שבעה בתי חולים בישראל קיבלו תקן בטיחות בינלאומי יוקרתי

>> דמיינו את תסריט האימים הבא: במחלקה פנימית, בחדר אחד, מאושפזות שתי חולות בשם חנה כהן. אחות נכנסת לחדר ומזריקה תרופה לאחת מהן. אחר כך באה אחות אחרת, ונותנת תרופה אחרת - שהיתה מיועדת לחנה השנייה - דווקא לחנה הראשונה, הלא נכונה. כתוצאה מכך, שתי החולות נפגעות - זו שקיבלה תרופה לא נכונה, וזו שלא קיבלה את התרופה שהיא זקוקה לה. תקלה מהסוג הזה אולי נדירה, אך בהחלט אפשרית.

כמה חולים נפגעים בישראל בכל שנה בבתי החולים מטעויות רפואיות שהיה אפשר למנוע? המספר אינו ידוע, אך דו"ח שהתפרסם לפני כמה שנים בארה"ב קבע כי לא פחות מ-3,000 אמריקאים מתים כל שנה כתוצאה ישירה מטעויות ומתקלות בטיפול.



החדשות הטובות מבחינת החולים הן שבשנים האחרונות מתנהל בכמה בתי חולים בישראל ששייכים לשירותי בריאות כללית, תהליך שנועד למנוע טעויות כאלה ולהגביר את בטיחות החולה: הסמכה (אקרדיטציה) של ארגון הבריאות הבינלאומי לבתי חולים jci.



שישה בתי חולים של הכללית כבר קיבלו את תקן ההסמכה היוקרתי של הארגון, המאשר כי הפעילות הרפואית נעשית באופן בטוח ומתואם, שבארה"ב נחשב תנאי סף מבחינת חברות הביטוח הפרטיות והממשלתיות לפני שהן מחליטות אם להפנות מטופלים לבית חולים מסוים. הראשונים שקיבלו את ההסמכה היו סורוקה, העמק ומאיר, ובאחרונה הצטרפו אליהם המרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון), קפלן וכרמל. גם רשת בתי החולים הפרטיים אסותא קיבלה באחרונה את ההסמכה (ראו מסגרת), ובתי החולים הממשלתיים שיבא, איכילוב, רמב"ם, אסף הרופא ופוריה נמצאים בעיצומו של התהליך - שבסיומו, אפשר לקוות, בתי החולים בישראל יהיו בטוחים יותר.



"קיבלנו ספר עם 1,200 נושאים לטיפול"



"בית חולים הוא הארגון המסובך ביותר", אומר מנהל המרכז הרפואי רבין, ד"ר ערן הלפרן. "זהו בית מלון שמלין ומאכיל אלפי אנשים, ובמקביל מעניק להם שירותים רפואיים שמערבים צוותים מתחומים שונים. בניתוח לב אחד, למשל, יכול להיות צוות של 15 איש - מהמנתח, הקרדיולוג והמרדים עד האחות והסניטר - ואם הם לא יידעו לתקשר זה עם זה בצורה מסודרת ומדויקת, עלול להיגרם נזק קשה לחולה". לדבריו, ככל שהטיפול בבתי החולים נעשה מורכב יותר, הסיכוי לטעויות גדל, "ולכן נושא הבטיחות חייב לקבל יותר דגש".



לדברי איליה כגן, מרכז איכות ובטיחות הטיפול בסיעוד במרכז הרפואי רבין, "אדם יכול לעבור ניתוח לב מסובך שהצליח, ובסוף למות מזיהום שהתפתח לו מהקטטר בווריד. את זה אנחנו מנסים לזהות ולמנוע. הבעיה המרכזית היתה שהתקשורת בין אנשי הצוות לא היתה עקבית ושיטתית מספיק - כל אחד המציא שפה ודרכי עבודה משלו. בתהליך האקרדיטציה היה דגש גדול על תהליך עבודה, על נהלים מסודרים ובקרה - איך לדבר בשפה אחת, לא לעגל פינות, לא לקצר. זה לא פשוט, כי אלה מושגים תעשייתיים שזרים לעולם הרפואה".



במרכז הרפואי רבין מספרים על תהליך ארוך ומפרך ביותר, ששינה מאוד את העבודה וגרם לאנשי הצוות לחשוב מחדש על כל פעולה שהם מבצעים באופן שגרתי ויומיומי. "קיבלנו ספר ובו 1,200 נושאים לטיפול, החל בנוהלי כיבוי אש מחמירים וכלה בחובה לבדוק לגבי כל עובד מול האוניברסיטה אם אכן סיים בה את התואר", מספר מיקי דוידוביץ, המנהל האדמיניסטרטיבי של המרכז. "כל הנהלים האלה 'נכתבו בדם'".



הנהלים מתייחסים, למשל, לזיהוי המטופל: "לא נדיר למצוא שני מטופלים בעלי אותו שם באותה מחלקה", אומר דוידוביץ. "לפי הנוהל, במצב כזה יש לשים את שני החולים בחדרים נפרדים, לציין זאת בצורה בולטת על הגיליון, ליידע את הצוות בשלטים, לשאול פרט נוסף מלבד שם כדי להבטיח את זהות המטופל, ועוד". נוהל נוסף מדבר על מתן הוראות בין אנשי צוות בטלפון: "מקבל ההוראה צריך לחזור עליה בקול רם, והצד שנתן את ההוראה צריך לאשר", אומר דוידוביץ. "אין בזה תחכום גדול או חידוש, אבל זה יכול למנוע טעויות. אלה דברים שלא לומדים בבית הספר לרפואה".



נושאים נוספים שטופלו כוללים סימון תרופות מדוקדק וברור. כמו כן נבדקו בקפדנות נושאים כמו מניעת זיהומים, בטיחות אש ומשאבי אנוש. "הבודקים האמריקאים הגיעו מרמת המדחום - בדקו שהמים במדיח אכן מגיעים לטמפרטורה שקוטלת חיידקים - ועד רמת שרוך הפעמון של האזעקה באמבטיה, שיהיה מספיק נמוך כדי שחולה שנפל יוכל למשוך בו", מספרת רחל כהן, מנהלת הסיעוד ברבין. גם על נושא זכויות החולה מושם דגש: "לפי הנהלים, חובה ליידע את החולה על זכויותיו, להגדיר לו למי ומתי הוא יכול לפנות, מי הממונה ומתי הרופא יכול לראות אותו", אומר הלפרן. "כל זה הוטמע".



לדברי הלפרן, "אין לי ספק שכיום בית החולים שלנו בטיחותי יותר באופן משמעותי". מבחינה כלכלית, אומר הלפרן, ההשקעה כספית קטנה יחסית, ועיקרה מופנה לעבודת ההכנה ולהטמעת הנהלים החדשים: "במקום לשפץ מרפאה או לעשות חדר יפה - השקענו כמה מיליונים בקידום הבטיחות. חדרי תרופות, מטפי כיבוי, סימון, שילוט, הפרדה, ארגון מחדש. לא בטוח שזה חוסך כסף בטווח הקצר, אבל זה חשוב למוניטין, לאיכות הרפואית, למקצועיות, לבטיחות ולשחרור מהיר של חולים".