטי לממשלה, חוקרי המשטרה, העדות, המתלוננות, פרסומים של נשים". לדברי פלדמן, בית המשפט היה יכול להחליט להתעלם מכך ולבדוק את העובדות.



הטרוניה העיקרית של פלדמן היא שבית המשפט לא בחן את הראיות מספיק, אלא נשבה בקסמה של דמותו הספרותית של קצב כאנס ומכאן כל הראיות פורשו ככאלו שמעצימות את דמות האנס. "כל עובדה יכולה להתפרש לכאן או לשם, והשופטים בחרו לפרש כל עובדה כנוטה לצד חיזוק הגרסה שלפיה משה קצב אנס". פלדמן סבור שאי פרסום חומר המשפט והחקירה המלא איפשר לבית המשפט לעשות כרצונו. לדבריו, "פרסום של מקצת הפרוטוקולים, לפי בחירת בית המשפט, מלמד משהו על הבחירה וגרוע יותר מהתרת פרסום מוחלטת".



בצעד הפגנתי הקריא פלדמן מתוך הטלפון הנייד שלו בפני 300 עורכי הדין בקהל את תוכן המכתב ששלחה אחת המתלוננות לקצב כשר תיירות ב-1998, שתוכנו נאסר בפרסום על ידי בית המשפט. לדבריו, נוסח המכתב מלמד על קרבה וחיבה: "טענתי שזה מכתב שצריך להשקיע בו. זה לא שרבוט של כמה ברכות, אלא מכתב שמישהו כתב אותו, כתב כמה טיוטות, עד שבסופו של דבר יצא משהו.



"זו לא פואמה גדולה, לא יהודה הלוי, אלא מוטיבים חוזרים. המלים הכי נפוצות במכתב הזה הן נטיות של השורש אה"ב בכל צורה תחבירית. בית המשפט קבע שקצב הכריח אותה לכתוב את המכתב כדי לרפד את האליבי שלו". פלדמן טען כי הפרקליטות השוותה זאת למכתב שנכתב על ידי בן ערובה כשמישהו מכוון אקדח לראשו. "לא ראיתי מכתב של בן ערובה, שבו הוא מביע את אהבתו לחוטפיו", אמר.



המכתב נמצא באחת המגירות של בית הנשיא והשופטים קבעו כי הנשיא ואנשי שלומו שמרו על מסמכים והקלטות של המתלוננות כדי שישמשו אותם ליום סגריר. לטענת פלדמן, "ברגע שאתה יוצא כשופט מנקודת מוצא שכל ראיה לטובתו של קצב היא ראיה מלאכותית שהוכנה לצורך המשפט, שב-1998 איש לא חזה אותו, ואתה מייחס לקצב מניפולציה כזו - אין מה לעשות".



פלדמן תקף גם את קביעת השופטים כי שיחות מוקלטות בין מקורבו של קצב אורי יואלי לבין אחת המתלוננות שהוגשו לבית המשפט כראיה היו קלטות מבושלות. "השיחות הללו אינן שלמות, בחלקן חסרה התחלה או סוף. אבל הבאנו מומחה שקבע שבחומר אין בישולים ותוספות וזה רציף ומקורי", אמר פלדמן. לדבריו, "ברגע שחלק מהטיעונים לא מקבל התייחסות אלא נזרק לפח כראיות בלתי קבילות - זה לא כישלון מקצועי, אלא עלבון".



"לא פיזרנו אבקת פלאים"



פלדמן סיפר כי בתחילת הפרשה סברה הפרקליטות כי היו יותר אינדיקציות ליחסים בהסכמה. "קיבלנו מכתב מעוזרו של היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז, עו"ד רז נזרי, ששאל אם קצב מוכן להודות ביחסים בהסכמה, ואז הפרקליטות תשקול לא להגיש כתב אישום. היה שלב שחשבו לא להגיש בכלל כתב אישום. היו אינדיקציות רבות שלא הותרו לפרסום".



את ההליך שהוביל להסדר הטיעון מתאר פלדמן כמסכת ארוכה. "בניגוד למה שרבים חושבים", הוא אמר, "זה לא שבאנו לפרקליטות ופיזרנו אבקת פלאים בחדר ופתאום כל הפרקליטים נהיו נחמדים ורצו לעשות הסדר טיעון. ההסדר הושג במשא ומתן ממושך על הראיות".



כיום נראה כי הטעות המרה ביותר של קצב היתה החזרה מהסדר הטיעון. לדברי פלדמן, קצב חזר בו מהסדר הטיעון בשל האשמות שהטיח בו בתקשורת היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז. "לא יבשה הדיו על ההסדר שחתמנו במשרדו של מזוז ועוד היינו בחניה של משרד המשפטים. קצב שמע ברדיו שמזוז אמר שהוא עבריין מין סדרתי. הוא צילצל אלי מיד ואמר: 'שיכנעתם אותי להסכים להסדר טיעון ועדיין אני עבריין מין סדרתי?' זו הסיבה העיקרית שבגינה הוא ביטל את הסדר הטיעון. כתב האישום המתוקן לא דיבר בשום שלב על עבריין מין סדרתי. ההחלטה הלכה והתגבשה בו עד שהסדר הטיעון בוטל ברגע האחרון".



פלדמן תיאר כי ניסה לשכנע את קצב להסכים להסדר הטיעון, ואמר שהמחשבה להתפטר "חלפה במוחי - כי אני, להבדיל מקצב, ראיתי את הנולד, בעיקר כשהתברר לי שהתיק פתאום עבר לבית המשפט בתל אביב ונוצר הרכב שופטים מסוים. חשבתי לעצמי 'אתה נבחרת יחד עם ציון אמיר לעורכי הדין של השנה בגלל הסדר הטיעון הזה, זה השיא של הקריירה שלך. מכאן זה רק הולך במורד' - מה שהסתבר כנכון, כמובן - אבל בסוף אמרתי לעצמי, אתה כבר מכיר את התיק כל כך טוב, תישאר...".



לטענתו התיק לא היה רווחי במיוחד, וטעות בידי "מי שסבור שהרווחנו מיליונים בתיק הזה". פלדמן ציין גם כי ניהל משא ומתן מול משפחת קצב, שחלקה סבר שיש להסכים לעסקת הטיעון וחלקה התנגד לכך. "איש לא יודע כמה קשה לשכנע נשיא מדינה להודות 'אני שכבתי עם אחת העובדות שלי'", אמר פלדמן, והוסיף כי אף לא אחת מהמתלוננות במשטרה דיברה על אונס.



על ניהול המשפט מול השופטים סיפר "לפעמים עולה בך מחשבה אולי להפוך את השולחן, אבל צריך להבין את מערכת היחסים ביו שופטים לעורכי דין. אני משווה זאת לאבא שלא היה לי. כל חיוך של שופט אליך, אתה מרגיש שהעולם שלך התרחב. כל מילה שאינה תובענית מדי אתה מרגיש בשמים כאילו אבא נתן לי לטיפה על הראש".



לגבי מעמדו של קצב כנשיא המדינה לשעבר ציין פלדמן כי "בשבילי נשיא המדינה הוא לא סמל. לדעתי האישית לשלוח נשיא מדינה לכלא זה כמו לשלוח את אחרון העבריינים של דומרני לכלא. יש ויכוח ביני לבין עו"ד ציון אמיר בעניין הזה".